ניתוח

שישה חודשים לבית הדין: וושינגטון מטילה סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי כולו ופותחת משא ומתן על עצמאותו

10 באוקטובר 2026 — ארצות הברית / הולנד / בית הדין הפלילי הבינלאומי

סדרה: בית הדין במצור · 5 מתוך 6

ביום שישי בבוקר באוסלו הכריז יושב ראש ועדת נובל הנורווגית על פרס השלום, ונאלץ לבקש מעל הדוכן מהזוכה לענות לטלפון אם תראה שיחה ממספר נורווגי: הוועדה לא הצליחה להשיג אותה (CBS News). הזוכה הייתה נאבי פילאי, בת 85, משפטנית דרום אפריקאית, שופטת לשעבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי ולאחר מכן נציבת האו״ם לזכויות האדם. אחר הצהריים, בוושינגטון, פרסם שר החוץ מרקו רוביו סרטון: ארצות הברית מטילה סנקציות על בית הדין שבו כיהנה פילאי. שתי ידיעות באותו יום, על אותו בית דין.

העובדות

ב-9 באוקטובר הכריז משרד החוץ האמריקאי על בית הדין הפלילי הבינלאומי כיעד לסנקציות, מכוח צו נשיאותי 14203 שעליו חתם דונלד טראמפ בפברואר 2025. עד אותו יום שימש הצו נגד אנשים: לפחות שלושה-עשר בעלי תפקידים בבית הדין, ובהם תשעה שופטים, הנשיאה טומוקו אקנה ושני סגני התובע שמנהלים כיום את התביעה, וכן הכתבת המיוחדת של האו״ם פרנצ'סקה אלבנזה (OFAC, רשימת הסנקציות). עכשיו המטרה היא המוסד עצמו.

בסרטון אמר רוביו שארצות הברית תאסור עסקאות עם "בית הדין הסורר" הזה, תנתק את משאביו ותשתק את יכולתו לפעול, ושהנשיא טראמפ לעולם לא יאפשר לבית הדין להעמיד אמריקאים לדין. הוא סיים בברירה: או שבית הדין ישים קץ לאיומיו, או שארצות הברית תשים קץ לבית הדין (The National).

מה אסור, ומה לא. סנקציה מסוג זה אוסרת על אזרחים וחברות אמריקאיים כל עסקה עם בית הדין ללא היתר ממשרד האוצר, ובפועל מרתיעה גם בנקים זרים, התלויים במערכת הפיננסית האמריקאית (רויטרס, דרך The Senior). אבל יחד עם ההכרזה פרסם משרד האוצר ארבעה רישיונות כלליים. החשוב שבהם, רישיון מס' 13, מתיר עד 00:01 (שעון וושינגטון) ב-7 באפריל 2027 את כל הפעולות הנחוצות לקיום פעילות בית הדין או לסגירתה. הטקסט מונה אותן: תשלומי המדינות החברות, משכורות, ביטוח בריאות וטיפול רפואי לעובדים, שכר דירה, שירותים, מסים, שירותים במנוי, חשבוניות מלפני 9 באוקטובר (OFAC, רישיון כללי מס' 13). שלושת הרישיונות האחרים שומרים על חוקיותם של שירותי תקשורת, אינטרנט ותוכנה, תשלומי הפנסיה לעובדים והחזקתם במעצר של נאשמים שכבר עצורים בהאג (The Sanctions Drop).

במילים אחרות: היום בית הדין ממשיך לפעול. בעוד שישה חודשים, אם הרישיון לא יוארך, לא.

למה שישה חודשים. לפי משרד החוץ, התקופה נועדה לתת למדינות החברות בבית הדין הזדמנות להראות "התקדמות משמעותית" לקראת פתרונות דיפלומטיים ומשפטיים, שעשויה להוביל להסרת הסנקציות או להארכת הרישיון (The Sanctions Drop, המצטט את ההודעה). מה וושינגטון רואה כהתקדמות היא אמרה פעמים רבות: ביטול צווי המעצר מ-2024 נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, וסגירת החקירה הישנה נגד כוחות אמריקאיים באפגניסטן (רויטרס, דרך The Senior).

התגובות

בית הדין כינה את הסנקציות התקפה על שלטון החוק ועל יסודות הסדר המשפטי הבינלאומי. הנשיאה אקנה אמרה שבית הדין ימשיך למלא את תפקידו בעצמאות ובאי-משוא פנים, על בסיס החוק והראיות, למען קורבנות פשעים חמורים (UPI). ההודעה מוסיפה שבית הדין אינו יכול לפעול לבדו, ושגורלו נתון כעת גם בידי המדינות שהקימו אותו (Corriere della Sera). סגנית התובע נזהט שמים חאן, שגם עליה הוטלו סנקציות ב-2025, אמרה לרויטרס שיש לגנות את הצעדים (Jerusalem Post, לפי רויטרס).

המדינות הגיבו בשתי דרכים בבת אחת: בהגנה על בית הדין ובהצעת דיאלוג.

• שמונה ממשלות, כולל איטליה. שרי החוץ של איטליה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יפן, הולנד ובריטניה חתמו על הצהרה משותפת. הם מביעים התנגדות נחרצת לסנקציות ותמיכה בעצמאות בית הדין, ומזהירים שאם יוחלו תהיה להן השפעה משמעותית על עבודתו ועל עובדיו. באותה הצהרה הם מתחייבים לדיאלוג "בונה ומכליל" עם המדינות שאינן צד לאמנה, לקראת אספת המדינות החברות בדצמבר 2026 (Corriere della Sera). למחרת חזר שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני ואמר ל"איל מסג'רו" שאיטליה מתנגדת "בתקיפות" לסנקציות ותמשיך לתמוך בבית הדין (Italpress).
• האיחוד האירופי. ב-9 באוקטובר כינתה הנציבות את ההודעה מצערת מאוד, והודיעה שהיא מוכנה לנקוט כל צעד נחוץ כדי לאפשר לבית הדין לעבוד ולהגן על גורמים אירופיים בשוק המשותף; עם שישה חודשי מעבר, הוסיפה, יש מקום לדיאלוג (Corriere della Sera). ב-10 באוקטובר ביקשה הנציגה העליונה קאיה קאלאס, בשם האיחוד, מארצות הברית לבטל את הסנקציות. באותה הצהרה בירכה על נכונות וושינגטון לשוחח עם המדינות החברות, וראתה בדחיית הצעדים מרחב לדיפלומטיה (Sky TG24). תקנת החסימה האירופית, שרק הנציבות מוסמכת להפעיל, לא הופעלה עד ערב 10 באוקטובר.
• הולנד. ראש הממשלה רוב יטן אמר שארצו תגן על בית הדין "לבנה אחר לבנה", והפך את ביטויו של רוביו. הוא הסביר גם שכמה מדינות עובדות על הצעות לרפורמה בבית הדין, ושהמסר לאמריקאים הוא להשתתף בדיאלוג הזה (Corriere della Sera). שר החוץ טום ברנדסן בירך על תקופת ששת החודשים כהזדמנות שיש לבחון עם המדינות החברות האחרות (News.az, לפי אנדולו).
• ממשלות אירופיות אחרות. נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה אמר שיש להגן על הצדק הבינלאומי ושהאיחוד ישתמש בכלים מדיניים, דיפלומטיים, כספיים ומעשיים (TRT World). שר החוץ הבלגי מקסים פרבו קרא להפעיל את תקנת החסימה האירופית כדי להגן על בית הדין (Al Jazeera). גם אוסטריה, דנמרק, פורטוגל ושוודיה גינו את הסנקציות; שווייץ, שאינה חברה באיחוד, הודיעה שהיא מתנגדת לסנקציות ולאיומים נגד עצמאות בית הדין (TRT World).
• האו״ם. המזכיר הכללי אנטוניו גוטרש הביע דאגה עמוקה: לדבריו ההחלטה היא מכה קשה לצדק הפלילי הבינלאומי (Al Jazeera). נציב האו״ם לזכויות האדם פולקר טורק כינה את הסנקציות בלתי מקובלות (Corriere della Sera).
• ארצות הברית, על הנובל. בעצרת בסירקיוז בערב 9 באוקטובר אמר טראמפ שמעולם לא שמע על פילאי, וכינה את בחירת הוועדה החלטה "מבישה ומביכה", "כתם בל יימחה" על נורווגיה (GV Wire, לפי רויטרס). הוא לא דיבר על בית הדין.
• דרום אפריקה. הנשיא סיריל רמפוזה בירך את פילאי והציב אותה לצד לותולי, טוטו, מנדלה ודה קלרק. הודעתו אינה מזכירה את בית הדין או את הסנקציות (SAnews).
• ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את טראמפ ואת רוביו וכתב שבית הדין אינו בית משפט אלא גוף פוליטי (Corriere della Sera).

על הנובל, התגובה החריפה ביותר הגיעה מישראל. שר החוץ גדעון סער כינה את הפרס ניצול גרוטסקי, וכתב שאילו היה פרס על שקרים והשמצות, פילאי הייתה המועמדת המובילה. הוא כינה את מסקנותיה על עזה השקר הגדול ביותר של המאה, והגיע עד כדי אזכור גבלס (Open). המטרה היא עבודתה של פילאי בראש ועדת החקירה של האו״ם על השטח הפלסטיני הכבוש. הדוח של הוועדה מ-2025 קבע שכוחות ישראליים ומנהיגים ישראלים ביצעו ארבעה מחמשת מעשי רצח העם המנויים באמנה מ-1948.

יושב ראש הוועדה, יורגן וטנה פריידנס, השיב שהעבודה הזאת באה מוועדה של האו״ם, שלוועדה יש אמון מלא במקצועיותה של פילאי, ושההכרעה אם מדובר ברצח עם היא עניין לבתי דין בינלאומיים ולא לוועדה. פילאי אמרה שאינה מבינה מדוע צריך אומץ כדי לומר את האמת (Open). למחרת, בשיחת וידאו מנירנברג עם מרכז נובל לשלום באוסלו, כינתה סנקציות נגד שופטים בשל החלטותיהם "חסרות תקדים, בלתי מקובלות" (Dawn, לפי AFP).

עד כמה שהצלחנו לבדוק, עד ערב 10 באוקטובר לא היו הודעות רשמיות מרוסיה, מסין ומהודו, שאינן חברות בבית הדין, וגם לא מברזיל, שהיא חברה בו (Rio Times, לגבי ברזיל).

הנובל ורצף האירועים

הוועדה העניקה לפילאי את הפרס "על מאמציה לקידום השלום והמשפט הבינלאומי", וכתבה שתרמה באופן מכריע לכך שפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם יועמדו לדין, ושהפרס נועד להזכיר לעולם ששלטון החוק, הלאומי והבינלאומי, הוא יסוד המערכת שנבנתה כדי לשמור על השלום (nobelprize.org). פילאי מכהנת כיום בבית הדין הבינלאומי לצדק בתיק שבו מואשמת מיאנמר ברצח עם נגד הרוהינגה. היא הקדישה את הפרס לשורדי פשעים בינלאומיים (Al Jazeera).

הפיתוי הוא לקרוא את הסנקציות כתגובה לפרס. העובדות אינן תומכות בכך. כבר ב-21 בספטמבר אמרו שני מקורות לרויטרס שהסנקציות נגד בית הדין כולו מוכנות וחסר רק התאריך (רויטרס, דרך The Senior). דיווחנו על כך באותה עת, כשסיפרנו על הקריאה של טראמפ באו״ם. צירוף התאריכים אמיתי, והוא אומר משהו על האופן שבו שני מוסדות מביטים על אותו משפט. מניע, לא.

איך הגענו לכאן

קריאה משפטית

1. סמכות השיפוט השנויה במחלוקת. העמדה האמריקאית היא שבית הדין אינו רשאי לשפוט אזרחים של מדינות שלא הצטרפו לאמנת רומא, כמו ארצות הברית וישראל. האמנה אומרת אחרת: לפי סעיף 12, בית הדין שופט פשעים שבוצעו בשטחה של מדינה חברה, יהיה אזרחותו של המבצע אשר תהיה. זהו אותו כלל שלפיו בית משפט לאומי שופט זר שביצע עבירה בשטח המדינה. אפגניסטן ופלסטין הן מדינות חברות. הסברנו זאת ביתר פירוט כאן.

ישראל חולקת על הקריאה הזאת בשני טיעונים רציניים: פלסטין אינה מדינה לצורכי האמנה, ולפי הסכמי אוסלו אין לה סמכות שיפוט פלילית על ישראלים שהיא יכולה להעביר לבית הדין (Lieber Institute, West Point). באפריל 2025 קיבלה לשכת הערעורים של בית הדין את עמדת ישראל בעניין דיוני וביקשה מהשופטים לבחון את ההתנגדות לגופה (JURIST). בינואר 2026 הבחינה הזאת עוד נמשכה. בהתנגדות אחרת, שלפיה בית הדין היה צריך להודיע לישראל ולתת לה אפשרות לחקור בעצמה, הכריעה לשכת הערעורים ב-15 בדצמבר 2025 ודחתה אותה ברוב של שלושה מול שניים; שלושה ימים אחר כך הטילה ארצות הברית סנקציות על שניים משופטי ההרכב (Just Security). בינתיים הצווים נשארים בתוקף (The New Arab, לפי רויטרס). שם צריכה השאלה להיות מוכרעת: בבית דין, לא ברישיון של משרד האוצר.

2. מי מחליט מה. לא השופטים ולא התובע יכולים "לבטל" צו מעצר בהסכם פוליטי: צו מבוטל בהחלטה שיפוטית. למדינות החברות אין סמכות כזאת. אבל יש להן כלים עקיפים: התקציב, בחירת התובע החדש, שאספת המדינות החברות צריכה לבחור אחרי הדחת חאן, והלחץ הפוליטי. על הכלים האלה ישוחקו ששת החודשים.

3. החסינות של השופטים. סעיף 48 לאמנה מעניק לשופטים ולתובעים חסינות על מעשים שעשו במסגרת תפקידם. מומחי האו״ם הזכירו זאת כשרוסיה הרשיעה שלא בפניהם את חאן ושמונה שופטים בשל צו המעצר נגד פוטין (JURIST). זה תקף גם היום.

מבחן הסימטריה

מוסקבה ווושינגטון. בדצמבר 2025 גזר בית משפט במוסקבה על התובע חאן חמש-עשרה שנות מאסר ועל שמונה שופטים עונשים של עד חמש-עשרה שנה, על שהוציאו את צו המעצר נגד פוטין. סיפרנו על כך בחמש עשרה שנה בעבור צו מעצר. הנשיאה אקנה מורשעת היום ברוסיה ונתונה לסנקציות של ארצות הברית: שתי מעצמות שאינן מכירות בבית הדין ופוגעות באותם אנשים, מסיבות הפוכות. קנה המידה חייב להיות אחד.

ביקורת מבפנים. מאלי, בורקינה פאסו, ניז'ר, ונצואלה וצ'אד הודיעו ב-2026 על פרישה מהאמנה, והאשימו את בית הדין בהטיה נגד אפריקה ואמריקה הלטינית (BSS, לפי AFP). הונגריה עשתה זאת ב-2025, אך הממשלה החדשה ביטלה את הפרישה לפני שנכנסה לתוקף (ASIL).

איטליה. בינואר 2025 עצרה איטליה את אוסאמה אלמסרי, המבוקש על ידי בית הדין בשל פשעים נגד האנושות, ואחר כך החזירה אותו ללוב בטיסה ממשלתית. בית הדין קבע שאיטליה לא עמדה בחובתה, ובינואר 2026 העביר את עניינה לאספת המדינות החברות (אוניברסיטת פדובה, המרכז לזכויות אדם). בפברואר 2025, כשטראמפ חתם על הצו, איטליה לא הייתה בין 79 המדינות שחתמו על הצהרה להגנת בית הדין (LaPresse). הפעם חתמה רומא על הצהרת השמונה להגנת בית הדין. זהו שינוי עמדה, וראוי לרשום אותו. פרשת אלמסרי נשארת פתוחה: מי שמגן על בית הדין מול וושינגטון צריך לדרוש מרומא את אותה עקביות.

בית הדין עצמו. לבית הדין יש מגבלות, וטקסט שמגן עליו אינו צריך להסתיר אותן. באמצע 2025, לפי רויטרס, היו לו אחת-עשרה הרשעות וארבעה זיכויים ביותר מעשרים שנה, רק שש מהן על הפשעים החמורים ביותר (Daily Maverick, לפי רויטרס). כמעט כל הנאשמים הם אפריקאים (University of Minnesota, Imagine Rights). ביולי 2026 הודח התובע הראשי שלו בשל הטרדה, ב-82 קולות מתוך 125; הוא מכחיש ומערער (Anadolu). והחקירה באפגניסטן, שוושינגטון דורשת לסגור, צומצמה כבר ב-2021 על ידי בית הדין עצמו, תחת ביקורת של ארגוני זכויות אדם (Al Jazeera).

שיפוט מערכתי

סעיף זה מביע את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו לעיל.

הכותרת הייתה "ארצות הברית מטילה סנקציות על בית הדין". הטקסט של רישיון מס' 13 מספר משהו עדין יותר: בית הדין אינו נסגר, הוא מועמד תחת תנאי. משכורות, שכר דירה ותרומות המדינות נשארים חוקיים לשישה חודשים. אחר כך, אם איש לא יעשה "התקדמות", האור נכבה. זו אינה מכה: זו ספירה לאחור, והזמנה למיקוח.

לכן השאלה של החודשים הבאים אינה נוגעת לוושינגטון, שעמדתה ברורה. היא נוגעת ל-125 המדינות שהקימו את בית הדין, ובית הדין עצמו אומר זאת: גורלו, כתב, בידיהן. התשובה הראשונה הגיעה באותו יום, והיא כבר מכילה את שתי הדרכים: התנגדות נחרצת לסנקציות, ובאותו משפט דיאלוג עם מי שמטיל אותן, רפורמות, אספת דצמבר. הן יכולות לנצל את ששת החודשים כדי להגן עליו באמת: בנקים וספקים מחוץ להישג ידו של משרד האוצר האמריקאי, מגן אירופי שעובד, תובע שנבחר בלי התחייבויות מוקדמות. או שהן יכולות לנצל אותם כדי "לנהל דיאלוג", כדברי ממשלת הולנד, ולגלות שמחיר הדיאלוג הוא חקירה שמניחים לה למות או תובע שנבחר כדי שלא יפריע. התרחיש הראשון מציל בית דין. השני מציל את הבניין ומרוקן את בית הדין.

בית דין ששורד בכך שהוא מוותר על שפיטת מי שמוגן בידי מעצמה גדולה אינו עוד אותו בית דין. הוא יהיה, פשוטו כמשמעו, מה שמוסקבה, ממשלות הסאהל והיום גם וושינגטון מאשימות אותו בו: כלי שחל רק על החלשים.

מה לעקוב

• ההודעה המלאה של משרד החוץ האמריקאי ומשך הרישיונות מס' 14, 15 ו-16.
• תגובת האיחוד האירופי: האם יפעיל את תקנת החסימה, והאם היא יכולה להגן על מוסד בינלאומי.
• עמדות המדינות החברות, ובראשן הולנד, גרמניה, יפן (המממנת הגדולה של בית הדין) ואיטליה.
• האם ואיך ידברו רוסיה, סין, הודו וברזיל, ששתקו עד כה.
• אספת המדינות החברות בדצמבר 2026, ה"דיאלוג" עם המדינות שאינן חברות והצעות הרפורמה שהכריז עליהן יטן: מה הן כוללות.
• בחירת התובע החדש.
• החלטת השופטים על התנגדות ישראל לסמכות השיפוט, התלויה ועומדת יותר משנה.
• 7 באפריל 2027: הארכה, הסרה או חסימה.

מקורות: CBS News · OFAC, רשימת הסנקציות · The National · רויטרס, דרך The Senior · OFAC, רישיון כללי מס' 13 · The Sanctions Drop · UPI · Corriere della Sera · Jerusalem Post, לפי רויטרס · Italpress · Sky TG24 · News.az, לפי אנדולו · TRT World · Al Jazeera · GV Wire, לפי רויטרס · SAnews · Open · Dawn, לפי AFP · Rio Times · nobelprize.org · Al Jazeera · Al Jazeera · Lieber Institute, West Point · JURIST · Just Security · The New Arab, לפי רויטרס · JURIST · BSS, לפי AFP · ASIL · אוניברסיטת פדובה, המרכז לזכויות אדם · LaPresse · Daily Maverick, לפי רויטרס · University of Minnesota, Imagine Rights · Anadolu · Al Jazeera

כתבות נוספות: המגדלור · הקריאה שנפלה על אוזניים ערלות: טראמפ, בית הדין הפלילי הבינלאומי, ומשקלו של מה שלא מוכר · חמש עשרה שנה בעבור צו מעצר · שני צווים, אפס מעצרים

כל החדשות והמניפסטים →