ניתוח

מי באמת מחליט על הבחירות של אירופה

18 באוקטובר 2026 — אירופה

סדרה: הבחירות של אירופה · 7 מתוך 8

הטענה שעומדת למבחן

טענה אחת עולה לעתים קרובות: אירופה לא באמת מחליטה. וושינגטון מכוונת אותה בלי צורך לתת פקודות, באמצעות הדולר, הריבית, סוכנויות הדירוג והקרנות הגדולות. ממשלה שעומדת בדרך יכולה להיות מוכרעת תוך ימים ספורים.

בפרק זה של הסדרה, שבא אחרי הפרק על הבחירות שאחרי 2022, אנו בוחנים אותה מנוף אחר מנוף. לכל מנוף אנו מחפשים את המקרים המתועדים שבהם הוא עבד ואת אלה שבהם אירופה עמדה בפניו. כלל אחד, כמו תמיד: אינטרס מוכח אינו הוכחה לסיבה.

המנוף הראשון: הדולר והסנקציות

הדולר עדיין המטבע הראשון בעולם: הוא מהווה 56.7% מיתרות הבנקים המרכזיים (קרן המטבע הבינלאומית, 30/9/2026). מי שעושה עסקים בדולרים עובר דרך המערכת האמריקאית, ולכן וושינגטון יכולה להעניש גם את מי שמפר סנקציות שהיא לבדה החליטה עליהן.

המקרה הידוע ביותר הוא צרפתי. ביוני 2014 הודה BNP Paribas באשמה בבית משפט בניו יורק ושילם 8.9 מיליארד דולר על כך שעקף, בין 2004 ל-2012, את הסנקציות האמריקאיות על סודן, קובה ואיראן (אל-ג'זירה, 30/6/2014).

כשארצות הברית יצאה מהסכם הגרעין עם איראן, הקימו צרפת, גרמניה ובריטניה את INSTEX, חברה לסחר עם טהרן בלי לעבור דרך הדולר. בארבע שנים היא ביצעה עסקה אחת, משלוח ציוד רפואי בתחילת 2020. במרץ 2023 היא פורקה; הממשלות האירופיות הטילו את האשמה על איראן, שדחתה את ההצעות (ממשלת בריטניה, 9/3/2023).

המקרה האחרון נוגע למשפט הבינלאומי. ב-9 באוקטובר 2026 הטילה וושינגטון סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי כמוסד, אחרי צו המעצר נגד נתניהו והחקירה על הכוחות האמריקאיים באפגניסטן. בנקים וחברות ביטוח אירופיים שעובדים עם בית הדין חשופים לסנקציות משניות. 58 חברי פרלמנט אירופי ביקשו מהנציבות להפעיל את «תקנת החסימה», החוק האירופי שאוסר על חברות ליישם סנקציות זרות ומאפשר להן לתבוע פיצויים (יורוניוז, 14/10/2026). הנציבות מעדיפה לעת עתה דיפלומטיה (EUobserver, 14/10/2026); המועצה האירופית ב-16 באוקטובר הביעה צער עמוק על הסנקציות, אך המסקנות שלה אינן מזכירות את תקנת החסימה (המועצה האירופית, 16/10/2026). על המצור הארוך על בית הדין כתבנו כאן.

הדוגמה הנגדית. במאי 2021 ויתר ממשל ביידן על סנקציות נגד חברת נורד סטרים 2 ונגד המנכ"ל שלה, אף שהודה שעסקו בפעילות שמצדיקה סנקציות, כדי לא להישבר עם גרמניה, שרצתה את הצינור (Maritime Executive, 19/5/2021). כשברלין עומדת על שלה, וושינגטון יכולה לסגת.

המנוף השני: פער הריבית

כאן הטענה צריכה תיקון. בשני משברי החוב הקשים ביותר של אירופה, הלחץ המכריע הגיע מפרנקפורט ומבירות אירופה.

איטליה, 2011. ב-5 באוגוסט כתב הבנק המרכזי האירופי, בחתימת ז'אן-קלוד טרישה ומריו דראגי, לממשלת ברלוסקוני ודרש צעדים מדויקים ומיידיים: קיצוצים, רפורמות, תקציב מאוזן. התמיכה של הבנק באגרות החוב האיטלקיות נקשרה לדרישות האלה. העיתון קוריירה דלה סרה פרסם את המכתב ב-29 בספטמבר; ברלוסקוני התפטר ב-12 בנובמבר (ויקיפדיה, מכתב טרישה-דראגי). בספר זיכרונותיו כתב שר האוצר האמריקאי דאז טימותי גייתנר שבאותו סתיו ביקשו «פקידים אירופים» מוושינגטון לעזור להם להפיל את ברלוסקוני, כולל בסירוב לתמוך בחילוץ של קרן המטבע. וושינגטון סירבה: «אסור שיהיה דם על ידינו» (The Local, 14/5/2014).

יוון, 2015. ב-28 ביוני, ערב משאל העם על תוכנית הנושים, סירב הבנק המרכזי האירופי להגדיל את נזילות החירום לבנקים היווניים. ממשלת ציפראס סגרה את הבנקים והגבילה משיכות (NPR, 28/6/2015).

הדוגמה הנגדית. אותו בנק מרכזי אירופי הוא שסיים את משבר פערי הריבית. ב-26 ביולי 2012 אמר דראגי בלונדון: «הבנק המרכזי האירופי מוכן לעשות כל מה שנדרש כדי לשמור על האירו». הריביות של המדינות החלשות ירדו (Quartz). והשווקים לא מענישים רק את מי שאינו מציית לוושינגטון: בספטמבר 2022 הודיעה בריטניה של ליז טראס, מבנות הברית הנאמנות ביותר של ארצות הברית, על הפחתות מסים ללא מימון; הליש"ט ירדה לשפל היסטורי, בנק אנגליה נאלץ להתערב וטראס התפטרה אחרי 44 יום (CNBC, 21/10/2022).

לגבי סוכנויות הדירוג וקרנות ההשקעה הגדולות, לא מצאנו ראיות מתועדות ללחץ ישיר על ממשלה אירופית בשם וושינגטון. לכן איננו מונים אותן בין המנופים המוכחים.

המנוף השלישי: המסים

ב-28 ביוני 2025 הסכימו מדינות ה-G7, ובהן גרמניה, צרפת ואיטליה, לפטור את התאגידים הרב-לאומיים האמריקאיים ממס המינימום העולמי של 15% שסוכם ב-OECD: הם ישלמו רק בארצות הברית. ההסכם הגיע בזמן שהקונגרס דן ב«מס נקמה» נגד מדינות שיחילו את מס המינימום על חברות אמריקאיות (רויטרס דרך Arab News, 28/6/2025).

אבל התמונה אינה חד-כיוונית. בספטמבר 2024 פסק בית הדין לצדק של האיחוד האירופי שאירלנד העניקה לאפל סיוע מדינה בלתי חוקי ושעל אפל להחזיר יותר מ-13 מיליארד אירו במסים. מי שהגנה על אפל, לצד החברה, הייתה ממשלת אירלנד (Silicon Republic, 10/9/2024). התחרות המיסויית שמיטיבה עם התאגידים הרב-לאומיים הייתה, במקרה הזה, מעשה ידיה של מדינה אירופית.

הדוגמה הנגדית. באפריל 2025 קנסה הנציבות את אפל ב-500 מיליון אירו ואת מטא ב-200 מיליון מכוח חוק השווקים הדיגיטליים החדש (AFP דרך Arab News, 23/4/2025). בספטמבר 2025 קנסה את גוגל ב-2.95 מיליארד; טראמפ איים בצעדי תגמול מסחריים (יורוניוז, 6/9/2025). הקנסות הוטלו בכל זאת.

המנוף הרביעי: הביטחון

זה המנוף המפורש ביותר. ב-28 ביולי 2025, בהגנה על ההסכם שקיבל מכסים אמריקאיים של 15%, אמר נציב הסחר האירופי מרוש שפצ'וביץ': «זה לא רק סחר, זה ביטחון, זו אוקראינה» (IBTimes, 28/7/2025). הפרקים הקודמים הראו את השאר: 58% מהנשק שמייבאות מדינות נאט"ו האירופיות מגיע מארצות הברית, וממשלות אירופה קונות נשק אמריקאי עבור קייב.

הדוגמה הנגדית. ב-2008, בפסגת נאט"ו בבוקרשט, חסמו גרמניה וצרפת את מסלול ההצטרפות של אוקראינה וגאורגיה שוושינגטון רצתה להתחיל (נאט"ו, 3/4/2008).

ומה עם החוב האמריקאי?

אומרים גם שארצות הברית זקוקה לאירופה כדי לממן את חובה. המספרים אומרים אחרת. ביולי 2026 היו שווים אגרות החוב של האוצר האמריקאי שבידיים זרות כ-9,250 מיליארד דולר (Trading Economics, על פי נתוני האוצר), פחות מרבע מחוב שעבר באוגוסט את 40,000 המיליארד (Africanews, 20/8/2026). המחזיקות הזרות הגדולות הן יפן, בריטניה וסין. החוב האמריקאי ממומן ברובו מבית.

מה עבד

כשאירופה פועלת יחד, עם כללים ומוסדות משותפים, היא משיגה תוצאות גם נגד אינטרסים אמריקאיים: הקנסות על הפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות הוטלו למרות האיומים, פסק הדין בעניין אפל סופי, הבנק המרכזי האירופי עצר ב-2012 את הספקולציה נגד האירו, וב-2021 השיגה ברלין מוושינגטון ויתור על סנקציות נגד חברת נורד סטרים 2.

ההערכה שלנו

סעיף זה מבטא את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו לעיל.

הטענה המקורית נכונה למחצה. לוושינגטון יש מנופים אמיתיים ומתועדים: הדולר, שבו היא מענישה את מי שסוחר עם אויביה, והביטחון, שאותו היא מחליפה בגלוי בוויתורים בסחר ובמסים. הסנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי מראות זאת בבוטות: הן פוגעות בבית דין שאירופה רצתה ומממנת.

אבל החצי השני של הטענה אינו עומד. לפער הריבית שהכריע את איטליה ב-2011 ואת יוון ב-2015 הייתה כתובת אירופית: פרנקפורט ובירות אירופה. וגם מקלטי המס שמיטיבים עם התאגידים הרב-לאומיים נמצאים בתוך האיחוד. לומר שאמריקה מחליטה נכון בחלק אחד; בחלק האחר זו דרך נוחה לנקות את המעמדות השליטים באירופה.

בעינינו העיקר הוא אחר. כשאירופה משתמשת בכלים שיש לה, היא מנצחת: הבנק המרכזי האירופי ומדיניות התחרות הוכיחו זאת. תקנת החסימה קיימת מאז 1996, והיא נשארה במגירה גם עכשיו, כשהסנקציות פוגעות בבית הדין הפלילי הבינלאומי. התלות אינה רק כפויה: במידה רבה היא נבחרת, בכל פעם שמוותרים על השימוש במה שיש.

מה לעקוב אחריו

• החלטת הנציבות על הפעלת תקנת החסימה כדי להגן על בית הדין הפלילי הבינלאומי.
• יישום הפטור של התאגידים הרב-לאומיים האמריקאיים ממס המינימום העולמי ב-OECD.
• רכישות נשק אמריקאי בכספים אירופיים, וחלקם של מוצרים אירופיים בתוכניות החימוש מחדש.

מקורות: קרן המטבע הבינלאומית, 30/9/2026 · אל-ג'זירה, 30/6/2014 · ממשלת בריטניה, 9/3/2023 · יורוניוז, 14/10/2026 · EUobserver, 14/10/2026 · המועצה האירופית, 16/10/2026 · Maritime Executive, 19/5/2021 · ויקיפדיה, מכתב טרישה-דראגי · The Local, 14/5/2014 · NPR, 28/6/2015 · Quartz · CNBC, 21/10/2022 · רויטרס דרך Arab News, 28/6/2025 · Silicon Republic, 10/9/2024 · AFP דרך Arab News, 23/4/2025 · יורוניוז, 6/9/2025 · IBTimes, 28/7/2025 · נאט"ו, 3/4/2008 · Trading Economics, על פי נתוני האוצר · Africanews, 20/8/2026

כתבות נוספות: האם נורד סטרים היה מטרה צבאית? · אחרי 2022: מה אירופה בחרה ומה זה עלה לה · השוק האירו-רוסי שהדאיג את וושינגטון: מה אומרים המספרים · שישה חודשים לבית הדין: וושינגטון מטילה סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי כולו ופותחת משא ומתן על עצמאותו

כל החדשות והמניפסטים →