IWILLNOTLOOKAWAY.ORG

מילון מונחים

מיאנמר: העמים, ההיסטוריה, מי נלחם ולמה

עודכן ב-22 באוקטובר 2026

החדשות על מיאנמר מדברות על החונטה, על מורדים ועל הרוהינגה, אבל רק לעתים רחוקות מסבירות מי הם העמים האלה, מאין באה המלחמה ומי מרוויח ממנה. כרטיס זה מרכז את הרקע ההכרחי. הוא מתעדכן: כל שינוי נרשם בסופו, עם תאריך ומקור.

הארץ והעמים

מיאנמר בנויה כמו פרסה. במרכז שוכן מישור גדול לאורך נהר אירוואדי, שבו חי הרוב; מסביב, לכיוון בנגלדש, הודו, סין, לאוס ותאילנד, יש הרים שבהם חיים המיעוטים. הגיאוגרפיה הזאת מסבירה חלק גדול מההיסטוריה: המרכז שולט, השוליים מתנגדים.

אזהרה לגבי המספרים. ב-2014 ערכה מיאנמר את מפקד האוכלוסין הראשון שלה מזה שלושים שנה. כמעט כל התוצאות פורסמו ב-2015, עם אוכלוסייה של יותר מ-51 מיליון, והנתונים על הדת ב-2016. הנתונים על המוצא האתני, לעומת זאת, לא פורסמו מעולם (The Irrawaddy); גם האו״ם, כשסגר את הפרויקט, הזכיר שאלה הנתונים האחרונים שעדיין חסויים (האו״ם במיאנמר). העניין פוליטי: יש הטוענים שאילו נמנו כל המיעוטים, ייתכן שהבמאר לא היו רוב מוחלט. לכן המספרים שלהלן הם משלושה סוגים, שתמיד מצוינים:

• הערכה: האחוזים של ספר העובדות העולמי של ה-CIA, הסדרה היחידה הנפוצה והעקבית (CIA), שמקורות אחרים סבורים שהיא מוטה לטובת הרוב;
• מפקד: שיעור האוכלוסייה שחי במדינה הנושאת את שמו של עם מסוים, לפי תוצאות 2014 (קרן האו״ם לאוכלוסין). המדינות מעורבות, ולכן המספר אינו זהה לעם;
• האו״ם וארגונים לא ממשלתיים: לגבי הרוהינגה, נתוני נציבות האו״ם לפליטים ו-Human Rights Watch.

האוכלוסייה הכוללת מוערכת כיום בכ-54 מיליון (Freedom House).

• במאר (בורמזים) — כ-68% (הערכה), יותר מ-35 מיליון בני אדם. הם חיים במישור המרכזי, מדברים בורמזית ורובם בודהיסטים. כמעט כל צמרת הצבא והפוליטיקה באה מהם. השם «בורמה» נגזר מהם.
• שאן — כ-9% (הערכה), כמעט 5 מיליון. הם חיים ברמה המזרחית, בגבול עם סין, לאוס ותאילנד; במדינת שאן, הגדולה במדינות הארץ, חיו ב-2014 11.3% מהאוכלוסייה, כ-5.8 מיליון בני אדם (מפקד). לשונם קרובה לתאית, והם בודהיסטים. כאן נמצא «משולש הזהב» של האופיום, וכאן פועלות כמה קבוצות חמושות.
• קארן — כ-7% (הערכה), יותר מ-3.5 מיליון. הם חיים בדרום-מזרח, בגבול תאילנד, וחלקם במישור הדלתה; במדינת קארן (קאיין) היו ב-2014 1.57 מיליון תושבים (מפקד). רבים מהם נוצרים, שהמירו את דתם בידי מיסיונרים בתקופה הקולוניאלית. הארגון החמוש שלהם, ה-KNU, נלחם בממשלה המרכזית מאז 1949: אחד המרדים הארוכים בעולם.
• ראקהיין (ארקאנים) — כ-4% (הערכה), כ-2 מיליון. הם חיים בחוף המערבי, על מפרץ בנגל, והם בודהיסטים. עד 1784 הייתה להם ממלכה עצמאית, ארקאן, שנכבשה אחר כך בידי הבורמזים. כיום הצבא שלהם, צבא אראקאן, שולט כמעט בכל מדינת ראקהיין (ראו «מי הוא מי»).
• רוהינגה — המוסלמים של צפון ראקהיין, בגבול עם בנגלדש. חוק האזרחות של 1982 אינו כולל אותם בין העמים המוכרים, ולכן הם חסרי אזרחות; הממשלה קוראת להם «בנגלים», כלומר מהגרים בלתי חוקיים. במחנות בבנגלדש מונה נציבות הפליטים כ-1.2 מיליון (Daily Observer, לפי נתוני הנציבות); בראקהיין, לפי Human Rights Watch, נותרו ב-2024 כ-630 אלף (HRW). הם ברחו בגלים: ב-1978, ב-1991-1992 (HRW) וב-2017, החמור מכולם. זה התיק שלפני בית הדין הבינלאומי לצדק.
• סינים במיאנמר — כ-3% (הערכה). קהילות שהגיעו בעיקר בתקופה הקולוניאלית, וכיום בולטות במסחר. אין לבלבל אותן עם הקוקאנג (ראו להלן).
• הודים במיאנמר — כ-2% (הערכה). הגיעו בתקופה הקולוניאלית כפקידים, סוחרים ופועלים; רבים גורשו אחרי ההפיכה של 1962.
• מון — כ-2% (הערכה); במדינת מון חיו ב-2014 4% מהאוכלוסייה (מפקד). הם חיים בדרום, סביב מולמיין, והם בודהיסטים. זו תרבות עתיקה שסייעה להביא את הבודהיזם לאזור; ממלכתם נפלה ב-1757, כשנכבשה בידי הבורמזים.
• קאצ'ין — אין הערכה מהימנה. במדינת קאצ'ין, בצפון הרחוק ובגבול עם סין, חיו ב-2014 3.3% מהאוכלוסייה, כ-1.7 מיליון בני אדם (מפקד), לא כולם קאצ'ין. רובם נוצרים. באדמתם נמצאים מכרות הירקן הגדולים של הפקאנט והמכרות המפיקים כמחצית מיסודות האדמה הנדירים הכבדים בעולם (רויטרס, דרך Mining.com). הצבא שלהם נקרא KIA.
• צ'ין — אין הערכה מהימנה. במדינת צ'ין, בהרים שבמערב ובגבול עם הודו, חיו ב-2014 0.9% מהאוכלוסייה, פחות מחצי מיליון בני אדם (מפקד). רובם נוצרים, והם מן העניים במדינה; רבים ברחו להודו.
• קארני (קאיה) — אין הערכה מהימנה. מדינת קאיה שבמזרח היא הקטנה ביותר: 286,738 תושבים ב-2014 (מפקד). ב-1875 הכיר הסכם בין הבריטים למלך הבורמזי בעצמאות מדינות הקארני, ולכן הקארני טוענים שמעולם לא היו חלק מבורמה.
• ווה — אין הערכה מהימנה. הם חיים בצפון-מזרח, בגבול סין. יש להם הצבא הלא ממלכתי הגדול במדינה, ה-UWSA, הקשור מאוד לסין, ואזור אוטונומי בפועל.
• קוקאנג — אין הערכה מהימנה. הם סינים מבחינה אתנית ודוברי מנדרינית, וחיים בצפון מדינת שאן. הקבוצה החמושה שלהם, ה-MNDAA, מילאה תפקיד מפתח במתקפה של 2023.
• טאאנג (פאלאונג) — אין הערכה מהימנה. הם חיים בצפון מדינת שאן, הם בודהיסטים ומגדלי תה. הקבוצה החמושה שלהם היא ה-TNLA.

דת (מפקד 2014, נתונים שפורסמו ב-2016): כ-88% בודהיסטים, 6% נוצרים, 4% מוסלמים. המפקד לא מנה את רוב הרוהינגה, ולכן שיעור המוסלמים בפועל גבוה יותר.

משאבים: ירקן, אודם, זהב, יסודות אדמה נדירים, גז טבעי, נפט, עץ, בדיל. מיאנמר היא גם המקור העיקרי הידוע לאופיום בלתי חוקי בעולם: ב-2025 עלו השטחים המעובדים ל-53,100 הקטאר, הרמה הגבוהה ביותר מזה עשר שנים, לפי משרד האו״ם לסמים ולפשע, UNODC (אנאדולו).

היסטוריה בקצרה

לפני הקולוניאליזם. במשך מאות שנים התחלפו באזור ממלכות שונות: בורמזיות, מון, שאן, ארקאניות. הממלכה הבורמזית הגדולה הראשונה, פאגאן, קמה במאה ה-11. במאה ה-18 כבשה שושלת קונבאונג הבורמזית את בני המון (1757) ואת ארקאן (1784) והגיעה עד אסאם ומניפור שבהודו. שם התנגשה באימפריה הבריטית.

השלטון הבריטי (1824-1948). הבריטים כבשו את המדינה בשלוש מלחמות, בין 1824 ל-1885, וניהלו אותה כפרובינציה של הודו הבריטית עד 1937 (CIA). שתי בחירות קולוניאליות משפיעות עד היום:

• שתי בורמות. המישור, «בורמה עצמה», נשלט ישירות; הרי המיעוטים נוהלו בנפרד, באמצעות ראשים מקומיים. שני החלקים התפתחו בנפרד.
• צבא בלי במאר. הכוחות הקולוניאליים גויסו בעיקר מבני הקארן, הקאצ'ין והצ'ין, שרבים מהם המירו את דתם לנצרות, בעוד הבמאר כמעט לא גויסו. בעיני הלאומנים הבורמזים הפכו כך המיעוטים ל«חיילי האנגלים».

מאחר שבורמה הייתה פרובינציה של הודו, הגיעו אליה גם מאות אלפי פועלים וסוחרים משאר האימפריה, ובהם מוסלמים מבנגל לארקאן. אז הייתה זו תנועה פנימית; היום הממשלה רואה בה הגירה בלתי חוקית (HRW). זהו אחד משורשי המחלוקת על הרוהינגה (ראו «מאין נובע הסכסוך»).

המלחמה והעצמאות (1942-1948). ב-1942 פלשה יפן לבורמה. הלאומן הצעיר אונג סן, אביה של אונג סן סו צ'י, לחם תחילה לצד היפנים, וב-1945 עבר לצד בעלות הברית. רבים מבני הקארן נשארו לעומת זאת נאמנים לבריטים, ובין שני הצדדים התרחשו טבח. בפברואר 1947 חתם אונג סן בפאנגלונג עם מנהיגי השאן, הקאצ'ין והצ'ין על הסכם לאיחוד פדרלי. ביולי נרצח. העצמאות הגיעה ב-4 בינואר 1948, אבל ההבטחה הפדרלית של פאנגלונג לא קוימה: בתוך שנה נטלו הקארן, הקומוניסטים וקבוצות אחרות נשק.

הצבא בשלטון (1962-2011). ב-1962 תפס הגנרל נה וין את השלטון בהפיכה ושלט 26 שנה במשטר צבאי מסתגר, «הדרך הבורמזית לסוציאליזם». ב-1988 דוכא מרד עממי בדם; אונג סן סו צ'י עלתה לבמה. ב-1990 ניצחה מפלגתה, הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD), בבחירות, אבל הצבא לא הכיר בתוצאות. תחת אותה חונטה בילתה בסך הכול 15 שנה במעצר בית (Daily Mirror, לפי רויטרס). ב-2007 דוכאה «מהפכת הזעפרן» של הנזירים. ב-2008 העביר הצבא חוקה ששומרת לו רבע מהמושבים בפרלמנט, ומכאן כוח לחסום כל תיקון, וכן את משרדי הביטחון, הפנים וענייני הגבולות.

ההפוגה האזרחית (2011-2021). מ-2011 החלה ממשלה בראשות קצינים לשעבר בפתיחה כלכלית ופוליטית. ב-2015 ניצחה ה-NLD בבחירות ואונג סן סו צ'י נעשתה בפועל ראש הממשלה, אבל הצבא שמר על השליטה בביטחון. באוגוסט 2017, אחרי התקפות של קבוצה חמושה רוהינגית (ARSA) על עמדות משטרה, פתח הצבא ב«מבצעי טיהור» בצפון ראקהיין: יותר מ-700 אלף רוהינגה ברחו לבנגלדש. ב-2019 הגנה אונג סן סו צ'י על ארצה לפני בית הדין הבינלאומי לצדק, ותדמיתה הבינלאומית קרסה.

ההפיכה ומלחמת האזרחים (מאז 2021). ב-1 בפברואר 2021, אחרי ניצחון נוסף של ה-NLD, תפס המפקד מין אונג הליינג את השלטון. ההפגנות השלוות דוכאו; צעירים רבים מבני הבמאר ברחו לאזורי המיעוטים ונטלו נשק. לראשונה נלחמו הבמאר והמיעוטים באותו צד. באוקטובר 2023 פתחו שלוש קבוצות חמושות (הקוקאנג, הטאאנג וצבא אראקאן) ב«מבצע 1027» וכבשו עשרות ערים. ב-2024-2025 איבד הצבא את רוב אזורי הגבול. ב-28 במרץ 2025 היכתה רעידת אדמה בעוצמה 7.7 את מרכז המדינה, ליד מנדליי: המאזן הרשמי הוא 3,768 הרוגים (ReliefWeb).

הבחירות והנשיאות (2025-2026). בין דצמבר 2025 לינואר 2026 ערכה החונטה בחירות בלי ה-NLD, שאותה פירקה ב-2023, ובלי הצבעה באזורי מלחמה רבים. מפלגת הצבא, ה-USDP, ניצחה ברוב מוחץ. ב-3 באפריל 2026 בחר הפרלמנט החדש במין אונג הליינג לנשיא, ב-429 קולות מתוך 584; הפיקוד על הצבא עבר לגנרל יה וין או, ראש המודיעין לשעבר (אל-ג'זירה; CNBC). ב-30 באפריל הודיעה החונטה שאונג סן סו צ'י תרצה את יתרת עונשה במעצר בית. בנה אומר שאין לו שום הוכחה שהיא בחיים, ואיש לא הצליח לאמת זאת (Il Post; Daily Ittefaq, לפי ה-BBC).

מי שולט וכיצד

רשמית, מיאנמר היא כיום רפובליקה נשיאותית עם פרלמנט נבחר. בפועל השלטון נשאר בידי הצבא: הנשיא הוא ראש החונטה לשעבר, רבע מהמושבים שמורים לצבא בחוקה, והגוש התומך בצבא מחזיק בכמעט 90% מהמושבים, לפי השידור הציבורי ההודי (All India Radio). מתוך 30 השרים בממשלה החדשה, 28 הם גנרלים בשירות או בדימוס, חברי פרלמנט ממפלגת הצבא או חברי החונטה הקודמת (אותו מקור).

שני מכונים עצמאיים, משתי מדינות שונות, מגיעים לאותה מסקנה:

• Freedom House (ארצות הברית), דוח 2026: 4 נקודות מתוך 100, «לא חופשית». הציון ירד מ-7 ב-2025, משום שחוקי החונטה מנעו מאופוזיציה אמיתית להתמודד וחלק מהבוחרים מקרב המיעוטים לא יכלו להצביע (Freedom House).
• V-Dem (שוודיה), דוח 2026: «אוטוקרטיה סגורה», הקטגוריה של משטרים שבהם השליטים אינם נבחרים בחופשיות (V-Dem). מה מבדיל אוטוקרטיה מדמוקרטיה אנו מסבירים בערך אוטוקרטיה.

ממשלות המערב ומשקיפים רבים מתחו ביקורת על הבחירות כלא חופשיות (CNBC). סין, לעומת זאת, בירכה מיד את הנשיא החדש (אל-ג'זירה).

מי הוא מי

מאין נובע הסכסוך

אנו משתמשים בארבע הרמות של המאמר שלנו האם מלחמות העולם הן ״מוסלמיות״?.

הקרקע: מדינה שגבולותיה שורטטו בידי אחרים. גבולות מיאנמר הם אלה ששרטטו הבריטים, שאיחדו במדינה אחת ממלכות ועמים שמעולם לא הייתה להם ממשלה משותפת. ההרים שבגבול, העשירים בירקן, בעץ ובאופיום, תמיד היו קשים לשליטה, ומי ששולט במשאבים יכול לממן צבא. אחרי העצמאות אף ממשלה לא הצליחה לבנות את המדינה הפדרלית שהובטחה בפאנגלונג.

אין בכך כדי לנקות את הממשלות שבאו אחר כך. המתיישבים הקולוניאליים השאירו את הקרקע, אבל ההחלטה לשלוט באמצעות הצבא, לשלול מהמיעוטים אוטונומיה ולשלול מהרוהינגה אזרחות התקבלה ברנגון ובנאיפידו, אחרי 1948.

הניצוץ: ההפיכה של 2021. מלחמות הגבול נמשכו כבר שבעים שנה. ההפיכה הפכה אותן למלחמה כלל-ארצית, כי לראשונה מרדו גם הבמאר שבמישור.

הדגל: לאומנות בודהיסטית-בורמזית. החונטה מציגה את מלחמתה כהגנה על אחדות המדינה ועל הבודהיזם. המקרה הקיצוני ביותר הוא זה של הרוהינגה. בעיני החונטה ובעיני בורמזים רבים הם מהגרים בנגלים שהגיעו בתקופה הקולוניאלית; הרוהינגה משיבים שהם חיים בארקאן מזה מאות שנים. המקורות ההיסטוריים מצדיקים במידה מסוימת את שני הצדדים: סוחרים מוסלמים נוכחים בחוף ארקאן מן המאה ה-8, ובמאה ה-15 היו למלכי ארקאן הבודהיסטים פקידים מוסלמים בחצר; אחר כך, תחת השלטון הבריטי, הגיעה הגירה גדולה מבנגל (HRW). אף אחד משני הסיפורים אינו מצדיק שלילת אזרחות מאנשים שנולדו במדינה.

המכפיל החיצוני: נשק, חסות ועסקים. מלחמה ארוכה כל כך אי אפשר לנהל בלי אספקה. הסעיף הבא מתעד מי מוכר נשק, מי קונה משאבים ומי מגן על החונטה באו״ם.

מי מרוויח

אנו מתעדים אינטרסים מוצהרים או ניתנים לאימות, לא מניעים. כשגורם מכחיש, אנו אומרים זאת.

החונטה והתאגידים שלה. הכוחות המזוינים שולטים בשתי קבוצות כלכליות גדולות, MEHL ו-MEC, הפעילות בכרייה, בבנקאות ובבנייה. ארצות הברית ובריטניה הטילו עליהן סנקציות בין מרץ לאפריל 2021, קנדה כבר מ-2007 (Gibson Dunn), והאיחוד האירופי ב-19 באפריל 2021 (GlobalSecurity, לפי הודעת האיחוד האירופי). בעבור הצבא המלחמה היא גם הגנה על הון.

סין היא בעלת הברית העיקרית של החונטה. האינטרסים המתועדים שלה:

• אנרגיה: צינור גז (פועל מאז 2013) וצינור נפט (מאז 2017) יוצאים מהאי מאדה, מול קיאוקפיו שבראקהיין, ומגיעים ליונאן שבסין (GlobalSecurity). הם מאפשרים לחלק מהנפט המיועד לסין לעקוף את מצר מלאקה;
• נמל קיאוקפיו, חלק מיוזמת החגורה והדרך: באפריל 2026 בירכה בייג'ינג את מין אונג הליינג והבטיחה שיתוף פעולה «באיכות גבוהה» דווקא בפרויקטים האלה (אל-ג'זירה). צבא אראקאן נלחם קילומטרים ספורים מהנמל;
• יסודות אדמה נדירים: ב-2025 סיפקה מיאנמר כ-53% מיבוא יסודות האדמה הנדירים של סין, לפי S&P Global כפי שציטט Geopolitical Monitor (Geopolitical Monitor). המכרות נמצאים באזורי ה-KIA, שהשתלט עליהם באוקטובר 2024. לפי רויטרס איימה סין להפסיק לקנות אם ה-KIA לא יוותר על ההתקפה על העיר בהאמו; משרד החוץ הסיני השיב שאינו מכיר את הפרטים (רויטרס, דרך Mining.com);
• ירקן: מכרות הפקאנט שבמדינת קאצ'ין מספקים לסין מדי שנה ירקן בשווי מיליארדי דולרים (Crisis Group).

עם זאת, סין מדברת עם כל הצדדים, ובעת הצורך מפעילה לחץ גם על המורדים. בנובמבר 2024, לפי The Irrawaddy, החזיקה בקונמינג את מנהיג הקוקאנג, פנג דאשון, כדי לשכנע אותו לעזוב את לאשיו; בייג'ינג אמרה שהוא בסין לצורך טיפול רפואי (The Irrawaddy). באפריל 2025 חזרה העיר לצבא, בנוכחות משקיפים סינים (RFA).

רוסיה היא ספקית הנשק הראשית. לפי הכתב המיוחד של האו״ם טום אנדרוז, בין פברואר 2021 לדצמבר 2022 ייבאה החונטה נשק וחומרים בשווי מיליארד דולר לפחות: 406 מיליון מגורמים רוסיים, ובהם הסוכנות הממשלתית רוסובורונאקספורט (מטוסי קרב סוחוי-30 ומיג-29); 267 מיליון מסין; 254 מיליון מגורמים שמושבם בסינגפור; 51 מיליון מהודו; 28 מיליון מתאילנד (The Irrawaddy; האו״ם). אנדרוז מבהיר שאין בידיו ראיות שממשלות סינגפור ותאילנד אישרו את ההעברות האלה, בשונה מרוסיה, מסין ובמידה פחותה מהודו. הכתבים המיוחדים הם מומחים עצמאיים ואינם מדברים בשם האו״ם.

הודו בנתה את נמל סיטווה שבראקהיין כחלק מפרויקט קלאדאן, נתיב סחר אל מדינותיה שבצפון-מזרח. מאז 2024 הנמל מושבת בגלל הלחימה, והנתיב עובר באזורים שבשליטת צבא אראקאן (BNI). הודו מבקשת גם גישה ליסודות האדמה הנדירים של קאצ'ין: לפי רויטרס, ב-2024 שלחה פקידים של חברה ממשלתית לאזורי ה-KIA (רויטרס, דרך Mining.com).

תאילנד קונה חלק גדול מהגז הבורמזי: כ-70% מהגז של שדה יאדנה הולך לחברה התאילנדית PTT (Oil & Gas Journal). היא גם מארחת מאות אלפי פליטים ופועלים ממיאנמר.

ארצות הברית ואירופה. הטילו סנקציות על החונטה ועל התאגידים שלה. בינואר 2022 הודיעו החברה הצרפתית TotalEnergies והחברה האמריקנית שברון על יציאתן משדה יאדנה, בנימוק של הידרדרות זכויות האדם (אותו מקור). לפי Geopolitical Monitor, לממשל טראמפ הגיעו הצעות להשיג גישה ליסודות האדמה הנדירים של מיאנמר, גם באמצעות משא ומתן עם החונטה או עם ה-KIA (Geopolitical Monitor): אינטרס שכדאי לעקוב אחריו. למען הסימטריה: המערב העניק למיאנמר הרבה פחות תשומת לב והרבה פחות סיוע מאשר למשברים אחרים. התוכנית ההומניטרית של האו״ם ל-2026 מבקשת לסייע ל-4.9 מיליון בני אדם, 27% פחות מהשנה הקודמת, בגלל מחסור במימון (OCHA); הנזקקים לסיוע הם יותר מ-16 מיליון (OCHA, יולי 2026).

הקבוצות החמושות. גם המיליציות ממומנות מהמשאבים: מסים על נתיב הסחר לסין (לפחות 40 עמדות גבייה ומחסומים, ISP-Myanmar), ירקן, זהב בסאגאינג ויסודות אדמה נדירים. לאורך הגבולות צמחו מרכזי הונאה מקוונים, שמנהלות חמולות מקומיות הקשורות למיליציות התומכות בממשלה. סין החלה לרדוף אותם: בינואר 2026 הוציאה להורג 11 בני משפחת מינג, שניהלה מרכזי הונאה באזור קוקאנג (CNN, דרך ABC17).

מי מתערב מבחוץ

• ASEAN (איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה). ב-24 באפריל 2021 הסכימו מנהיגי ASEAN והחונטה על «קונצנזוס בן חמש נקודות»: הפסקה מיידית של האלימות, דיאלוג בין כל הצדדים, שליח מיוחד של ASEAN, סיוע הומניטרי וביקור של השליח כדי להיפגש עם כל הצדדים (Malay Mail). החונטה לא יישמה אותו והורחקה מהפסגות. אחרי הבחירות מנסה מין אונג הליינג לחזור; הנשיאות הפיליפינית של 2026 ביקשה לאפשר לשליח ASEAN להיפגש עם אונג סן סו צ'י (Newcastle Herald, לפי AAP).
• האו״ם. בדצמבר 2022 קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 2669, הראשונה על מיאנמר לדברי הנציג הבריטי: 12 בעד, אף לא אחד נגד, וסין, רוסיה והודו נמנעו. היא דורשת להפסיק את האלימות, לשחרר את העצירים הפוליטיים ובהם אונג סן סו צ'י, לאפשר גישה הומניטרית ולהבטיח חזרה בטוחה של הרוהינגה (האו״ם). השליחה המיוחדת של המזכיר הכללי היא ג'ולי בישופ (The Star, לפי AFP). מנגנון חקירה עצמאי של האו״ם (IIMM) אוסף ראיות למשפטים.
• בנגלדש. מארחת כ-1.2 מיליון רוהינגה במחנות קוקס בזאר ובאי בהאסאן צ'אר. מאז דצמבר 2024 הגיעו עוד 150 אלף (Daily Observer, לפי נתוני הנציבות).

המחיר האנושי. לפי האגודה לסיוע לאסירים פוליטיים (AAPP), ארגון בורמזי הקרוב לאופוזיציה שמונה רק מקרים מאומתים, החונטה והמיליציות בעלות בריתה הרגו מאז ההפיכה לפחות 8,211 בני אדם, נכון ל-28 ביולי 2026 (AAPP); יותר מ-22 אלף בני אדם עצורים מסיבות פוליטיות (AAPP). הספירה אינה כוללת לוחמים ולא את קורבנות הקבוצות החמושות האחרות. מספר העקורים בתוך המדינה מתקרב ל-3.8 מיליון, הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במדינה (יוניסף).

המשפט הבינלאומי

האמנות. לפי מאגרי המידע על אמנות (ספריית זכויות האדם של אוניברסיטת מינסוטה; המדריך המעשי למשפט ההומניטרי), מיאנמר:

• צד לאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מאז 1956, עם הסתייגות לסעיף VIII, העוסק בפנייה לגופי האו״ם;
• צד לאמנות ג'נבה מאז 1992, אך לא לפרוטוקולים הנוספים שלהן;
• אינה צד לחוקת רומא, כלומר לבית הדין הפלילי הבינלאומי;
• לא חתמה על אמנת האו״ם בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות.

התיק בבית הדין הבינלאומי לצדק (גמביה נגד מיאנמר). ב-11 בנובמבר 2019 האשימה גמביה, בשליחות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, את מיאנמר בהפרת האמנה נגד רצח עם כלפי הרוהינגה. השלבים:

• 23 בינואר 2020: צעדים זמניים, כלומר הוראה פה אחד למיאנמר להגן על הרוהינגה;
• 22 ביולי 2022: בית הדין דוחה את טענות מיאנמר, ובהן הטענה שהתובע האמיתי הוא הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ולא גמביה, וקובע שהוא מוסמך לדון בתיק (בית הדין הבינלאומי לצדק);
• אחת-עשרה מדינות מצטרפות כדי להסביר כיצד יש לפרש את האמנה: קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, הולנד, בריטניה, האיים המלדיביים, סלובניה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בלגיה ואירלנד;
• 12-29 בינואר 2026: דיונים לגופו של עניין (בית הדין הבינלאומי לצדק);
• פסק הדין: עד 22 באוקטובר 2026 לא הודיע בית הדין על מועדו.

בית הדין הבינלאומי לצדק שופט מדינות, לא אנשים: הרשעה לא תשלח איש לכלא, אבל תחייב את מיאנמר לפצות ולהעניש את האחראים. על מה בית הדין צריך להכריע ומה הוא יכול לצוות, אנו מסבירים בהרוהינגה, פסק הדין שאינו מגיע.

**בית הדין הפלילי הבינלאומי.** מיאנמר אינה חברה בו, אבל בנגלדש חברה. השופטים קבעו שבית הדין רשאי לדון בפשעים שהחלו במיאנמר והושלמו בבנגלדש, כמו גירוש (FIDH). ב-27 בנובמבר 2024 ביקש התובע צו מעצר נגד מין אונג הליינג בגין גירוש הרוהינגה ורדיפתם ב-2017 (האו״ם בז'נבה). עד 22 באוקטובר 2026 השופטים עדיין לא החליטו, עיכוב שכמה ארגונים ומשפטנים רואים בו חריג (CSW; Opinio Juris). בית הדין הבהיר שתפקידו החדש כנשיא אינו מעניק לו חסינות (DVB). התיק מופיע בעמוד שלנו הנמלטים מבית הדין הפלילי הבינלאומי.

סמכות שיפוט אוניברסלית. בפברואר 2025 הוציא בית משפט פדרלי בארגנטינה צווי מעצר בינלאומיים נגד מין אונג הליינג ואחרים, בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות (DVB). סמכות שיפוט אוניברסלית מאפשרת למדינה לשפוט את הפשעים החמורים ביותר בכל מקום שבו בוצעו.

האחריות של האחרים. המשפט הבינלאומי אינו נוגע רק לחונטה:

• Human Rights Watch מאשים את צבא אראקאן בהריגות ובהצתות נגד הרוהינגה ב-2024 (HRW); קבוצות חמושות כפופות למשפט ההומניטרי בדיוק כמו מדינות;
• לפי הכתב המיוחד של האו״ם, העברות הנשק הרוסיות אחרי ההפיכה מפרות את המשפט ההומניטרי הבינלאומי (בנגקוק פוסט): אמנות ג'נבה (סעיף 1 המשותף) מחייבות מדינות שלא לסייע למי שמפר אותן.

ציר זמן

יומן שינויים

• 22 באוקטובר 2026: גרסה ראשונה.

מקורות: The Irrawaddy · האו״ם במיאנמר · CIA · קרן האו״ם לאוכלוסין · Freedom House · Daily Observer, לפי נתוני הנציבות · HRW · HRW · רויטרס, דרך Mining.com · אנאדולו · Daily Mirror, לפי רויטרס · ReliefWeb · אל-ג'זירה · CNBC · Il Post · Daily Ittefaq, לפי ה-BBC · All India Radio · Freedom House · V-Dem · ISP-Myanmar · The Irrawaddy · Moemaka, 27/9/2026 · Jamestown · ISP-Myanmar · BNI, 11/8/2026 · ISP-Myanmar · ISP-Myanmar · RFA · Crisis Group · ISP-Myanmar · The Irrawaddy, 6/4/2026 · RFA · Gibson Dunn · GlobalSecurity, לפי הודעת האיחוד האירופי · GlobalSecurity · Geopolitical Monitor · The Irrawaddy · The Irrawaddy · האו״ם · BNI · Oil & Gas Journal · OCHA · OCHA, יולי 2026 · CNN, דרך ABC17 · Malay Mail · Newcastle Herald, לפי AAP · האו״ם · The Star, לפי AFP · AAPP · AAPP · יוניסף · ספריית זכויות האדם של אוניברסיטת מינסוטה · המדריך המעשי למשפט ההומניטרי · בית הדין הבינלאומי לצדק · בית הדין הבינלאומי לצדק · FIDH · האו״ם בז'נבה · CSW · Opinio Juris · DVB · בנגקוק פוסט

כתבות נוספות: הרוהינגה, פסק הדין שאינו מגיע: על מה בית הדין צריך להכריע, ומה נותר למי שמחכים · בית הדין הבינלאומי לצדק דן ברצח העם של הרוהינגה · האם מלחמות העולם הן ״מוסלמיות״? מה אומרים הנתונים ומהן הסיבות

כל החדשות והמניפסטים →