מילון מונחים

בית הדין הבינלאומי לצדק: מה זה, איך זה עובד, ולמה זה לא בית הדין הפלילי הבינלאומי

עודכן ב-22 ביולי 2026

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מבולבל לעיתים קרובות עם בית הדין הפלילי הבינלאומי — אותה עיר, שמות דומים, ושניהם מכונים באופן כללי “בית הדין בהאג”. מדובר בשני גופים שונים, עם סמכויות שונות: הבנת ההבדל מסייעה להבין מה תביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק יכולה להשיג בפועל.

מה זה

בית הדין הבינלאומי לצדק הוא הגוף השיפוטי המרכזי של האו׳ם, שהוקם מכוח מגילת האו׳ם ב-1945 ופועל מאז 1946, ובסיסו בהאג. הוא אינו שופט יחידים: הוא מכריע בסכסוכים משפטיים בין מדינות ונותן חוות דעת מייעצות, שאינן מחייבות, לבקשת גופי או׳ם כמו העצרת הכללית. כל 193 המדינות החברות באו׳ם הן צד באופן אוטומטי לאמנת בית הדין, המצורפת למגילה עצמה.

איך זה עובד

היות צד לאמנה אינו מספיק כדי שבית הדין יוכל להכריע בסכסוך ספציפי: נדרשת הסכמת שתי המדינות המעורבות, באמצעות סעיף באמנה, הסכם אד-הוק למקרה הבודד, או הצהרה כללית של קבלה — הסעיף הרשות (סעיף 36(2) לאמנת בית הדין).

מי מקבל סמכות שיפוט חובה, ומי לא

רק 75 מתוך 193 המדינות מחזיקות כיום בהצהרה פעילה לפי סעיף 36(2) — מיעוט ברור. בין המעצמות הגדולות, לארצות הברית, רוסיה, סין וצרפת אין הצהרה בתוקף: ארצות הברית ביטלה את הצהרתה ב-1985, זמן קצר לאחר תבוסתה בתיק ניקרגואה; צרפת עשתה כן ב-1974, לאחר תיק הניסויים הגרעיניים באוקיאנוס השקט. בריטניה מחזיקה בהצהרה, אך עם הסתייגות השוללות, בין היתר, סכסוכים עם מדינות חבר העמים הבריטי. הסיבה זהה תמיד: הצהרה לפי סעיף 36(2) מאפשרת לכל מדינה אחרת שנטלה את אותה המחויבות להעמיד אותך לדין ללא הסכם פרטני — מעצמות בעלות חשיפה צבאית או פוליטית עולמית גדולה יותר מעדיפות לשמור על שליטה מתי ואם להופיע בפני הבית הדין.

המגבלה המבנית

פסיקות בית הדין הבינלאומי לצדק מחייבות את הצדדים (סעיף 94 למגילת האו׳ם), אך אם מדינה אינה מצייתה להן, התרופה היחידה הקבועה היא פנייה אל מועצת הביטחון. בתיק ניקרגואה נגד ארצות הברית (1986), קבע הבית הדין כי ארצות הברית אחראית לתמיכתה בקונטראס ומיקוש נמלי ניקרגואה; ארצות הברית סירבה לציית לפסיקה, וכחברה קבועה הטילה וטו על החלטת מועצת הביטחון שהיתה אוכפת אותה — אותו המנגנון שמגביל גם את בית הדין הפלילי הבינלאומי: האכיפה תלויה ברצון הפוליטי של המדינות, לא בגופו של התיק.

מקרים שהוזכרו כבר באתר זה

קונגו הדמוקרטית הגישה תביעה נגד רואנדה לבית הדין הבינלאומי לצדק ב-26 ביוני 2026, לאחר שני ניסיונות קודמים שנכשלו (תיק שנמחק ב-2001, ואחר שנדחה ב-2006 מחוסר סמכות שיפוט) — ההליך נמצא כעת בשלב המקדמי, שבו על בית הדין לקבוע אם יש לו סמכות. גמביה תובעת את מיאנמר מאז 2019 בגין רצח העם ברוהינגה: בית הדין הורה על צעדים זמניים, אך התיק לגופו נותר פתוח.

מקורות: אמנת בית הדין הבינלאומי לצדק · ICJ-CIJ · Al Jazeera · CFR

כל החדשות והמניפסטים →