מילון מונחים

אמנות ג'נבה: על מה הן מגנות, מי אישרר אותן, ומדוע הפרוטוקולים הנוספים פחות משמעותיים

עודכן ב-23 ביולי 2026

כשהאתר הזה מצטט את “אמנת ג'נבה הרביעית” או “הסעיף השלישי המשותף” בהקשר של בתי חולים שנפגעו, סיוע שנחסם או אזרחים שנחטפו, הוא מתייחס למערכת חוקים רחבה בהרבה — וישנה בהרבה — מהידיעה שמזכירה אותה. שווה להסביר זאת פעם אחת, במלואה.

מקור

ביוני 1859 מצא איש העסקים השווייצרי הנרי דյונן את עצמו במקרה בסולפרינו ביום הקרב, וראה כ-40,000 פצועים שנותרו ללא טיפול משני הצדדים. הוא כתב על כך בזיכרון מסולפרינו (1862), והציע להקים אגודות סיוע ניטרליות בכל מדינה ואמנה בינלאומית להגנה עליהן. מכך נולד ב-1863 הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, וב-1864 אמנת ג'נבה הראשונה — עשרה סעיפים על פצועים במלחמה. ארבע האמנות הנוכחיות, המחליפות ומרחיבות את אותו טקסט, הן מ-12 באוגוסט 1949.

מה זה

כל אחת מארבע האמנות מ-1949 מגנה על קטגוריה שונה: הראשונה על פצועים וחולים בכוחות מזוינים בשדה, השנייה על פצועים, חולים וניצולי טביעה בים, השלישית על שבויי מלחמה, הרביעית על אזרחים בעת מלחמה — זו האחרונה המצוטטת ביותר באתר זה, משום שהגנת אזרחים היא בדיוק מה שנבחן שוב ושוב בסכסוכים שאנו מתעדים.

הסעיף השלישי המשותף: ה“אמנה הזעירה” למלחמות אזרחים

ארבע האמנות נכתבו מתוך מחשבה על מלחמות בין מדינות. אך רוב מלחמות ימינו הן פנימיות — התקוממויות, סכסוכים בדלניים, מלחמות אזרחים — ואמנה בין מדינות לא הייתה חלה עליהן מבחינה עקרונית. הפתרון היה להכניס לארבע האמנות סעיף אחד וזהה, מספר 3, החל גם על סכסוכים שאינם בינלאומיים: הוא אוסר תמיד, כלפי מי שאינו נלחם עוד (אזרחים, פצועים, שבויים), אלימות נגד החיים, עינויים, פגיעה בכבוד האישי, גזרי דין ללא בית משפט כדין. זו אינה מלוא מערכת האמנות — זהו גרעין מינימלי אך בלתי ניתן להפרה. באתר זה זהו האזכור השכיח ביותר: המשבר האנגלופוני בקמרון, הסכסוך קונגו/מ23 בקיווו, חטיפת אזרחים בלבנון, הריגת אזרחים במאלי — כולם נקראו דרך הסעיף השלישי המשותף, בדיוק משום שאף אחד מהם אינו, מבחינה טכנית, מלחמה בין מדינות.

מדוע הן "כמעט אוניברסליות"

ארבע האמנות אושררו על ידי 196 מדינות, כולל כל חברות האו״ם בתוספת הכס הקדוש ומדינת פלסטין: האמנה הרב-צדדית המאושררת ביותר בהיסטוריה. אף מדינה אינה כיום רשמית מחוצה להן.

הפרוטוקולים הנוספים: היכן האוניברסליות נשברת

ב-1977 אומצו שני פרוטוקולים נוספים — הראשון לסכסוכים בינלאומיים, השני לפנימיים — וב-2005 שלישי, בנוגע לסמל הגביש האדום. כאן האשרור יורד: כ-174 מדינות עבור הראשון, 169 עבור השני, 77 עבור השלישי. ארצות הברית חתמה אך מעולם לא אשררה את הפרוטוקולים א' וב' (רק את השלישי, ב-2007). להישאר מחוץ לפרוטוקולים אין פירושו להישאר מחוץ לחוק: רבים מכלליהם — כמו עקרון המידתיות (סעיף 51 לפרוטוקול א') או האיסור לפגוע באובייקטים החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית, כמו מתקני מים או חשמל (סעיף 54) — נחשבים למשפט מנהגי, מחייב גם את מי שמעולם לא אישרר אותם. באתר זה צוטטו סעיפים 51 ו-54 בהתאמה עבור תקיפת אזרחית ללא יעד צבאי נוכח, ועבור פגיעות במתקני התפלה וברשתות חשמל אזרחיות במיצר הורמוז.

הפרות חמורות וסמכות שיפוט אוניברסלית

האמנות מגדירות הפרות מסוימות כ“הפרות חמורות” — הריגה מכוונת, עינויים, השחתת רכוש שאינה מוצדקת בצורך צבאי, בין היתר — ומטילות על כל מדינה חברה חובה מיוחדת: להעמיד לדין או להסגיר את האחראים, ללא קשר לאזרחות המבצע או למקום המעשה (עקרון aut dedere aut judicare). זהו הבסיס המשפטי לסמכות השיפוט האוניברסלית — הבסיס, למשל, לתלונה שהוגשה בפריז נגד ראש מדינה בגין מעשים שבוצעו במקום אחר, כאשר המשפט הצרפתי מבסס זאת בדיוק על היעדר הצורך בזיקה טריטוריאלית עבור הפרות חמורות.

ההפרות החמורות ביותר עשויות להגיע לבית דין פלילי בינלאומי — אך רק בתנאים מסוימים, וללא כוח משטרתי משלו.

קרא/י את ההסבר על בית הדין הפלילי הבינלאומי

תפקיד הצלב האדום הבינלאומי: לא בית משפט

בניגוד לבית הדין הבינלאומי לצדק או לבית הדין הפלילי הבינלאומי, הצלב האדום הבינלאומי אינו שופט: הוא מפקח על ציות לאמנות באמצעות ביקורים חסויים אצל אסירים ועצורים, ומדווח על הפרות באופן חסוי למדינות המעורבות, לא בפומבי. זהו מנגנון של שכנוע שקט, לא ענישה — יעילותו תלויה בשיתוף הפעולה הוולונטרי של המדינות, בדיוק כפי שמנגנונים משפטיים נותרים תלויים באותו שיתוף פעולה לביצוע פסיקותיהם.

מקרים שכבר צוטטו באתר זה

במקרה דארפור ובמקרה מיאנמר/רוהינגה, תיעדו משלחות או״ם תקיפות על בתי חולים ואזרחים וחסימת סיוע כענישה קולקטיבית, שסווגו כהפרות של האמנה הרביעית. בסאהל (בורקינה פאסו) ובדרום סודן, נקראו הכשלה מכוונת של גישה הומניטרית ושימוש ברעב כנשק דרך הפרוטוקול הנוסף השני. בתימן, החסימה שאילצה את תוכנית המזון העולמית להשעות פעילות במחוז צעדה נכללת באותו היקף.

מקורות: הטקסט הרשמי — מאגרי המשפט ההומניטרי הבינלאומי של הצלב האדום · הצלב האדום הבינלאומי, המשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי (הנקרטס ודוסוולד-בק, 2005) · האו״ם, הוועדה השישית — מצב הפרוטוקולים הנוספים

משפט בינלאומי

כל החדשות והמניפסטים →