חדשות

בית הדין הבינלאומי לצדק דן ברצח העם של הרוהינגה

יוני 2026

העובדה

חמש שנים אחרי ההפיכה של פברואר 2021, מיאנמר נותרת אחת מחירומי הומניטריים הרחבים והנעקבים פחות בעולם: כ-5.2 מיליון עקורים, חוסר ביטחון תזונתי חמור, ותקיפות אוויריות על אזרחים שעלו מעשרות בודדות בשנה הראשונה להפיכה ליותר מ-3,300 בשנים 2025-26, עם יותר מ-3,800 אזרחים שנהרגו מתקיפות אוויר בלבד. לאחר בחירות שנערכו בין דצמבר 2025 לינואר 2026 ב-263 בלבד מתוך 330 הנפות — כמעט כולן באזורים בשליטה צבאית, כשהליגה הלאומית לדמוקרטיה ועשרות מפלגות אופוזיציה הודרו ורבים ממנהיגיהן עדיין עצורים — נעשה מנהיג ההפיכה מין אונג הליינג לנשיא באפריל 2026; הנציב העליון של האו״ם לזכויות אדם, פולקר טירק, אמר כי ההליך לא כיבד את זכויות היסוד של האזרחים, וה-International Crisis Group מתאר אותו כחזית אזרחית שמאחוריה הצבא שומר על השליטה. במישור המשפטי, בין 12 ל-29 בינואר 2026 קיים בית הדין הבינלאומי לצדק את הדיונים לגופו של עניין בתיק גמביה נגד מיאנמר, מכוח אמנת מניעת רצח העם, בגין מסע 2017 נגד מיעוט הרוהינגה המוסלמי — יותר מ-700,000 בני אדם שנמלטו לבנגלדש, כשכוונת רצח עם נקבעה בידי משלחת החקירה של האו״ם. פסק דין צפוי במהלך 2026. מיאנמר דוחה את ההאשמות: עורכי דינה הזהירו מפני קריאות סלקטיביות והסתמכות יתר על דוחות ארגונים לא-ממשלתיים, ולאורך ההליך מעולם לא הגו את המילה «רוהינגה», אלא השתמשו במונח «בנגלי», שהכתב המיוחד של האו״ם למיאנמר מגדיר כמשפיל.

פרשנות משפטית

זהו התיק הראשון בלמעלה מעשור שבו בית הדין הבינלאומי לצדק בוחן לגופה האשמה ברצח עם (אמנת מניעת רצח העם מ-1948, סעיף 9). כוחו טמון בעקרון erga omnes partes: גמביה, מדינה רחוקה ולא מעורבת, פועלת משום שלכל מדינה צד יש אינטרס משותף במניעת רצח עם ובענישתו — חובה משותפת, לא עניין דו-צדדי. המסלול הפלילי נפרד ואישי: בנובמבר 2024 ביקש התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי צו מעצר נגד מין אונג הליינג בגין פשעים נגד האנושות של גירוש ורדיפת הרוהינגה; בפברואר 2025 הוציא בית משפט בארגנטינה צווים מכוח סמכות שיפוט אוניברסלית. לאלה מתווספים פשעי המלחמה שתיעד מנגנון החקירה העצמאי של האו״ם — תקיפות על בתים, בתי חולים ובתי ספר, וחסימת סיוע כעונש קולקטיבי (אמנת ז׳נבה הרביעית, חוקת רומא). מאחר שהתיק עדיין בדיון, אין פסק דין: רצח העם נקבע בידי משלחת האו״ם והוסק מדפוס התנהגות, אך טרם נפסק בידי בית הדין.

השלכות

כאן נמדד הדין בעקביותו. ההכרעה בגמביה נגד מיאנמר תעצב את שני תיקי רצח העם האחרים התלויים בפני אותו בית דין — דרום אפריקה נגד ישראל ואוקראינה נגד רוסיה: אותה אמנה, אותו רף הוכחה לכוונה, אותה שאלה מי חב בחובה ליישמה. אך העקביות חלה גם בתוך הסכסוך: הרוהינגה לכודים בין החונטה לבין צבא אראקאן, ומנגנון האו״ם חוקר הפרות חמורות של שני הצדדים — הוצאות להורג, הצתות, גיוס בכפייה; בעוד מכונת המלחמה של החונטה ניזונה מנשק של סין, רוסיה והודו. ובכל זאת, עם מיליוני עקורים ו — לפי ACLED — הסכסוך המפוצל ביותר בעולם, תשומת הלב הבינלאומית נותרת שולית ביחס להיקף המשבר. זהו בדיוק הפער בין החומרה לתשומת הלב שהפלטפורמה הזו קיימת כדי לתעד: הדין חל על הכול, או שאינו חל על איש.

מקורות: Al Jazeera · UN News · OHCHR · IIMM

כל החדשות והמניפסטים →