ניתוח

השוק האירו-רוסי שהדאיג את וושינגטון: מה אומרים המספרים

15 באוקטובר 2026 — אירופה

סדרה: הבחירות של אירופה · 2 מתוך 3

תזה שחוזרת

בדיון הציבורי, באיטליה ומחוצה לה, חוזר רעיון: לפני המלחמה נולד שוק גדול בין אירופה לרוסיה, שחיבר את התעשייה האירופית עם חומרי הגלם הרוסיים. אפשרות כזאת הייתה מחלישה את משקלה של ארצות הברית, ולוושינגטון היה אינטרס לעצור אותה.

ברעיון יש חלק נכון וחלק שהמספרים אינם מאששים. כאן אנחנו מפרידים ביניהם. זו הכתבה השלישית בסדרה על בחירות ההנהגה האירופית, אחרי הכתבה על האנרגיה.

החלום «מליסבון עד ולדיווסטוק»

לפרויקט יש תאריך. ב-25 בנובמבר 2010 הציע ולדימיר פוטין, אז ראש הממשלה, בעיתון גרמני מרחב כלכלי גדול «מליסבון עד ולדיווסטוק», עם אזור סחר חופשי (מוסקו טיימס, 25.11.2010).

ברלין הגיבה בזהירות: אנגלה מרקל אמרה שהיא שותפה לרעיון, אבל שרוסיה אינה הולכת בכיוון הזה (AFP דרך bilaterals.org). הפרויקט לא חרג מעולם מגבול ההצהרות.

ומה עם הדולר? ב-2019 העבירה רוסנפט, חברת הנפט הרוסית הגדולה, את כל חוזי הייצוא שלה מדולרים לאירו, כדי להתגונן מפני הסנקציות האמריקאיות (High North News, על פי רויטרס).

מה אומרים המספרים

מקורות: יורוסטט, 7.3.2022 עבור 2012 ו-2021; עבור 2002 נתוני יורוסטט כפי שהובאו ב-Chronicle.lu; עבור 2025 נתוני יורוסטט Comext כפי שהובאו ב-The Trade Hub, התואמים את הנתונים הרבעוניים של יורוסטט.

הסחר גדל עד 2012, ואחר כך ירד עם משבר קרים, הסנקציות הראשונות וירידת מחירי הנפט. ב-2021 היה חלקה של רוסיה 4.1% מהיצוא האירופי ו-7.5% מהיבוא, ו-62% ממה שאירופה קנתה ממוסקבה היה אנרגיה (יורוסטט, שם).

זה היה קשר חשוב אבל פשוט: חומרי גלם רוסיים תמורת מכונות אירופיות. ולפני המלחמה הוא כבר הצטמצם. התמ"ג הרוסי, 1,830 מיליארד דולר, היה כעשירית מזה של האיחוד, 17,300 מיליארד (הבנק העולמי דרך FRED). לדבר על «אימפריה» כלכלית בהתהוות – לכך הנתונים אינם נותנים תמיכה.

למי היו אינטרסים הפוכים

האינטרסים האמריקאיים, לעומת זאת, מתועדים.

ב-20 בדצמבר 2019 חתם טראמפ על חוק שהטיל סנקציות על החברות שהניחו את נורד סטרים 2. כעבור שעות ספורות השעתה החברה השווייצרית-הולנדית Allseas את העבודות (רויטרס דרך PGJ). ממשלת גרמניה הודיעה שהיא דוחה סנקציות «אקס-טריטוריאליות» (EUobserver).

ב-7 בפברואר 2022, לצד הקנצלר שולץ, אמר ביידן שבמקרה של פלישה נורד סטרים 2 יגיע לסופו. שולץ נמנע מלהזכיר את שם הצינור (CNBC, 7.2.2022).

אחרי 2022, אפשר למדוד מי הרוויח:

• גז. ב-2025 הגיעו 54% מהגז הנוזלי שייצאה ארצות הברית לאיחוד, עלייה של 63% לעומת השנה הקודמת (בנקרו קוסטה דרך Hellenic Shipping News). הכתבה על האנרגיה בסדרה הזאת הראתה באיזה מחיר.
• נשק. בין 2021 ל-2025 סיפקה ארצות הברית 58% מהנשק שייבאו מדינות נאט"ו האירופיות (SIPRI דרך Defense News, 9.3.2026).

הדולר, לעומת זאת, לא שינה מגמה בגלל המלחמה. ב-1999 הוא היה 71% מיתרות הבנקים המרכזיים; היום הוא 56.7%, והאירו עלה ל-20.6% (קרן המטבע הבינלאומית, 30.9.2026).

אינטרס אינו סיבה

שיש לך אינטרס אין פירושו שגרמת לאירוע. המלחמה הכוללת החלה ב-24 בפברואר 2022, כשכוחות רוסיים נכנסו לאוקראינה. ב-2 במרץ דרשה העצרת הכללית של האו"ם את נסיגתם ברוב של 141 קולות (האו"ם, החלטה ES-11/1). ב-16 במרץ הורה בית הדין הבינלאומי לצדק לרוסיה להשעות את הפעולות הצבאיות (בית הדין הבינלאומי לצדק, צו). איך הגענו ליום ההוא, עם האחריות של כל הצדדים, הוא נושא הכתבה הבאה.

החשבון המוסרי

יש נקודה שבה הביקורת על אירופה עומדת במלואה. בזמן שהאיחוד ויתר על רוסיה בשם עקרונות, הוא בנה קשרים אחרים בפחות היסוסים:

• ב-18 ביולי 2022 חתמה נשיאת הנציבות פון דר ליין בבאקו על הסכם להכפלת הגז מאזרבייג'ן עד 2027, וכינתה את המדינה שותפה אמינה (הנציבות האירופית, IP/22/4550). כעבור שנה כבשה אזרבייג'ן את נגורנו-קרבאך במתקפה צבאית, ויותר ממאה אלף ארמנים נמלטו לארמניה (נציבות האו"ם לפליטים, דרך רויטרס).
• ב-31 במאי 2023 הסירה איטליה את האמברגו על מכירת פצצות וטילים לסעודיה, שהוטל בגלל המלחמה בתימן (רויטרס דרך The New Arab).
• בינואר 2024 הסירה גרמניה את התנגדותה למכירת מטוסי יורופייטר לריאד, בנימוק עמדתה של סעודיה כלפי ישראל אחרי 7 באוקטובר (AP דרך PBS).

מה עבד

צמצום הסחר נטל ממוסקבה את המנוף שבו השתמשה במשך שנים כדי ללחוץ על ממשלות אירופה. מאז הרבעון השני של 2025 יש לאיחוד עודף סחר עם רוסיה, לראשונה מזה יותר מעשרים שנה (יורוניוז, 30.8.2025; יורוסטט דרך Sofia Globe, 24.2.2026). אירופה שב-2021 קנתה ממדינה אחת 45% מהגז המיובא שלה הייתה חשופה לסחיטה; היום היא חשופה הרבה פחות.

ההערכה שלנו

סעיף זה מבטא את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו לעיל.

מי שאומר שלארצות הברית יש אינטרס להפריד את אירופה מרוסיה צודק: וושינגטון אמרה זאת ועשתה זאת, בסנקציות על נורד סטרים ובהבטחה של ביידן. מי שאומר שאמריקה בשל כך «הציתה את המלחמה» מבלבל בין אינטרס לסיבה, ומוחק את ההחלטה של מי ששלח את הטנקים. השוק האירו-רוסי לא נהרג ב-2022: הוא נעצר עשר שנים קודם, כשמוסקבה העדיפה את קרים על פני סחר חופשי.

נשארת עובדה שמשקלה רב יותר מכל כוונה. יהיה הגורם למלחמה אשר יהיה, התוצאה שלה השאירה את אירופה בלי חלופות ותלויה יותר בוושינגטון, הנהנית העיקרית. אבל החלופה הרוסית הייתה בעצמה תלות. אירופה ריבונית הייתה צריכה לבנות עצמאות משלה, לא לבחור בין שני אדונים.

ויש גם מוסר כפול. האיחוד ניתק את הקשר עם מוסקבה בשם עקרונות, אבל באותו זמן חזר למכור נשק למי שהפציץ את תימן, וכינה אמינה ממשלה שכעבור שנה תכריע סכסוך בנשק. עקרונות שחלים רק על האויב של הרגע אינם עקרונות: הם אינטרס.

מה לעקוב אחריו

• נתוני יורוסטט על הסחר עם רוסיה ב-2026, וחבילת הסנקציות ה-23.
• ההתחייבות לקנות אנרגיה אמריקאית ב-750 מיליארד דולר: כמה ממנה נקנה בפועל.
• עדכון העמדה האירופית המשותפת על ייצוא נשק.

מקורות: מוסקו טיימס, 25.11.2010 · AFP דרך bilaterals.org · High North News, על פי רויטרס · יורוסטט, 7.3.2022 · Chronicle.lu · The Trade Hub · יורוסטט · הבנק העולמי דרך FRED · רויטרס דרך PGJ · EUobserver · CNBC, 7.2.2022 · בנקרו קוסטה דרך Hellenic Shipping News · SIPRI דרך Defense News, 9.3.2026 · קרן המטבע הבינלאומית, 30.9.2026 · האו"ם, החלטה ES-11/1 · בית הדין הבינלאומי לצדק, צו · הנציבות האירופית, IP/22/4550 · נציבות האו"ם לפליטים, דרך רויטרס · רויטרס דרך The New Arab · AP דרך PBS · יורוניוז, 30.8.2025 · יורוסטט דרך Sofia Globe, 24.2.2026

כתבות נוספות: אירופה הפסיקה להיות תלויה במוסקבה. במי היא תלויה עכשיו? · קודם האינטרסים, אחר כך הסדר. ואף מעצמה גרעינית אינה מאזנת · מ-1990 עד 2022: איך הגענו למלחמה באוקראינה

כל החדשות והמניפסטים →