ניתוח
אחרי 2022: מה אירופה בחרה ומה זה עלה לה
17 באוקטובר 2026 — אירופה
סדרה: הבחירות של אירופה · 5 מתוך 6
בקצרה
- מאז 2022 אישר האיחוד 22 חבילות סנקציות נגד רוסיה; האחרונה, ב-12 באוקטובר 2026, פוגעת ב-1,569 חברות ומנהלים בתעשייה הצבאית.
- ב-2025, כשהסיוע האמריקאי כמעט נעלם, נתנה אירופה לקייב כ-29 מיליארד אירו בנשק ו-39 מיליארד בסיוע כספי והומניטרי. ל-2026-27 יש הלוואה של האיחוד בסך 90 מיליארד.
- המחיר: אינפלציה של 10.6% באוקטובר 2022, 540 מיליארד אירו בסיוע ציבורי נגד יוקר האנרגיה, ייצור התעשיות עתירות האנרגיה בגרמניה ירד ב-15.2%.
- בינתיים קיבלה אירופה מכסים אמריקאיים של 15% על הסחורות שלה, וביטלה את המכסים שלה על מוצרי תעשייה אמריקאיים.
- את שיחות השלום מובילה ארצות הברית. מתייעצים עם האירופים, אבל הם לא מובילים; מוסקבה, לעת עתה, לא רוצה לשאת ולתת. בפסגה של 16 באוקטובר 2026 ביקרו 27 המדינות את וושינגטון על השעיית הסנקציות על סולר רוסי, אבל לא הציעו יוזמת שלום משלהן.
- קייב קיבלה עשרות מיליארדים בזמן שבמגזר האנרגיה התפוצצה שערוריית שחיתות של כ-100 מיליון דולר.
למה הכתבה הזאת
הכתבה הקודמת נעצרה ב-24 בפברואר 2022. כאן אנחנו בודקים מה החליטה אירופה אחרי הפלישה, כמה זה עלה ואיזה משקל זה נתן לה. מגילת האו"ם אוסרת תוקפנות, מכירה בזכות להגנה עצמית ודורשת מכולם, לפני כל דבר אחר, לחפש פתרון בדרכי שלום. השאלה היא באיזו מהדרכים האלה בחרה אירופה, ומי קוטף את הפירות.
הבחירות, אחת אחת
| בחירה | מה | מי נשאר בחוץ |
|---|---|---|
| סנקציות | 22 חבילות; כמעט 4,600 אנשים וגופים ברשימות | אף אחד: כל חבילה דורשת פה אחד |
| כסף לקייב | הלוואה של האיחוד בסך 90 מיליארד ל-2026-27, במימון חוב משותף | הונגריה, סלובקיה וצ'כיה לא משתתפות |
| התחמשות מחדש | יעד נאט"ו של 5% מהתמ"ג עד 2035; הלוואות SAFE של האיחוד בסך 150 מיליארד | ספרד נעצרת ב-2.1%; גרמניה לא משתמשת ב-SAFE |
| פליטים | הגנה זמנית ל-4.43 מיליון אוקראינים, הוארכה עד מרץ 2028 | אף אחד |
| הצטרפות אוקראינה | ארבעה מתוך שישה אשכולות משא ומתן נפתחו בין יוני לאוקטובר 2026 | הממשלה החדשה בהונגריה רוצה משאל עם |
| מכסים עם ארה"ב | 15% על סחורות אירופיות; אפס על מוצרי תעשייה אמריקאיים | — |
מקורות: מועצת האיחוד האירופי, 12.10.2026; AP, 19.12.2025; Eunews, 23.6.2025; Grosswald, מעקב SAFE; יורוסטט דרך Eunews, 10.9.2026; יורוניוז, 10.7.2026; המועצה האירופית, מסקנות 16.10.2026.
הדיפלומטיה שהוחמצה
בשבועות הראשונים של המלחמה התנהל משא ומתן אמיתי. בסוף מרץ 2022, באיסטנבול, הסכימו המשלחות של מוסקבה וקייב על הודעה משותפת: נייטרליות של אוקראינה, בלי נשק גרעיני ובלי בסיסים זרים, תמורת ערבויות ביטחון מהמעצמות. במאי השיחות כבר נקטעו. למה, זה עדיין שנוי במחלוקת: השפיעו גילוי הרצח של אזרחים בבוצ'ה, הרתיעה של מדינות המערב מלתת ערבויות מחייבות, והדרישות הרוסיות על קרים ועל צבא אוקראינה. הטענה שמי שעצר אותן היה ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון, שביקר בקייב ב-9 באפריל, מועלית על ידי חלק ומוכחשת על ידי אחרים (Foreign Affairs, 16.4.2024; The National Interest).
אחרי 2022 האיחוד מעולם לא פתח ערוץ משא ומתן משלו עם מוסקבה. היום הדלת סגורה גם מהצד השני: הקרמלין דוחה פגישה בין פוטין לזלנסקי מחוץ למוסקבה (ספריית בית הנבחרים הבריטי, 15.9.2026), ולפי מקור קרוב לקרמלין שצוטט ברויטרס, פוטין יחזור לשולחן רק אחרי שיכבוש את שאר הדונבאס (מדוזה, 14.10.2026).
מי משלם
ב-2025 קיצצה וושינגטון את הסיוע לקייב בעד 99%. אירופה מילאה את החלל: כ-29 מיליארד אירו בנשק, שני שלישים יותר מהממוצע של 2022-2024, ו-39 מיליארד בסיוע כספי והומניטרי, כמעט כולו ממוסדות האיחוד. הנטל אינו מחולק באופן שווה: מדינות הצפון נתנו שליש מהסיוע הצבאי האירופי עם 8% מהתמ"ג של התורמות; מדינות הדרום, כולל איטליה, 3% עם 19% מהתמ"ג (מכון קיל דרך יורוניוז, 11.2.2026).
חלק מהכסף הזה חוזר לארצות הברית. דרך מנגנון נאט"ו שנקרא PURL, ממשלות אירופה קונות נשק אמריקאי לאוקראינה: יותר מ-90% ממה שעובר בערוץ הזה מגיע מהמלאים האמריקאיים (מכון קיל, 13.8.2026).
על הנכסים הרוסיים המוקפאים האיחוד התפצל. כ-210 מיליארד אירו מוקפאים באירופה, רובם ביורוקליר בבריסל. התוכנית להשתמש בהם ל«הלוואת פיצויים» נפלה בדצמבר 2025 בגלל התנגדות בלגיה, שחששה מתביעות ומסיכונים ליורוקליר. במקומה באה ההלוואה של 90 מיליארד בחוב משותף: משלמי המסים האירופים משלמים אותה, והנכסים נשארים מוקפאים (AP, שם).
לאן הולך הכסף
ב-22 ביולי 2025 אישר הפרלמנט האוקראיני, וזלנסקי חתם, על חוק שנטל את העצמאות משתי סוכנויות המאבק בשחיתות, NABU ו-SAPO. אחרי ימים של הפגנות ברחוב וביקורת אירופית, החוק בוטל ב-31 ביולי (Euromaidan Press, 31.7.2025).
בנובמבר חשפה NABU את מבצע מידאס: שוחד של עד 15% על חוזים של אנרגואטום, חברת הגרעין הממשלתית, וכ-100 מיליון דולר שהולבנו. לפי החוקרים, בראש המנגנון עמד טימור מינדיץ', שותף עסקי של זלנסקי, שברח לפני שהוגשו האישומים. שרי המשפטים והאנרגיה פוטרו; ב-28 בנובמבר התפטר ראש לשכת הנשיא, אנדריי ירמק, ביום שבו נערך חיפוש בביתו (Euromaidan Press, 28.11.2025). השערורייה נחשפה כי הסוכנויות האלה, שהרחוב הציל, עשו את עבודתן.
כמה זה עלה בבית
- מחירים. באוקטובר 2022 הגיעה האינפלציה בגוש האירו ל-10.6%, שיא, בדחיפת האנרגיה (יורוסטט).
- סיוע נגד יוקר האנרגיה. בין ספטמבר 2021 ליוני 2023 הקצו ממשלות האיחוד 540 מיליארד אירו, 158 מיליארד מהם בגרמניה לבדה, בעיקר בהפחתות גורפות של בלו ומע"מ (Bruegel).
- סנקציות ואזרחים. סנקציות כלכליות פוגעות גם במי שאין לו אשמה: דוח שהוגש לאו"ם מתעד איך בנקים וחברות, מחשש לטעות, חוסמים גם סחר מותר, כולל תרופות וסחורות הומניטריות (האו"ם, הודעת המזכיר הכללי). כלכלת המלחמה הרוסית, בינתיים, הסתגלה: היא צמחה ב-4.9% ב-2024 וב-1% ב-2025 (Trading Economics, 6.2.2026).
- תעשייה. בגרמניה ירד ייצור התעשיות עתירות האנרגיה ב-15.2% בין פברואר 2022 למרץ 2026 (Destatis דרך Clean Energy Wire, 15.5.2026).
הסכם המכסים
ביולי 2025, בסקוטלנד, קיבל האיחוד מכס אמריקאי של 15% על רוב הסחורות שלו. בתמורה ביטל את המכסים שלו על מוצרי תעשייה אמריקאיים והבטיח רכישות אנרגיה בשווי 750 מיליארד דולר בשלוש שנים (רויטרס דרך BBC Bermuda, 28.7.2025). בפברואר 2026 ביטל בית המשפט העליון האמריקאי את הכלי המשפטי שבו השתמש טראמפ למכסים, והפרלמנט האירופי השעה את בחינת ההסכם (הפרלמנט האירופי, 23.2.2026). ביוני אישר אותו בכל זאת, ב-440 קולות בעד, והוסיף סעיפים להשעיה אם וושינגטון לא תעמוד בהתחייבויותיה (Confectionery Production, 16.6.2026).
ליד שולחן השלום
ב-15 באוגוסט 2025 נפגש טראמפ עם פוטין באלסקה, בלי אירופים. שלושה ימים אחר כך טסו פון דר ליין, מקרון, מרץ, מלוני, סטוב וסטארמר הבריטי לוושינגטון לצד זלנסקי (איל סולה 24 אורה). הדפוס נשאר: השליחים האמריקאיים ויטקוף וקושנר מנהלים משא ומתן עם מוסקבה ועם קייב; בשיחות בקייב ב-6 בספטמבר 2026 השתתפו היועצים לביטחון לאומי של צרפת, בריטניה וגרמניה רק בחלק מהן (ספריית בית הנבחרים הבריטי, 15.9.2026).
ב-9 באוקטובר הודיע טראמפ על הסכם עם מוסקבה למכירת יותר מ-300,000 טון סולר רוסי; ממשלות אירופה ביקרו אותו. באותו יום אמר לו פוטין שחידוש מיידי של המשא ומתן אינו סביר (אל ג'זירה, 10.10.2026).
לפי בעל טור בוושינגטון פוסט, שמצטט פקיד אמריקאי ודיפלומט אירופי עלומי שם, ארצות הברית והאירופים מכינים תוכנית משותפת: הפסקת אש לאורך קו החזית, ערבויות ביטחון לקייב, כספים לשיקום והסכם אנרגיה גדול שיחזיר לאירופה נפט וגז רוסיים זולים, עם לוח זמנים להסרת הסנקציות (מדוזה, 14.10.2026). אף ממשלה לא אישרה אותה.
המועצה האירופית ב-15 וב-16 באוקטובר חזרה וקבעה ש«הדרך לשלום באוקראינה אינה יכולה להיקבע בלי אוקראינה», ודרשה מרוסיה הפסקת אש מיידית וללא תנאים. היא «הביעה צער» על ההסרה הזמנית של הסנקציות על סולר רוסי בידי ארצות הברית, והבטיחה סנקציות חדשות. המסקנות אינן כוללות שום יוזמת משא ומתן אירופית (המועצה האירופית, מסקנות 16.10.2026). זלנסקי ביקש מהאיחוד 70 מיליארד אירו נוספים ל-2027; המנהיגים הטילו על הנציבות להציג אפשרויות, ופון דר ליין אמרה שאירופה לא תוכל לכסות אותם לבדה (יורוניוז, 16.10.2026).
מה עבד
אוקראינה לא נפלה, ומאז 2025 היא מחזיקה מעמד בעיקר בזכות הכסף האירופי. הסנקציות אושרו פה אחד 22 פעמים. יותר מארבעה מיליון פליטים קיבלו הגנה. ואחרי קרן ההתאוששות של 2020, חוב משותף שימש שוב, הפעם כדי לתמוך במדינה במלחמה.
ההערכה שלנו
סעיף זה מבטא את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו לעיל.
לגנות את הפלישה היה חובה, וזה נשאר כך. אבל אצלנו הדיפלומטיה קודמת לכול, תמיד: זו החובה הראשונה שמגילת האו"ם מטילה על כל צד בסכסוך. אירופה שמה אותה בסוף. היא הניחה לניסיונות של 2022 ליפול, מעולם לא פתחה ערוץ משלה עם מוסקבה ומסרה את המשא ומתן לוושינגטון. מוסקבה מצדה מסרבת היום לשאת ולתת עד שתכבוש את הדונבאס: החובה חלה גם עליה. מסקנות הפסגה של 16 באוקטובר מאשרות זאת: הפסקת אש שנדרשת מרוסיה, סנקציות חדשות, כסף חדש, ושום הצעה אירופית להגיע למשא ומתן.
במקום דיפלומטיה בחר האיחוד בסנקציות ובסיוע. סנקציות כלכליות פוגעות גם במי שאין לו אשמה: באזרחים רוסים שלא החליטו על המלחמה ובאזרחים אירופים ששילמו יותר על אנרגיה. בינתיים כלכלת המלחמה הרוסית הסתגלה. הסיוע הלך לממשלה שהשערוריות שלה נחשפו רק בזכות גופים שאותה ממשלה ניסתה להחליש. כך אירופה משלמת, אבל אחרים מחליטים.
התוכנית שמדברים עליה בשבועות האלה מראה זאת היטב. אם תאושר, הגז הרוסי יחזור לאירופה, אבל בתנאים שסוכמו בוושינגטון: אותן אספקות שאירופה ויתרה עליהן מתוך עיקרון יחזרו בתוך הסכם שהיא לא כתבה.
מה לעקוב אחריו
- האפשרויות שהנציבות תציג כדי לכסות את 70 המיליארד שקייב ביקשה ל-2027.
- השיחות המשולשות בין ארצות הברית, אוקראינה ורוסיה, והאם התוכנית שדווחה בוושינגטון פוסט תאושר.
- פתיחת שני האשכולות שנותרו במשא ומתן על הצטרפות אוקראינה.
- חקירת NABU במבצע מידאס וההסגרה האפשרית של מינדיץ'.
מקורות: מועצת האיחוד האירופי, 12.10.2026 · AP, 19.12.2025 · Eunews, 23.6.2025 · Grosswald, מעקב SAFE · יורוסטט דרך Eunews, 10.9.2026 · יורוניוז, 10.7.2026 · המועצה האירופית, מסקנות 16.10.2026 · Foreign Affairs, 16.4.2024 · The National Interest · ספריית בית הנבחרים הבריטי, 15.9.2026 · מדוזה, 14.10.2026 · מכון קיל דרך יורוניוז, 11.2.2026 · מכון קיל, 13.8.2026 · Euromaidan Press, 31.7.2025 · Euromaidan Press, 28.11.2025 · יורוסטט · Bruegel · האו"ם, הודעת המזכיר הכללי · Trading Economics, 6.2.2026 · Destatis דרך Clean Energy Wire, 15.5.2026 · רויטרס דרך BBC Bermuda, 28.7.2025 · הפרלמנט האירופי, 23.2.2026 · Confectionery Production, 16.6.2026 · איל סולה 24 אורה · אל ג'זירה, 10.10.2026 · יורוניוז, 16.10.2026
כתבות נוספות: למה אוקראינה ולא סודן · מ-1990 עד 2022: איך הגענו למלחמה באוקראינה · אירופה הפסיקה להיות תלויה במוסקבה. במי היא תלויה עכשיו? · השוק האירו-רוסי שהדאיג את וושינגטון: מה אומרים המספרים