ניתוח

אירופה הפסיקה להיות תלויה במוסקבה. במי היא תלויה עכשיו?

10 באוקטובר 2026 — אירופה

אירופה נכנסת לחורף עם עתודות הגז הנמוכות ביותר מזה כמעט עשרים שנה: בסוף אוגוסט היו המאגרים מלאים בכ-63% (Oilprice, 27/8/2026, לפי נתוני Gas Infrastructure Europe). הגז מקטאר, התקוע בהורמוז, כמעט נעלם (ראו משבר הורמוז).

את החלק הזה של המשבר אירופה ספגה. אבל השבירות שלה מול זעזוע כזה נובעת מבחירה שנעשתה לפני ארבע שנים. זהו הפרק הראשון בסדרה על הבחירות הגדולות של ההנהגה האירופית: בכל אחת אנחנו שואלים מה הוחלט, אילו חלופות היו, כמה זה עלה ומה עבד.

הבחירה של 2022

אחרי הפלישה לאוקראינה החליט האיחוד לצאת מהגז הרוסי. הבחירה לא הייתה חופשית לגמרי. בקיץ 2022 הייתה זו מוסקבה עצמה שצמצמה את הזרימה בנורד סטרים לחמישית מהקיבולת (Bloomberg, 25/7/2022), ובספטמבר הצינור הושמד.

היציאה כתובה עכשיו בתקנה, 2026/261 (EUR-Lex). חוזים קצרים כבר אסורים: מאז 25 באפריל 2026 לגז נוזלי, ומאז 17 ביוני לגז בצנרת. חוזים ארוכים מסתיימים ב-1 בינואר 2027 לגז נוזלי וב-30 בספטמבר 2027 לגז בצנרת.

השאלה היא במה הוחלף הגז הזה. ב-2021 היה חלקה של רוסיה יותר מ-45% מהיבוא האירופי; ב-2024, 19%; ב-2025 כ-13%, לדברי נציב האנרגיה דן יורגנסן (ANSA דרך Il Nordest, 24/4/2025). כיום הספקית הגדולה ביותר היא נורווגיה, עם כ-30% (הנציבות האירופית, דוח רבעוני על הגז, רבעון שני 2025). השאר מגיע בעיקר באוניות, כגז נוזלי, ו-58% מהגז הזה מגיעים מארצות הברית: כרבע מכל הביקוש האירופי (ACER, 2026).

התלות במוסקבה הסתיימה; התלות בים, ובוושינגטון, התחילה. ביולי 2025, בהסכם הסחר עם טראמפ, התחייב האיחוד גם לקנות אנרגיה אמריקאית בשווי 750 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים: התחייבות פוליטית, לא מחייבת, שאנליסטים רבים רואים בה בלתי ניתנת להשגה (Oil & Gas 360, 28/7/2025).

כמה אנחנו משלמים

גז נוזלי יקר יותר מטבעו: צריך לקרר אותו, להוביל אותו ולהחזיר אותו למצב גזי. אבל יש בזה עוד. ברבעון השני של 2025 עלה הגז בארצות הברית 13.7 אירו למגה-ואט-שעה; כשהגיע לאירופה שילמו עליו 35.5 (הנציבות האירופית, הדוח שצוטט). בפער הזה נמצאות העלויות, וגם שולי הרווח של המוכרים. לפי IEEFA, ב-2025 היה הגז הנוזלי האמריקאי בממוצע היקר ביותר לקונים האירופים, לפני זה של קטאר ושל רוסיה; בין 2022 ל-2025 קנה ממנו האיחוד בשווי 131.5 מיליארד אירו (IEEFA, European LNG Tracker). IEEFA הוא מכון אמריקאי ללא מטרות רווח, הממומן בידי קרנות פילנתרופיות, המצהיר שהוא תומך במעבר לאנרגיה נקייה.

בחשבון, הממוצע האירופי למשקי בית, כולל מסים, נראה כך:

מקורות: Eurostat, 5/5/2026 לשנת 2025; נתון Eurostat לשנת 2021 כפי שדווח ב-Euronews, 26/2/2026. הדוגמה היא חישוב שלנו על בסיס צריכה משוערת; ההבדלים בין המדינות גדולים מאוד.

המחיר כמעט הוכפל, והנתונים של סוף 2025 עוד אינם כוללים את מלחמת המפרץ: בין פברואר לאפריל 2026 עלה מחיר הגז בבירות אירופה ב-6.8% נוספים (Euronews, 14/5/2026, מדד HEPI). עם זאת יש לומר שמחירי הסיטונאות החלו לזנק כבר במחצית השנייה של 2021, חודשים לפני הפלישה, עם ההתאוששות שאחרי המגפה (הבנק העולמי, סדרה חודשית): המשבר אינו נובע רק מהבחירות האירופיות.

בזמן שוושינגטון מנהלת משא ומתן עם מוסקבה

אירופה מוותרת על הגז הרוסי; בעלת בריתה העיקרית עושה את ההפך. ב-9 באוקטובר הודיע טראמפ על הסכם עם פוטין לקבלת סולר רוסי: יותר מ-300,000 טון מיד, ואחר כך כמויות הולכות וגדלות עד כמה מיליונים. משרד האוצר האמריקאי הנפיק רישיון המשעה עד אפריל 2027 את הסנקציות על סולר רוסי שכבר הוטען על אוניות (OPB, 9/10/2026). זלנסקי כינה זאת "החלטה חלשה" של שותפים חזקים.

ב-8 באוקטובר דיווחה רויטרס שהשליח ג'ארד קושנר וקיריל דמיטרייב, יועצו של פוטין, דנו בכניסת משקיע אמריקאי לנורד סטרים (Reuters דרך WHBL, 8/10/2026). הבית הלבן אומר שהנושא לא נדון לאחרונה; ברלין אומרת שפתיחה מחדש "אינה רצויה". הצינורות נתונים לסנקציות אירופיות: לפי דין האיחוד, הפעלה מחדש תישאר בלתי חוקית, תהיה אשר תהיה החלטת וושינגטון.

מי השמיד את נורד סטרים

ב-14 באוקטובר נפתח בהמבורג משפטו של סרהיי קוזנצוב, אזרח אוקראיני שהוסגר מאיטליה, הנאשם בהובלת קבוצה של שבעה אנשים שהטמינה את המטענים. לפי החוקרים הגרמנים, הפקודה הגיעה מסוכנות של המדינה האוקראינית, כדי לשלול ממוסקבה את הכנסות הגז. קייב מכחישה; זלנסקי אמר שלא ידע דבר (JusticeInfo). חשוד שני, וולודימיר ז'וראבליוב, נעצר בקרואטיה באוגוסט, אחרי שבית משפט פולני סירב להסגירו (LIGA, 19/8/2026). ההשערות שהופצו בשנים האחרונות והטילו את האחריות על ארצות הברית או על רוסיה עצמה לא אוששו בשום חקירה משפטית. מכל מקום, את ההאשמות עוד יש להוכיח בבית המשפט.

מה עבד

ב-2022 רבים חזו קיצוב ומפעלים סגורים. זה לא קרה: אירופה החליפה את רוב הגז הרוסי בתוך שלוש שנים והפסיקה להיות חשופה לסחיטה של ספק שהשתמש באספקה כנשק. זה הישג אמיתי. המחיר היה חשבון שכמעט הוכפל ותלות חדשה, יקרה יותר וחשופה יותר למשברים רחוקים.

ההערכה שלנו

היציאה מהגז הרוסי הייתה בחירה שאפשר להגן עליה: שום מדינה לא צריכה להפקיד את חימום בתיה בידי מי שזה עתה פלש לשכנו. הטעות הייתה לעשות זאת בלי לבנות עצמאות אמיתית. אירופה החליפה ספק, לא מצב. היא קשרה רבע מהגז שלה למדינה אחת, הבטיחה לקנות ממנה עוד יותר, ועכשיו מגלה שהמדינה הזאת מנהלת משא ומתן עם מוסקבה על דעת עצמה, על סולר ואולי על נורד סטרים, בזמן שמשקי הבית באירופה משלמים את החשבון. הנהגה המסוגלת לבחור, בתקופת מעבר, הייתה צריכה לשאול לא רק ממי להפסיק לקנות, אלא במי לעולם לא להיות שוב תלויה עד כדי כך.

מה לעקוב אחריו

• רמות האחסון ב-1 בנובמבר והמשפט בהמבורג, החל מ-14 באוקטובר.
• משלוחי הסולר הרוסי לארצות הברית והשיחות על נורד סטרים ועל לוקאויל.
• נתוני Eurostat על החשבונות במחצית הראשונה של 2026, הצפויים בסוף אוקטובר.

מקורות: Oilprice, 27/8/2026 · Bloomberg, 25/7/2022 · EUR-Lex · ANSA דרך Il Nordest, 24/4/2025 · הנציבות האירופית, דוח רבעוני על הגז, רבעון שני 2025 · ACER, 2026 · Oil & Gas 360, 28/7/2025 · IEEFA, European LNG Tracker · Eurostat, 5/5/2026 · Euronews, 26/2/2026 · Euronews, 14/5/2026 · הבנק העולמי, סדרה חודשית · OPB, 9/10/2026 · Reuters דרך WHBL, 8/10/2026 · JusticeInfo · LIGA, 19/8/2026

כתבות נוספות: טראמפ מאיים על מתקני המים והחשמל של איראן. זו לא תהיה הפעם הראשונה — וזה יהיה פשע מלחמה. · קודם האינטרסים, אחר כך הסדר. ואף מעצמה גרעינית אינה מאזנת · מלחמה היברידית, ראיות מוסתרות: הסלמה בשני מסלולים

כל החדשות והמניפסטים →