ניתוח
בריקס בניו דלהי: המשפט הבינלאומי בנוסח, ומי שלא נזכר
26 בספטמבר 2026 — בריקס / אוקראינה / איראן / בית הדין הפלילי הבינלאומי
ההקשר
ב-12 וב-13 בספטמבר 2026 התכנסו בניו דלהי מנהיגי אחת-עשרה מדינות — כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם, 27.9% מהתמ״ג העולמי בערכים נומינליים ו-41.0% בשוויון כוח קנייה (קרן המטבע, אפריל 2026, חישוב שלנו) — לפסגה השמונה-עשרה של בריקס. הם אימצו בהסכמה את הצהרת ניו דלהי: 140 סעיפים, 45 עמודים. קראנו את הנוסח המלא, מתוך קובץ ה-PDF הרשמי של ממשלת הודו, וחיפשנו בו מילה אחר מילה.
אמת המידה של ניתוח זה היא עקביות הנוסח עם עצמו: מסמך קולקטיבי שמצהיר על הגנה על המשפט הבינלאומי צריך לציין את האחראים להפרות באותה אמת מידה כלפי כולם.
מה אומר הנוסח
סעיף 7 מאשר מחדש את המחויבות להגן על המשפט הבינלאומי ועל מגילת האו״ם במלואם; סעיף 22 מגנה אמצעי כפייה חד-צדדיים, לרבות סנקציות משניות. בעניין עזה (סעיפים 30-33) הנוסח מפורט: הוא מבקש כיבוד המשפט ההומניטרי, מגנה שימוש ברעב כשיטת לחימה ומזכיר את הצווים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק בתיק דרום אפריקה נגד ישראל. בעניין לבנון (סעיף 35) הוא קורא לישראל לסגת מכוחותיה. סעיף 40 מגנה פיגוע מסוים, זה של 22 באפריל 2025 בקשמיר (26 הרוגים), בלי לציין את מבצעיו.
היכן אינו מייחס, והיכן הוא שותק
בלי אחראים. בעניין המזרח התיכון (סעיפים 28-29) הנוסח קורא ל״איפוק מרבי״ וקובע כי התקפות מכוונות על תשתיות אזרחיות וגרעיניות הנתונות לפיקוח סבא״א הן הפרות של המשפט הבינלאומי, בלי לומר מי ביצע אותן. בעניין סודאן (סעיף 37) הוא קורא להפסקת אש בלי לציין את הצדדים; בעניין התקפות על אנשי יוניפי״ל (סעיף 36) הוא דורש להעמיד את האחראים לדין, בלי לנקוב בהם; בעניין ״כוחות הכיבוש״ בסוריה (סעיף 38) הוא אינו אומר אילו. מכסים (סעיף 21) והאמברגו על קובה (סעיף 27) זוכים לביקורת בלי לנקוב בארצות הברית.
היעדרויות. באף אחד מ-140 הסעיפים אין אוקראינה, ארצות הברית, בית הדין הפלילי הבינלאומי או חוקת רומא. נוסח ריו 2025 כלל לפחות אזכור אחד של עמדות המדינות החברות בסכסוך באוקראינה; בניו דלהי נעלם גם הוא (The Print; Outlook India). סעיף 132 מעודד שיתוף פעולה בין שרי המשפטים, נשיאי בתי המשפט העליונים והפרקליטויות של המדינות החברות, בלי להזכיר את בית הדין הפלילי. בפרק השלום והביטחון (סעיפים 23-40) המדינה היחידה שמצוינת כצד היא ישראל; רוסיה ואיראן מופיעות במקומות אחרים, מטעמים אחרים (מועצת הביטחון, הצטרפות לארגון הסחר העולמי, אירועים והבנק המשותף).
למה. איראן והאמירויות נמצאות משני עברי המתרס בסכסוך במזרח התיכון, וההסכמה הושגה בהפרדת ״העמדות הלאומיות״ מעמדת הקבוצה (סעיף 28; Outlook India). ב-31 באוגוסט הודיע הצבא האיראני כי תקף במל״טים את בסיס אל מנהאד האמירתי; האמירויות הכחישו שהבסיס הותקף ואמרו כי יירטו מל״ט איראני מעל מימיהן הטריטוריאליים (רויטרס; Jerusalem Post). פוטין השתתף באופן אישי: הודו אינה צד לחוקת רומא ואין עליה חובת מעצר מכוח צו בית הדין הפלילי, ואילו בריו 2025 השתתף רק בשיחת וידאו (Observer Diplomat; ויקיפדיה).
הנוסח מול שתי ספירות
שתי ספירות יציבות, שפורסמו לפני הפסגה ואינן תלויות במחזור החדשות: Emergency Watchlist 2026 של IRC (16 בדצמבר 2025) ו-Conflict Index עם רשימת המעקב 2026 של ACLED (11 בדצמבר 2025).
IRC, 20 המדינות בסיכון הגבוה ביותר למשבר הומניטרי ב-2026. ההצהרה מתייחסת לארבע מהן כאל משברים: סודאן, השטחים הפלסטיניים, לבנון וסוריה. אתיופיה, הרביעית ברשימה וחברה בגוש, מופיעה שלוש פעמים אך לעולם לא כמשבר (ארגון הסחר, ICAO, COP32). החמש-עשרה האחרות אינן מופיעות: דרום סודאן, האיטי, מיאנמר, הקונגו הדמוקרטית, מאלי, בורקינה פאסו, אפגניסטן, קמרון, צ׳אד, קולומביה, ניז׳ר, ניגריה, סומליה, אוקראינה ותימן.
ACLED, 10 האזורים שיש לעקוב אחריהם ב-2026. הנוסח עוסק במזרח התיכון, בסוריה ובסודאן; את הקריביים הוא נוגע רק דרך קובה, בלי לנקוב בארצות הברית. מיאנמר, אקוודור, פקיסטן, אוקראינה, הים האדום והסהל אינם מופיעים. לפי ACLED שלושת המקומות הקטלניים ביותר ב-2025 הם אוקראינה, סודאן ופלסטין (פלסטין שלישית, אחרי אוקראינה וסודאן): מבין השלושה, אוקראינה היא זו ששותקים עליה.
הסתייגויות. הצהרת פסגה אינה רישום של סכסוכים, וחסרונה של מדינה אינו מוכיח בחירה. מה שחשוב הוא דבר אחר: מבין הסכסוכים שבהם עוסק הנוסח, המדינה היחידה שמצוינת כצד היא ישראל.
מבחן הסימטריה
ציון שמה של ישראל אינו מושא הביקורת: יש לו יסודות משפטיים איתנים, בצווים הזמניים של בית הדין הבינלאומי ובהחלטות האו״ם שהנוסח עצמו מזכיר. לו הוחל אותו קריטריון ייחוס על רוסיה, איראן וארצות הברית, אי-השוויון היה נעלם. המבחן חל באותה מידה על הצהרה מערבית שהייתה נוקבת בשמות של חלק מהאחראים ושותקת על אחרים.
שיקול דעת העורך, מוצהר ככזה. הנוסח הוא פשרה בין חברים הנמצאים בסכסוך, והשתיקה היא מחיר ההסכמה. השמטה אינה מוכיחה שהממשלות מאשרות את ההתנהגות שעליה שותקים, וגם לא שהן מתעלמות ממנה. היא משמשת מסמך על אופן ההתייחסות של הקבוצה למשפט הבינלאומי כשהנאשם הוא אחד מחבריה. מגבלה מוצהרת: אותו מבחן לא הוחל על הצהרות מערביות דומות, למשל של ה-G7 או של האיחוד האירופי; זהו חומר למאמר מאוחר יותר, וכל עוד הוא חסר, הקריאה חלקית.
הערה משפטית
חובת שיתוף הפעולה עם בית הדין הפלילי, לרבות מעצרים, חלה רק על מדינות שהן צד לחוקת רומא. מבין אחת-עשרה החברות הן שתיים: ברזיל (2002) ודרום אפריקה (2000). מצרים, איראן והאמירויות חתמו עליה בלי לאשרר, רוסיה משכה את חתימתה ב-2016, וסין, אתיופיה, הודו, אינדונזיה וערב הסעודית מעולם לא חתמו. לכן נוכחותו של פוטין בניו דלהי, כשצו תלוי נגדו, אינה מפרה שום חובה הודית: בחירת המקום היא שאפשרה אותה.
כל אחת-עשרה הן צד לחוקת בית הדין הבינלאומי לצדק כחברות באו״ם, אך רק הודו (2019, עם הסתייגויות), מצרים (1957, מוגבלת לתעלת סואץ) ואיראן (2023, מוגבלת לחסינויות המדינה) קיבלו מראש את הסמכות המחייבת: מיעוט בין מדינות העולם, הכולל מעצמות רבות. תיק דרום אפריקה נגד ישראל שמוזכר בסעיף 33 נשען לעומת זאת על אמנה, אמנת האג׳נוסייד. התמונה מדינה אחר מדינה נמצאת בערך בריקס.
כתבות קשורות: שני צווים, אפס מעצרים · חמש עשרה שנה בעבור צו מעצר · מי משלם על המלחמה? החוב של אוקראינה, הנכסים הרוסיים המוקפאים וכלל שאירופה תיאלץ לכופף
Fonti: הצהרת ניו דלהי, הנוסח הרשמי (ממשלת הודו, 12.09.2026) · brics2026.gov.in — נשיאות הודו · אל ג׳זירה, 13.09.2026 · The Print — אין אזכור של אוקראינה · Outlook India — איראן, האמירויות, רוסיה וסין על אותו נוסח · Observer Diplomat — פוטין בניו דלהי · ויקיפדיה — פסגת ריו 2025 · רויטרס דרך Times of Israel, 31.08.2026 · Jerusalem Post — הכחשת האמירויות · IRC — Emergency Watchlist 2026 · ACLED — Conflict Index ורשימת המעקב 2026 · קרן המטבע WEO אפריל 2026, נתונים לפי מדינה (StatisticsTimes) · בית הדין הבינלאומי לצדק — הצהרות לפי סעיף 36(2) · CFR — חוקת רומא · ויקיפדיה — המדינות החברות בחוקת רומא
הערת אימות: נוסח ההצהרה נקרא במלואו מתוך קובץ ה-PDF הרשמי של ממשלת הודו ונסרק מילה אחר מילה; הקביעות על היעדרויות תקפות לכל 140 הסעיפים. סך האוכלוסייה ושחזור מצבה של חוקת רומא (ממקורות משניים, עקביים עם CFR ועם אספת המדינות החברות) עדיין ממתינים לאימות מול ארכיון האמנות של האו״ם. אחוזי התמ״ג הם חישוב שלנו על נתוני קרן המטבע; האתר הרשמי של נשיאות הודו מציין ״40%״ בלי לפרט את המדד, ערך התואם את שוויון כוח הקנייה ולא את התמ״ג הנומינלי.