IWILLNOTLOOKAWAY.ORG

מילון מונחים

הסאהל (מאלי, בורקינה פאסו, ניז׳ר): העמים, ההיסטוריה, מי נלחם ולמה

עודכן ב-22 באוקטובר 2026

החדשות מהסאהל מדברות על חונטות, על ג׳יהאדיסטים, על וגנר ועל ה״אפריקה קורפס״, על קידאל ועל מצורים סביב במאקו, אבל מעט מאוד מסבירות מי הם העמים המעורבים, מדוע שלוש מדינות גירשו את צרפת ואת האו״ם ומדוע המלחמה, במקום להסתיים, התרחבה. כרטיס זה עוסק יחד במאלי, בבורקינה פאסו ובניז׳ר, ״מרכז הסאהל״: שלוש מדינות שחולקות אותה היסטוריה קולוניאלית, נשלטות בידי חונטות צבאיות בעלות ברית זו לזו ונלחמות באותן קבוצות חמושות, מעבר לגבולות שהקבוצות האלה מתעלמות מהם. הכרטיס מתעדכן: כל שינוי נרשם בתחתית, עם תאריך ומקור.

הארץ והעמים

הסאהל הוא החגורה הצחיחה למחצה מדרום לסהרה, החוצה את אפריקה ממערב למזרח. למאלי, לבורקינה פאסו ולניז׳ר אין מוצא לים. צפון מאלי וניז׳ר הוא מדבר; הדרום הוא סוואנה, ושם מתרכזת האוכלוסייה. נהר הניז׳ר חוצה את מאלי ואת ניז׳ר ועובר בבמאקו, בטימבוקטו, בגאו ובניאמיי. לב המלחמה הוא ליפטקו-גורמה, אזור הגבול בין שלוש המדינות (CFR).

האוכלוסייה. לפי הערכות האו״ם (World Population Prospects 2024, כפי שמביא Worldometer), ב-2026 חיים בניז׳ר כ-28.8 מיליון בני אדם, במאלי 25.9 מיליון ובבורקינה פאסו 24.6 מיליון.

הסתייגות לגבי המספרים. אף אחת משלוש המדינות אינה מפרסמת נתונים עדכניים ואמינים על הקבוצות האתניות. האחוזים שלהלן לקוחים מהערכות שונות, משנים שונות, ויש לקרוא אותם כסדרי גודל; לעמים קטנים רבים אין מספר אמין, ואנחנו אומרים זאת.

מאלי (הערכות שמביא Minority Rights Group, MRG):

• במבארה, מלינקה ושאר עמי המנדה — כמחצית האוכלוסייה. כ-80% מתושבי מאלי דוברים במבארה כשפה משותפת (MRG, שם).
• פולאני (פל) — 14.7%. רועים ומגדלי בקר. במרכז מאלי הואשמו כקבוצה בתמיכה בג׳יהאדיסטים והותקפו בידי מיליציות של עמים אחרים: במרץ 2019 נהרגו בכפר אוגוסאגו כ-160 פולאני (MRG, שם).
• סנופו — 10.5% (MRG, שם).
• דוגון — 8.9%. הם חיים במרכז המדינה, שבו נלחמות מיליציות דוגון וקבוצות חמושות של פולאני; ב-2020 גבתה האלימות במרכז מאלי את חייהם של לפחות 400 בני אדם (MRG, שם).
• טוארגים — 7.7%. עם ברברי של הסהרה, בצפון, דוברי תמאשק. מאז שנות ה-90 תובעות תנועות טוארגיות עצמאות או אוטונומיה ל״אזוואד״, צפון המדינה (MRG, שם).
• בוזו — 2.9%; סונגהאי — 1.6% (MRG, שם).

בורקינה פאסו (הערכות 2021 שמביאה EBSCO):

• מוסי — 53.7%. העם הגדול ביותר, ברמה המרכזית סביב ואגאדוגו. שורשיהם נטועים במאה העשירית, ולפני בוא הצרפתים היו השליטים הבלתי מעורערים של האזור (EBSCO, שם).
• פולאני (פל) — 7.8%. הם חיים בעיקר בצפון ובמזרח, האזורים שנפגעו ביותר מהמלחמה. יחד עם הטוארגים נדחקו לשוליים ככל שהמוסי שלטו במדינה (MRG); כיום הם הקורבנות העיקריים של פעולות התגמול של הצבא ושל המיליציות, כמו בסולנזו ב-2025 (ראו להלן).
• גורונסי 5.9%, דיולה 5.7%, גורמה 5.2%, בובו 3.4%, ביסה 3.3%, סנופו 2.2%, לובי 1.5% (EBSCO, שם). לשאר העמים אין מספרים אמינים (MRG, שם).

ניז׳ר (הערכות שמביא MRG, על סמך נתוני 2006):

• האוסה — 53.1%. הם חיים בדרום, לאורך הגבול עם ניגריה.
• זרמה-סונגהאי — 21.2%. הם חיים במערב, סביב ניאמיי.
• טוארגים — כ-11% (הערכות אחרות מדברות על 8.3%). בצפון המדברי, שבו נמצאים מכרות האורניום. הם מרדו ב-1990 ושוב ב-2007–2009, עם ״תנועת הניז׳רים למען הצדק״, שדרשה גם נתח מהכנסות האורניום (MRG, שם).
• פולאני (פל) — 6.5%; קנורי — 5.9% (MRG, שם).
• בניז׳ר עדיין קיימת עבדות על בסיס מוצא, הפוגעת בעיקר באנשים ממוצא של עבדים בקהילות טוארגיות, ערביות ופולאניות: רק מאז 2003 היא עבירה פלילית (MRG, שם).

דת: הרוב הגדול מוסלמי: כ-95% במאלי (MRG, שם), 98% בניז׳ר (MRG, שם), 64% בבורקינה פאסו, שבה הקתולים הם 20% והפרוטסטנטים 6% (EBSCO, שם). באזור שכמעט כולו מוסלמי, גם קורבנות הג׳יהאדיסטים הם ברובם המכריע מוסלמים.

משאבים וכלכלה: חקלאות ומרעה, זהב, אורניום. ב-2023 הייתה מאלי יצרנית הזהב השנייה בגודלה באפריקה: הזהב מהווה כשלושה רבעים מהיצוא וכרבע מהכנסות המדינה (The East African). בבורקינה פאסו התעשייה, בעיקר כרייה ובעיקר זהב, מהווה כ-30% מהתוצר המקומי הגולמי (EBSCO, שם). לניז׳ר יש אורניום: מכרה סומאיר, שבבעלות הון צרפתי בשיעור 63%, הועבר לידי החונטה (The East African, שם) ביוני 2025 (הניתוח שלנו). אזורי כריית הזהב המלאכתית הם גם מקור הכנסה לקבוצות החמושות (אנדולו).

היסטוריה בקצרה

האימפריות. במשך מאות שנים היה הסאהל אזור הסחר דרך הסהרה, סחר בזהב ובמלח. במאות ה-15 וה-16 שגשגה בו אימפריית סונגהאי, אחת ממדינות המסחר הגדולות של מערב אפריקה, שמרכזה בחלקו האמצעי של נהר הניז׳ר, במאלי של היום, ושהשתרעה עד ניז׳ר וניגריה של היום (בריטניקה). דרומה יותר, ברמה של בורקינה פאסו של היום, נותרו ממלכות המוסי עצמאיות עד בוא הצרפתים (EBSCO, שם).

המושבה הצרפתית (1895–1960). בסוף המאה ה-19 כבשה צרפת את האזור וצירפה אותו לאפריקה המערבית הצרפתית, מקבץ המושבות שהתקיים מ-1895 עד 1958. מאלי של היום נקראה אז סודאן הצרפתית; וולטה עילית, לימים בורקינה פאסו, הוקמה כמושבה ב-1909, חולקה ב-1932 בין המושבות השכנות והוקמה מחדש ב-1947 (בריטניקה). ב-1960 קיבלו שלוש המדינות עצמאות (שם).

מהעצמאות ועד 2012. שלוש המדינות עברו בין שלטון מפלגה יחידה, משטרים צבאיים ופתיחות דמוקרטית. בבורקינה פאסו, ב-1983, תפס את השלטון הסרן תומא סנקרה, שב-1984 שינה את שם המדינה ל״בורקינה פאסו״, ״ארץ האנשים הישרים״; ב-1987 נרצח, וסגנו בלז קומפאורה, ״המעורב מקרוב״, תפס את השלטון (MRG). קומפאורה שלט עשרים ושבע שנים, עד המחאות של אוקטובר 2014 (EBSCO, שם). במאלי ובניז׳ר מרדו הטוארגים כמה פעמים, בשנות ה-90 ובעשור שאחריהן (MRG, שם).

המלחמה במאלי (מאז 2012). ב-2011 הפיצה קריסת המדינה הלובית נשק ולוחמים בכל האזור. ב-2012 מרדה ״התנועה הלאומית לשחרור אזוואד״ (MNLA) בצפון מאלי; הפיכה הפילה את הממשלה בבמאקו; הקבוצות הג׳יהאדיסטיות דחקו הצידה את הטוארגים והשתלטו על הצפון (CFR). בסך הכול שלטו המורדים בכשני שלישים מהמדינה (MRG, שם). ב-2013 התערבה צרפת במבצע ״סרוואל״, ואחר כך ״ברחאן״, שהגיע לכ-5,100 חיילים; האו״ם פרס את כוח שמירת השלום MINUSMA (CFR, שם). ב-2015 הבטיח הסכם אלג׳יר בין הממשלה לקבוצות החמושות של הצפון אוטונומיה מקומית ושילוב הלוחמים בצבא (Africanews), אך השאיר בחוץ את הקבוצות הג׳יהאדיסטיות (CFR, שם). ב-2017 התאחדו הקבוצות העיקריות הקשורות לאל-קאעידה ל-JNIM (אנדולו); לדאע״ש יש שלוחה משלו באזור (CFR, שם). המלחמה התפשטה לבורקינה פאסו ולניז׳ר והתערבבה בסכסוכים בין קהילות, כמו הסכסוך בין פולאני לדוגון במרכז מאלי (MRG, שם).

ההפיכות (2020–2023). במאלי תפס הצבא את השלטון ב-2020 ושוב ב-2021; בבורקינה פאסו פעמיים ב-2022, בינואר ובספטמבר, אז עלה לשלטון הסרן איברהים טראורה (EBSCO, שם); בניז׳ר, ב-26 ביולי 2023, הפיל הצבא את הנשיא הנבחר מוחמד בזום (CFR, שם). החונטות ניתקו את קשריהן עם צרפת, שהוציאה את כוחותיה; ביוני 2023 דרשה מאלי את עזיבת MINUSMA (CFR, שם). מסוף 2021 הגיעו למאלי שכירי החרב הרוסים של קבוצת וגנר (ערב ניוז). ב-16 בספטמבר 2023 חתמו שלוש המדינות על ברית הגנה הדדית, ״ברית מדינות הסאהל״ (AES), ובינואר 2025 פרשו מהקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) (CFR, שם).

מאלי בלי הסכם (2023–2025). בנובמבר 2023 כבשו מחדש צבא מאלי ווגנר את קידאל, מעוז המורדים הטוארגים (ACAPS). ב-25 בינואר 2024 הכריזה החונטה על סיום ״מיידי״ של הסכם אלג׳יר והאשימה את אלג׳יריה במתן מחסה לקבוצות שהיא מכנה ״טרוריסטיות״ (Africanews). ביוני 2025 עזבה וגנר את מאלי, ובמקומה נשאר ה״אפריקה קורפס״, הכוח החצי-צבאי הכפוף ישירות למשרד ההגנה הרוסי (ערב ניוז, שם). מאז ספטמבר 2025 חוסם JNIM את הדרכים סביב במאקו וגורם למשבר דלק בכל המדינה (אנדולו).

המתקפה של 2026. ב-25 וב-26 באפריל 2026 תקפו יחד JNIM ו״חזית השחרור של אזוואד״ (FLA), התנועה הבדלנית הטוארגית, את במאקו ואת קאטי, את גאו, סוורה, מופטי, בורם וקידאל. שר ההגנה סדיו קמארה נהרג בקאטי; ב-26 באפריל הודיעה ה-FLA שכבשה את קידאל, בזמן שהצבא וה״אפריקה קורפס״ נסוגו; ב-29 באפריל הכריז JNIM על מצור חדש סביב במאקו (ACAPS). ב-6 באוקטובר נכנסו צבא מאלי וה״אפריקה קורפס״ שוב לקידאל בלי קרב; ה-FLA דיברה על ״נסיגה מבוקרת״ (The Sahel Brief). ב-18 באוקטובר 2026 נהרגו לפחות 40 בני אדם בכפר במחוז מנקה, בהתקפה שמנהיגים מקומיים ייחסו לדאע״ש (CFR, שם). בבורקינה פאסו, בפברואר 2026, גבתה סדרת התקפות של JNIM בצפון ובמזרח בתוך ימים ספורים את חייהם של יותר מ-130 חיילים, כוחות עזר וחמושים (ערב ניוז). בניז׳ר, ב-29 בינואר 2026, תקף דאע״ש בכטב״מים את נמל התעופה של ניאמיי (ADF).

מי שולט וכיצד

שלוש המדינות נשלטות בידי חונטות צבאיות שדחו את הבחירות ופיזרו את המפלגות. המכון השוודי V-Dem, בדוח 2026, מסווג את שלושתן כ״אוטוקרטיות סגורות״, כלומר מדינות שבהן אין בחירות רב-מפלגתיות לראש הממשלה (V-Dem). מה מבדיל אוטוקרטיה מדמוקרטיה אנחנו מסבירים בערך אוטוקרטיה.

• מאלי. הגנרל אסימי גויטה בשלטון מאז ההפיכות של 2020 ו-2021. במאי 2025 פיזרה החונטה את כל המפלגות ואסרה התכנסויות; ביולי 2025 העניק לו הפרלמנט הזמני כהונה של חמש שנים, הניתנת לחידוש ״כמה פעמים שיידרש״, בלי בחירות (אל-ג׳זירה).
• בורקינה פאסו. הסרן איברהים טראורה שולט מאז ספטמבר 2022. במאי 2024 הוארכה תקופת המעבר ב-60 חודשים החל מיולי 2024, וטראורה יוכל להתמודד בבחירות העתידיות (אל-ג׳זירה). בפברואר 2026 פיזרה החונטה את כל המפלגות (הניתוח שלנו).
• ניז׳ר. הגנרל עבד א-רחמן טיאני (צ׳יאני) הושבע לנשיא המעבר ב-26 במרץ 2025, לחמש שנים ״גמישות״ שניתן להאריך לפי המצב הביטחוני; החונטה פיזרה את כל המפלגות; הנשיא לשעבר בזום עדיין עצור (IDEA). בדצמבר 2025 הכריזה החונטה על ״גיוס כללי״, עם סמכויות רחבות להחרים אנשים ורכוש (ADF).

מי הוא מי

מאין נובע הסכסוך

אנו משתמשים בארבע הרמות של הכתבה שלנו ״האם מלחמות העולם הן ׳מוסלמיות׳?״. כאן הדת היא הדגל של הקבוצות הג׳יהאדיסטיות, אבל הקורבנות הם ברובם המכריע מוסלמים, והמלחמה מתנהלת בין מוסלמים.

הקרקע: מדינות חלשות על שטחים עצומים. הגבולות שסימנה צרפת איחדו עמי מדבר ועמי סוואנה, רועים וחקלאים, תחת שלטון בירות רחוקות מהצפון. הטוארגים מרדו בכל דור מאז העצמאות (MRG, שם); הפולאני, רועים נודדים, נדחקו לשוליים בבורקינה פאסו ככל שהמוסי שלטו במדינה (MRG). הקבוצות הג׳יהאדיסטיות מגייסות על רקע העוולות האלה ועל רקע הסכסוכים בין קהילות על אדמה ועל מים.

זה אינו מנקה איש. אף ממשלה, אזרחית או צבאית, לא פתרה את המרידות בצפון; החונטות, שעלו לשלטון בהבטחה לביטחון, לא הביאו אותו, כפי שכותב ADF על ניז׳ר (ADF); הקבוצות הג׳יהאדיסטיות הורגות אזרחים וסוחטות אותם; והצבאות, עם בעלי בריתם הרוסים והמיליציות, מענישים כפרים שלמים על ״אשמת״ השייכות לעם ה״לא נכון״.

הניצוץ: לוב, 2011. קריסת המדינה הלובית הפיצה נשק ולוחמים בסאהל; בשנה שלאחר מכן באו המרד הטוארגי, ההפיכה בבמאקו והשתלטות הג׳יהאדיסטים על הצפון (CFR).

הדגל: ריבונות מול טרור, ג׳יהאד מול מדינה. החונטות מציגות את מלחמתן כמאבק בטרור ואת הנתק מצרפת כהשבת הריבונות. הקבוצות הג׳יהאדיסטיות מציגות אותה כמלחמה בממשלות ״כופרות״ ובבעלות בריתן הזרות. הבדלנים הטוארגים נלחמים למען אזוואד. אף אחד מהדגלים האלה אינו הופך להיתר הריגת רועה משום שהוא פולאני או משום שהוא טוארגי.

המכפיל החיצוני: רוסיה, הזהב, השכנים. צרפת והאו״ם עזבו; רוסיה נכנסה עם וגנר ואחר כך עם ה״אפריקה קורפס״. אלג׳יריה, שתיווכה בהסכם 2015, הואשמה בידי מאלי במתן מחסה למורדים (Africanews), וניתקה את יחסיה עם ניז׳ר ב-2025 לפני שהתקרבה אליה שוב (The Sahel Brief). הזהב והאורניום נותנים לחונטות משאבים להיאבק עליהם מול התאגידים הרב-לאומיים, ולקבוצות החמושות משאבים להיאבק עליהם מול המדינה.

מי מרוויח

אנו מתעדים אינטרסים מוצהרים או ניתנים לאימות, לא מניעים. אם גורם מכחיש, אנחנו אומרים זאת.

החונטות. המלחמה מצדיקה את השעיית הבחירות: בשלוש המדינות הוארכו תקופות המעבר ופוזרו המפלגות, בנימוק של ביטחון (ראו לעיל). החונטות גם כתבו מחדש את יחסיהן עם חברות הכרייה הזרות. חוק הכרייה של מאלי מ-2023 מתיר למדינה ליטול עד 30% מהמכרות החדשים (The East African); אחרי עימות שכלל החרמת זהב ומעצר עובדים, חתמה בפברואר 2025 החברה הקנדית בריק על הסכם לתשלום של כ-438 מיליון דולר (Daba Finance). בניז׳ר השתלטה החונטה על מכרה האורניום סומאיר, שנשלט בידי הון צרפתי (The East African, שם).

רוסיה. עם וגנר ואחר כך עם ה״אפריקה קורפס״ תפסה מוסקבה את מקומה של צרפת לצד החונטות. לפי מרכז המעקב ACLED, המעבר מווגנר ל״אפריקה קורפס״ מעניק לקרמלין יותר שליטה ופחות סיכונים משפטיים ותדמיתיים, במטרה לייצב את המשטרים, להגן על תשתיות ולצבור השפעה (ACLED).

הקבוצות הג׳יהאדיסטיות. JNIM שולט בנתיבי הברחה, באזורי מכרות זהב מלאכתיים ובבקר, ובמצור סביב במאקו הוא משתמש במחסור בדלק כנשק (אנדולו). בצפון ובמזרח בורקינה פאסו, שבהם הוא תוקף הכי הרבה, נמצאים אתרי הזהב ונתיבי ההברחה (ערב ניוז).

ארצות הברית ואיטליה. יש להן אינטרסים מוצהרים להישאר: לוושינגטון, האורניום התקוע בניאמיי ובלימת רוסיה; לרומא, השליטה בהגירה, עם משלחת MISIN בניז׳ר, המאושרת לעד 550 חיילים (הניתוח שלנו). שיתוף הפעולה נמשך גם אחרי שכטב״ם של צבא ניז׳ר פגע בשוק של קוקולוקו והרג 17 אזרחים בינואר 2026 (שם).

מי מתערב מבחוץ

• צרפת. במבצעי ״סרוואל״ ו״ברחאן״ פרסה מ-2013 עד כ-5,100 חיילים; עזבה אחרי ההפיכות (CFR).
• האו״ם. משלחת MINUSMA עזבה את מאלי אחרי שהחונטה דרשה את עזיבתה ביוני 2023 (CFR, שם).
• רוסיה. וגנר במאלי מסוף 2021, ואחר כך ה״אפריקה קורפס״ מיוני 2025 (ערב ניוז), נוכח גם בבורקינה פאסו (הניתוח שלנו) ובניז׳ר (ADF).
• ארצות הברית. אחרי ההפיכה בניז׳ר השעתה סיוע של יותר מ-500 מיליון דולר (CFR, שם), וב-2024 עזבה את בסיס הכטב״מים באגאדז; ב-2026 חידשה אספקה לא קטלנית לצבא ניז׳ר (הניתוח שלנו).
• איטליה. נשארה בניז׳ר עם משלחת MISIN וכ-350 קרביניירי (שם).
• אלג׳יריה. המתווכת של הסכם 2015, שמאלי מאשימה אותה בעוינות (Africanews).
• ECOWAS. שלוש המדינות פרשו ממנה בינואר 2025 (CFR, שם).

המחיר האנושי. לפי ה-CFR, באזור הגבול ליפטקו-גורמה מתרכזים יותר ממחצית ההרוגים מטרור בעולם וכ-2.6 מיליון עקורים; בשבעת החודשים הראשונים של 2023 ספרה ACLED לפחות 7,800 אזרחים הרוגים באזור (CFR). בורקינה פאסו היא, זו השנה השנייה ברציפות, המדינה הנפגעת ביותר מטרור בעולם (הניתוח שלנו). בניז׳ר, ב-2025, נרשמו במחוז טילברי לבדו יותר מ-1,200 מתוך 1,939 ההרוגים שנרשמו במדינה (ADF). באזור שנציבות האו״ם לפליטים מכנה ״סאהל פלוס״ יש כ-2.9 מיליון עקורים פנימיים, שלושה רבעים מהם בבורקינה פאסו, וכ-1.1 מיליון פליטים; מאלי מארחת יותר מ-251 אלף פליטים, כמעט פי שניים מב-2024, רובם נמלטו מבורקינה פאסו (נציבות האו״ם לפליטים).

מעשי הטבח המתועדים. אנו מזכירים כמה מהם, המיוחסים לצדדים שונים:

• מורה, מאלי, מרץ 2022: לפי משרד האו״ם לזכויות האדם, צבא מאלי ו״אנשי צבא זרים״ הרגו בתוך חמישה ימים יותר מ-500 בני אדם, כמעט כולם הוצאו להורג בלי משפט, ואנסו לפחות 58 נשים ונערות; רשויות מאלי מנעו מהחוקרים גישה (האו״ם).
• סולנזו, בורקינה פאסו, מרץ 2025: לפחות 100 אזרחים פולאני נהרגו בידי הכוחות המיוחדים וה-VDP, לפי Human Rights Watch; הממשלה הכחישה. אחרי נסיגת החיילים, לפי הדיווחים, הרג JNIM תושבים שהאשים בשיתוף פעולה עם הצבא (Africanews).
• קוקולוקו וטילברי, ניז׳ר, ינואר 2026: 17 אזרחים נהרגו מכטב״ם של הצבא בשוק; באותו חודש הוציא דאע״ש להורג 30 אזרחים באותו מחוז (הניתוח שלנו).
• מאלי, 2023–2026: ב-29 בספטמבר 2026 האשים ארגון אמנסטי אינטרנשיונל חיילי מאלי ואנשי וגנר בהריגת לפחות 34 אזרחים, בין יוני 2023 לדצמבר 2025, בשבעה אירועים במחוזות מופטי, סגו וטימבוקטו: פשעי מלחמה, לפי אמנסטי. ב-19 באוקטובר תיעד Human Rights Watch תקיפות כטב״מים חסרות הבחנה של כוחות מאלי ושל ה״אפריקה קורפס״ (CFR).

המשפט הבינלאומי

האמנות. שלוש המדינות:

• צדדים לאמנות ז׳נבה (בורקינה פאסו מ-1961, ניז׳ר מ-1964, מאלי מ-1965) ולשני הפרוטוקולים הנוספים (ניז׳ר מ-1979, בורקינה פאסו מ-1987, מאלי מ-1989) (רשימת המדינות הצדדים, ויקיפדיה, על סמך נתוני הנפקד השווייצרי);
• מאלי (מ-1974) ובורקינה פאסו (מ-1965) הן צדדים לאמנה בדבר רצח עם; ניז׳ר אינה (האו״ם, אוסף האמנות);
• הצטרפו לאמנת רומא ובספטמבר 2025 הודיעו על פרישתן מבית הדין הפלילי הבינלאומי (Jurist). הן הפקידו את ההודעה באו״ם בין 18 ל-24 ביוני 2026: הפרישה תיכנס לתוקף ב-23 ביוני 2027 (אמנסטי אינטרנשיונל).

בית הדין הפלילי הבינלאומי. הפרישה אינה מבטלת את סמכות בית הדין על פשעים שבוצעו כל עוד שלוש המדינות היו חברות בו, כלומר עד יוני 2027. במאלי בית הדין חוקר מאז 2013, והחקירה נמשכת (אמנסטי אינטרנשיונל, שם).

הסכסוך הפנימי. חלים סעיף 3 המשותף לאמנות ז׳נבה והפרוטוקול השני: הם אוסרים התקפות על אזרחים, הוצאות להורג בלי משפט, ענישה קולקטיבית ופגיעה בכבוד האדם, גם בכבוד המתים. הם חלים באותה מידה על הצבאות, על בעלי בריתם הרוסים, על מיליציות כמו ה-VDP ועל קבוצות חמושות כמו JNIM, דאע״ש וה-FLA (הניתוח שלנו). תקיפת שוק הומה בכטב״ם בלי להבחין בין לוחמים לאזרחים מפרה את עקרון ההבחנה (הניתוח שלנו).

שכירי החרב. ה״אפריקה קורפס״ כפוף למשרד ההגנה הרוסי (ערב ניוז): מעשיו, אם בוצעו בידי כוחות בשליטת מוסקבה, עשויים להטיל אחריות על רוסיה, בנוסף לאחריות האישית.

הצדק שלא נעשה. על מורה איש לא הועמד לדין: יותר משנה אחר כך עדיין הכחישו רשויות מאלי כל אחריות בהמתנה לחקירה פנימית (האו״ם). על סולנזו הכחישה ממשלת בורקינה פאסו (Africanews). על קוקולוקו לא השיבה החונטה בניז׳ר ל-Human Rights Watch (הניתוח שלנו).

ציר זמן

יומן שינויים

• 22 באוקטובר 2026: גרסה ראשונה.

מקורות: CFR · Worldometer · MRG · EBSCO · MRG · MRG · The East African · אנדולו · בריטניקה · בריטניקה · Africanews · ערב ניוז · ACAPS · The Sahel Brief · ערב ניוז · ADF · V-Dem · אל-ג׳זירה · אל-ג׳זירה · IDEA · Africanews · Daba Finance · ACLED · נציבות האו״ם לפליטים · האו״ם · ויקיפדיה, על סמך נתוני הנפקד השווייצרי · האו״ם, אוסף האמנות · Jurist · אמנסטי אינטרנשיונל

כתבות נוספות: מאלי: הצבא ושכירי החרב הרוסים של Africa Corps מסדרים גופה בצורת צלב קרס לאחר הריגת ארבעה אזרחים · בורקינה פאסו פורשת מבית הדין הפלילי הבינלאומי בעודה נותרת המדינה הנפגעת ביותר מטרור בעולם · ניז'ר פורשת מבית הדין הפלילי הבינלאומי, בעוד ארה"ב ואיטליה ממשיכות בשיתוף פעולה צבאי

כל החדשות והמניפסטים →