
IWILLNOTLOOKAWAY.ORG
אקטואליה
סודאן ואתיופיה, מלחמת הקונסוליות: הרחפנים שממריאים מאסוסה והסכנה למלחמה בין מדינות
5 בנובמבר 2026 — אסוסה, אתיופיה – גדריף, סודאן
בקצרה
- ביום ראשון, 1 בנובמבר, הגישה סודאן תלונה נגד אתיופיה למועצת הביטחון של האו״ם ולמועצת השלום והביטחון של האיחוד האפריקאי. לפי חרטום, מאז פברואר שיגרו כוחות התמיכה המהירה (RSF) משטח אתיופיה 187 רחפני תקיפה ב־70 התקפות, עם 484 נפגעים אזרחיים. אלה נתונים של ממשלת סודאן, ואיש לא אימת אותם.
- בין 2 ל־4 בנובמבר סגרה אתיופיה את הקונסוליה הסודאנית באסוסה, ליד הגבול, וסודאן סגרה את הקונסוליה האתיופית בגדריף. אף אחד ממשרדי החוץ לא הסביר רשמית מדוע.
- אתיופיה מכחישה ומאשימה את צבא סודאן בחימוש לוחמי תיגראי, שחידשו בספטמבר את המלחמה נגד אדיס אבבה. סודאן מכחישה בתורה.
- לשתי ההאשמות יש בסיס שתועד בידי מקורות עצמאיים: תחקיר של רויטרס על מחנה של RSF באתיופיה, ודיווחים על אלפי לוחמים מתיגראי שנלחמים לצד צבא סודאן. עם זאת, אף אחת מהן לא הוכחה בחלקה החמור ביותר: רחפנים ששוגרו בהסכמת אתיופיה, נשק שסודאן נותנת כדי לתקוף את אתיופיה.
- המשפט הבין־לאומי אוסר על מדינה גם לחמש את המורדים של שכנתה וגם לאפשר שימוש בשטחה נגדה. הכלל חל בשני הכיוונים.
אסוסה היא עיירה קטנה במערב אתיופיה, כמה עשרות קילומטרים מהגבול עם סודאן. עד לפני שבוע הייתה בה קונסוליה סודאנית קטנה. לפי ממשלת סודאן יש בה גם משהו אחר: המסלול שממנו ממריאים מאז פברואר הרחפנים שפוגעים בתחנות כוח, במחסני דלק ובערים בסודאן. השבוע הקונסוליה כבר איננה. ההאשמות נשארות, ואיתן הסכנה שמלחמת האזרחים בסודאן וזו שבאתיופיה יהפכו למלחמה בין שתי המדינות.
העובדות
תחנות כוח בחושך (26–27 באוקטובר). ב־26 באוקטובר פגעו רחפנים המיוחסים ל־RSF בשש תחנות כוח במדינות אל־ג׳זירה, הנילוס הלבן, סנאר וגדריף, והשאירו מיליוני אנשים בלי חשמל. למחרת הגיע תורה של תחנת השנאים אל־מרח׳יאת בפאתי אום דורמאן, שמספקת חשמל לחלק גדול מהבירה (AFP, דרך Ahram Online). לפי ספירה של האו״ם שמצטטת אותה סוכנות, בשלושת השבועות הראשונים של אוקטובר הרגו רחפנים בסודאן יותר מ־300 בני אדם. המספר הזה כולל את כל הרחפנים, של כל הצדדים ומכל מקום שממנו הם ממריאים.
הדוח והתלונה (1 בנובמבר). ביום ראשון פרסמה מועצת הריבונות, הגוף שבראשו עומד הצבא והשולט בסודאן, דוח בשם ״שוגרו מאתיופיה״. הדוח מונה 70 התקפות בין 15 בפברואר ל־27 באוקטובר, עם 187 רחפני ״קמיקזה״, מהסוג שמתרסק על המטרה, ו־82 חימושים שהוטלו מרחפנים גדולים יותר. הוא מציין שלושה אתרי שיגור: נמל התעופה של אסוסה, אזור הגבול של כורמוכ וגיסאן, ובסיס חיל האוויר בבהר דאר שבחבל אמהרה באתיופיה. רק באוקטובר היו, לפי הדוח, 28 התקפות עם 97 רחפנים (Arab News). כראיה עיקרית מציג הדוח את הזיכרון המובנה של רחפן שהופל ב־20 בספטמבר ליד דמאזין, בנילוס הכחול: המסלול המתוכנת יצא מנקודה שלפי הניתוח הסודאני נמצאת 1.7 קילומטרים בתוך אתיופיה. הוא מזכיר גם שברי רחפנים מדגם ביירקטר אקינג׳י מתוצרת טורקיה, שלפי הדוח המריאו מבהר דאר (Middle East Monitor). מספר הנפגעים האזרחיים הוא 484; המקורות שמדווחים על המסמך חלוקים בנקודה אחת: האם כולם הרוגים, או הרוגים ופצועים יחד (יורוניוז בערבית). הדוח מונה גם 176 חיילים הרוגים. בין האירועים שהוא מזכיר: ב־9 באוקטובר בוואד אל־מאחי שבנילוס הכחול נהרגו לפי הדוח 30 אזרחים, 26 נשים ו־4 ילדים, בהתקפה על משפחות עקורים. סודאן דורשת מאתיופיה להפסיק את ההתקפות, לסגור את המתקנים שבהם משתמשים כוחות התמיכה המהירה ולפצות על הנזקים (אותו מקור).
באותו יום הגיש משרד החוץ את התלונה לאו״ם ולאיחוד האפריקאי. השימוש של RSF בשטח אתיופיה, כתב, ״הוא מעשה עוין״ שמעמיד את אתיופיה בהפרה של המשפט הבין־לאומי (AFP, דרך Kuwait Times). הדוח לא פורסם במלואו, ונתוני הטיסה לא נבדקו בידי מומחים עצמאיים.
הקונסוליות (2–4 בנובמבר). לפי פקיד סודאני שצוטט בידי AFP, ב־2 בנובמבר הכריזה אתיופיה על ששת עובדי הקונסוליה הסודאנית באסוסה כ״אישיות בלתי רצויה״ ונתנה להם 48 שעות לעזוב (AFP, דרך Kahawatungu). פקיד אתיופי בכיר אישר לרויטרס את הסגירה בלי להסביר את סיבתה (רויטרס, דרך TimesLIVE). ביום רביעי, 4 בנובמבר, הגיבה סודאן באותו צעד נגד הקונסוליה האתיופית בגדריף. שני משרדי החוץ לא פרסמו הודעות על הגירושים (Sudan Tribune). אמג׳ד פריד, היועץ המדיני של מועצת הריבונות, אמר שסודאן נחושה להגן על שטחה, אבל ״עושה כל מאמץ אפשרי כדי להימנע ממלחמה גלויה עם אתיופיה״ (רויטרס, דרך Arab News).
הגרסה של אתיופיה. אדיס אבבה מכחישה שהיא תומכת ב־RSF. תגובתה הרשמית המפורטת האחרונה היא ממאי, כשסודאן העלתה האשמות דומות. משרד החוץ האתיופי כינה אותן ״חסרות בסיס״ והפך את הטיעון: סודאן, כתב, היא שמפרה את שלמותה הטריטוריאלית של אתיופיה כשהיא מארחת ״שכירי חרב״ של החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF), וסודאן הפכה לבסיס לכוחות העוינים לאתיופיה (Addis Media Network, תקשורת ממלכתית אתיופית). צבא סודאן, הוסיף, נותן ללוחמים האלה ״נשק ותמיכה כספית״ (Al-Monitor). מאז ספטמבר, כשלוחמי תיגראי חידשו את המתקפה נגד הצבא הפדרלי, אתיופיה מאשימה גם את מצרים ואת אריתריאה בתמיכה בהם (אל־ג׳זירה, 28/9/2026). שלושתן מכחישות.
איך הגענו לכאן
הסכסוך לא התחיל השבוע. ב־2 במרץ דיווחה סודאן לראשונה על רחפנים שנכנסו משטח אתיופיה, בלי לומר מי מפעיל אותם (SUNA, דרך allAfrica). במאי, אחרי התקפת רחפנים על נמל התעופה של חרטום, החזירה את שגרירה מאדיס אבבה והאשימה את אתיופיה ואת איחוד האמירויות הערביות (Fides).
המחנה של RSF. ב־10 בפברואר פרסמה רויטרס תחקיר, שהתבסס על חמישה־עשר מקורות ועל צילומי לוויין, על מחנה אימונים של RSF בחבל בנישנגול־גומוז באתיופיה, החבל שבו נמצאת אסוסה. התמונות הראו מאות אוהלים; מזכר של שירותי הביטחון האתיופיים, שהסוכנות ראתה, דיבר על 4,300 לוחמים באימונים בתחילת ינואר, עם אספקה מאיחוד האמירויות. בנמל התעופה של אסוסה הראו התמונות עבודות שהחלו באוגוסט 2025: האנגר, רחבות חדשות ותחנת בקרה קרקעית לרחפנים (רויטרס, דרך TimesLIVE; The EastAfrican). רויטרס הבהירה שלא יכלה לאמת באופן עצמאי את תפקיד האמירויות ואת מטרת העבודות בנמל התעופה; האמירויות הכחישו (The National). כמה ימים אחר כך סירבה אתיופיה לחדש את ההסמכה של שלושה עיתונאי רויטרס (CPJ).
לוחמי תיגראי. גם להאשמה האתיופית יש בסיס מתועד. במלחמת תיגראי, בין 2020 ל־2022, מצאו אלפי לוחמים מתיגראי מקלט במדינת גדריף שבסודאן; חלקם היו חיילים מאומנים, לשעבר כוחות שמירת השלום של האו״ם (The New Humanitarian). לפי מקורות סודאניים ואתיופיים שדיברו עם כלי התקשורת המצרי העצמאי Mada Masr, מהם נוצרה קבוצה בשם ״צבא 70״, עם אלפי אנשים, שנלחמת לצד צבא סודאן נגד RSF; באוגוסט, לפי הדיווח, חצתה אחת מיחידותיה את הגבול לאתיופיה ליד חומרה לפני שנהדפה (Mada Masr). אלה מקורות אנונימיים, ואחד משניהם הוא איש צבא אתיופי, כלומר צד בסכסוך.
האזור. ב־1 באוקטובר גירשה אתיופיה עשרה דיפלומטים אריתראים, ואריתריאה ניתקה את היחסים (Sudan Tribune). באותו יום גירשה אתיופיה דיפלומט מצרי בלי לנמק, ומצרים הגיבה באותה דרך (Ahram Online). בינתיים מלחמת האזרחים בסודאן, שהחלה באפריל 2023, אילצה יותר מ־14 מיליון בני אדם לברוח, לפי האו״ם (רויטרס, דרך The National). לפי המועצה הנורווגית לפליטים, משבר העקורים בסודאן הוא המוזנח ביותר בעולם (NRC, יוני 2026). על רשת האספקה שמזינה את המלחמה הזאת כתבנו ב״סודאן, המלחמה מרחוק״; על המלחמה באתיופיה, בסדרה ״אתיופיה״.
פרשנות משפטית
מה המשפט אוסר. מגילת האו״ם אוסרת על כל מדינה להשתמש בכוח נגד מדינה אחרת (סעיף 2, פסקה 4; ראו שימוש בכוח). אין צורך לשלוח את הצבא שלך כדי להפר אותה. ב־1986, בעניין ניקרגואה נגד ארצות הברית, קבע בית הדין הבין־לאומי לצדק שחימוש ואימון של מורדים במדינה אחרת הם שימוש בלתי חוקי בכוח והתערבות אסורה (ICJ). ההצהרה על יחסי ידידות, שאימצה העצרת הכללית ב־1970 ונחשבת לפרשנות מוסמכת של המגילה, מוסיפה איסור שני: מדינה אסור לה אפילו להשלים עם ארגון פעילות מזוינת בשטחה נגד שכנה (החלטה 2625). כבר ב־1949, בעניין מצר קורפו, אמר בית הדין שאף מדינה אינה רשאית להתיר ביודעין שימוש בשטחה נגד זכויותיה של מדינה אחרת (ICJ).
מה צריך להוכיח. אם הרחפנים אכן ממריאים מאסוסה, השאלה המשפטית היא מה אתיופיה ידעה ומה עשתה. לאפשר לרחפנים להמריא מנמל תעופה שלך, עם תשתית שנבנתה לשם כך, קשה שיהיה פעילות שהמדינה אינה יודעת עליה דבר. אבל זה ״אם״: היום טוען זאת צד במלחמה, עם ראיות שאף צד שלישי לא בדק, ומה שהופך זאת לסביר הוא תחקיר עיתונאי, לא חקירה בין־לאומית.
הכלל חל גם בכיוון ההפוך. אם צבא סודאן מארח, משלם ומחמש לוחמים מתיגראי שחוצים את הגבול כדי להילחם באתיופיה, הוא מפר בדיוק את אותם כללים. להשתמש בהם נגד RSF בתוך סודאן זה עניין אחר; לתת להם לצאת לאתיופיה — לא.
הגנה עצמית. סודאן אומרת שהיא שומרת לעצמה את הזכות להתגונן. המגילה מתירה זאת מול ״מתקפה מזוינת״ (סעיף 51), אבל כאן המתקפה באה מקבוצה חמושה, לא מצבא אתיופיה. ב־2005, בעניין שבין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לאוגנדה, דחה בית הדין את טענת ההגנה העצמית של אוגנדה נגד מורדים שפעלו משטח קונגו, משום שלא ניתן היה לייחס את התקפותיהם לקונגו (ICJ). תקיפה של אתיופיה בשטחה, בלי ראיה לתפקיד ישיר שלה, תעמיד את סודאן בצד הלא נכון ותפתח מלחמה בין מדינות.
תחנות הכוח והאזרחים. תחנת כוח שמשרתת עיר היא אובייקט אזרחי, אלא אם משתמשים בה למטרות צבאיות; וגם אז, אסור שהתקיפה תגרום לאזרחים נזק בלתי מידתי. להשאיר מיליוני אנשים בחושך הוא נזק שצריך לשקול לפני שתוקפים. מי ששולח את הרחפנים נושא באחריות הראשונה. מי שמספק אותם או מארח אותם בידיעה כיצד משתמשים בהם אינו יכול לטעון שאין לו חלק בדבר.
מי שופט. כמעט אף אחד. אמברגו הנשק של האו״ם חל רק על דארפור. ב־8 באוקטובר האריכה אותו מועצת הביטחון עד 11 בדצמבר, אבל רוסיה וסין חסמו את ההצעה האמריקנית להרחיב אותו לכל סודאן (אל־ג׳זירה, 9/10/2026): רחפנים שפוגעים בנילוס הכחול, בכורדופאן או באום דורמאן נשארים מחוצה לו. ב־2025 תבעה סודאן את איחוד האמירויות בבית הדין הבין־לאומי לצדק, אבל התיק נמחק, משום שהאמירויות, בהצטרפן לאמנה למניעת רצח עם, החריגו את סמכות בית הדין (ICJ, 5/5/2025). מועצת השלום והביטחון של האיחוד האפריקאי יושבת באדיס אבבה, בירת המדינה הנאשמת, וחברותה של סודאן באיחוד מושעית מאז ההפיכה של 2021 (Sudan Tribune).
מבחן הסימטריה
הראיות. אנחנו מודדים את שתי ההאשמות באותו קנה מידה. נגד אתיופיה: נתוני ממשלת סודאן, צד במלחמה שלא העביר אותם לאימות, ותחקיר רויטרס, עם צילומי לוויין ומסמכים פנימיים אבל גם מקורות אנונימיים. נגד סודאן: הצהרות ממשלת אתיופיה, גם היא צד במלחמה, ודיווחים של The New Humanitarian ושל Mada Masr על לוחמים מתיגראי לצד צבא סודאן, עם מקורות אנונימיים ברובם. בנקודה אחת שתי ההאשמות דומות: החלק הפחות מוכח הוא החמור ביותר. איש לא הראה שאתיופיה מאשרת את שיגורי הרחפנים, וגם לא שסודאן מחמשת את בני תיגראי כדי לתקוף את אתיופיה.
האמברגו. סודאן מבקשת מהאו״ם לעצור את הנשק שמגיע ל־RSF מחוץ לארץ. אבל באוקטובר התנגד שגרירה באו״ם להרחבת האמברגו לכל המדינה, בטענה שהיא תפר את הזכות להגנה עצמית (אותו מקור באל־ג׳זירה). אמברגו על כולם היה פוגע גם בנשק של הצבא.
הרחפנים. סודאן מגנה את הרחפנים של RSF מעל תחנות הכוח שלה. אבל גם צבא סודאן משתמש ברחפנים, וגם שלו הורגים אזרחים, כפי שתיעדנו ב״סודאן, המלחמה מרחוק״. מי שמבקש מהאו״ם לעצור את הרחפנים של אחרים מבקש ממנו, במשתמע, להסתכל גם על שלו.
העיתונות. ממשלה שחולקת על תחקיר משיבה בראיות, לא בשלילת ההסמכה ממי שכתבו אותו.
השיפוט שלנו
החלק הזה מבטא את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו למעלה.
סגירת קונסוליה עולה מעט ואינה הורגת איש. אבל באזור הזה זה הצעד שבא בדרך כלל לפני הצעדים שעולים ביוקר והורגים. סודאן ואתיופיה מנהלות כל אחת מלחמת אזרחים, וכל אחת עוזרת לאויבי השנייה, או מואשמת בכך. אם שתי ההאשמות נכונות ולו בחלקן, הדרך מובילה למלחמה בין מדינות, בדיוק במקום שבו כבר נמצא משבר העקורים הגדול והמוזנח ביותר בעולם.
סודאן עשתה את הדבר הנכון: במקום להגיב לבד, פנתה לאו״ם ולאיחוד האפריקאי. עכשיו תורם. ועדה עצמאית שתבדוק את נתוני הטיסה, את השברים ואת נמל התעופה של אסוסה, ובאותו מנדט את מחנות לוחמי תיגראי במזרח סודאן, לא תעלה הרבה. לוותר עליה פירושו להשאיר את האמת בידי מי שמשתמש בה כנשק.
מה לעקוב
- האם מועצת הביטחון או מועצת השלום והביטחון של האיחוד האפריקאי ידונו בתלונת סודאן, והאם אתיופיה תשיב רשמית.
- פקיעת אמברגו דארפור ב־11 בדצמבר: האם יחודש, והאם הרחבתו לכל סודאן תחזור לדיון.
- האם צוות המומחים של האו״ם לסודאן, שכהונתו נמשכת עד 11 בינואר 2027, יבדוק את נתוני הטיסה ואת השברים.
- התקפות רחפנים חדשות בנילוס הכחול ועל רשת החשמל, ומאיפה הן משוגרות.
- המתקפה בתיגראי ותפקידם, אם יוכח, של הלוחמים שהגיעו מסודאן.
מקורות: AFP, דרך Ahram Online · Arab News · Middle East Monitor · יורוניוז בערבית · AFP, דרך Kuwait Times · AFP, דרך Kahawatungu · רויטרס, דרך TimesLIVE · Sudan Tribune · רויטרס, דרך Arab News · Addis Media Network, תקשורת ממלכתית אתיופית · Al-Monitor · אל־ג׳זירה, 28/9/2026 · SUNA, דרך allAfrica · Fides · רויטרס, דרך TimesLIVE · The EastAfrican · The National · CPJ · The New Humanitarian · Mada Masr · Sudan Tribune · Ahram Online · רויטרס, דרך The National · NRC, יוני 2026 · ICJ · החלטה 2625 · ICJ · ICJ · אל־ג׳זירה, 9/10/2026 · ICJ, 5/5/2025 · Sudan Tribune
כתבות נוספות: סודאן, המלחמה מרחוק: מי מספק, מי מטיס, מי אמור לעצור אותה · אתיופיה: השלום שנחתם בדרום אפריקה ואיש לא הגן עליו · סודאן: העמים, ההיסטוריה, מי נלחם ולמה · אתיופיה: העמים, ההיסטוריה, מי נלחם ולמה