אקטואליה
אתיופיה: השלום שנחתם בדרום אפריקה ואיש לא הגן עליו
26 בספטמבר 2026 — אתיופיה (טיגראי, אמהרה, עפאר)
ב-2 בנובמבר 2022, בפרטוריה שבדרום אפריקה, חתמו ממשלת אתיופיה וחזית השחרור העממית של טיגראי (TPLF), בתיווך האיחוד האפריקאי, על הסכם להפסקה קבועה של פעולות האיבה, המוכר מאז בשם «הסכם פרטוריה». ההסכם שם קץ לאחת המלחמות העקובות מדם ביותר של המאה: שנתיים של לחימה בצפון המדינה, שמחירן עדיין שנוי במחלוקת. מתווך האיחוד האפריקאי, נשיא ניגריה לשעבר אולוסגון אובסנג׳ו, דיבר בינואר 2023 על כ-600,000 הרוגים; מחקר של אוניברסיטת גנט העריך עד 500,000, ואילו כמה פקידים אתיופים טוענים למספרים נמוכים מ-100,000. בימים אלה קרס ההסכם, ומי שמשלמים את המחיר הם שוב אותם אנשים.
עובדות
ב-21 בספטמבר 2026 הכריזו שבע קבוצות חמושות, ובהן ה-TPLF וכוחות הפועלים באמהרה ובעפאר, על ברית נגד ממשלת ראש הממשלה אביי אחמד. מ-23 בספטמבר נפתחה מתקפה בכמה חזיתות; כוחות טיגראי השתלטו על שלושה שדות תעופה מקומיים, ובהם זה של לליבלה. הצבא הפדרלי טוען כי הרג לפחות 272 לוחמי TPLF באמהרה: זהו נתון של צד אחד בסכסוך, ששום מקור בלתי תלוי לא אימת עד כה.
ב-25 בספטמבר תיאר נציב האו״ם העליון לזכויות אדם, פולקר טורק, מחיר אזרחי ההולך וגדל. לפי משרדו, ב-22 בספטמבר פגעו תקיפות אוויריות של הצבא הפדרלי, חלקן באמצעות רחפנים, בחמישה בתי ספר בטיגראי וגרמו להרוגים ולפצועים; ירי מרגמה המיוחס לצבא הרג אזרחים בעיר קובו שבאמהרה (ב-23 בספטמבר לפי הנציב העליון, ב-24 לפי UN News: המקורות חלוקים לגבי התאריך). אותו משרד מוקיע את הגיוס הכפוי ההמוני של אזרחים, כולל ילדים, בידי ה-TPLF בכל רחבי טיגראי, תוך נקמה במסרבים ובבני משפחותיהם, ומדווח גם על מקרים של גיוס שרירותי בידי כוחות הממשלה.
דובר המזכיר הכללי הוסיף כי רחפן פגע במשאית שהובילה מזון לעקורים בצפון-מערב טיגראי, כי שירותי הטלפון והאינטרנט מנותקים באזור, וכי באמהרה החרימו קבוצות חמושות כלי רכב הומניטריים. כל זה מתרחש במקום שבו ארגון ההגירה הבינלאומי כבר מונה כ-750,000 עקורים פנימיים שנותרו ללא בית מאז המלחמה הקודמת.
מדוע ההסכם קרס
הסכם נובמבר 2022 נשען על כמה התחייבויות מוגדרות: פירוק הלוחמים הטיגראים מנשקם, חידוש הסיוע ההומניטרי, חזרת העקורים, ובהמשך פתרון לשטחים השנויים במחלוקת בין טיגראי לאמהרה. לפי הניתוח שפרסם ה-International Crisis Group ב-25 בספטמבר, אף אחד מהקשרים הללו לא הותר באמת: הפירוק מנשק לא הושלם, השטחים שבמחלוקת נותרו בשליטת אמהרה ומנעו מטיגראים רבים לחזור, והלחץ הדיפלומטי מבחוץ להגיע לפשרה לא הספיק.
בינתיים התפצל המחנה הטיגראי. בין אפריל למאי 2026 הדיח ה-TPLF את המינהל הזמני שהוקם מכוח ההסכם והחזיר את דברציון גברמיכאל לראשות האזור; קודמו, גטצ׳ו רדה, כיום יועץ של אביי, מאשים את ה-TPLF בפתיחת פעולות האיבה.
ויש גם את אריתריאה. במלחמת 2020–2022 לחמו כוחותיה לצד הצבא האתיופי והואשמו בכמה מהזוועות הקשות ביותר של אותו סכסוך. אסמרה מעולם לא חתמה על הסכם פרטוריה. כיום מאשימה אותה ממשלת אתיופיה במימון הברית החדשה, ואריתריאה מכחישה; לפי הערכת Crisis Group, היא התקרבה בשקט לאויבתה לשעבר. אלה האשמה של צד אחד וניתוח, לא עובדות מבוססות, ואנו מביאים אותם ככאלה.
קריאה משפטית
מסגרת הייחוס היא המשפט ההומניטרי הבינלאומי החל על סכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים. סעיף 3 המשותף לאמנות ז׳נבה והפרוטוקול הנוסף השני, שאתיופיה אשררה, מחייבים באותה מידה את הצבא הפדרלי וכל קבוצה חמושה: הם אוסרים התקפות על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים כמו בתי ספר, ומחייבים לאפשר את מעבר הסיוע ההומניטרי. אותו פרוטוקול אוסר לגייס ילדים מתחת לגיל חמש-עשרה; הפרוטוקול האופציונלי לאמנה בדבר זכויות הילד, שאתיופיה אשררה גם אותו, מעלה לשמונה-עשרה את הגבול לגיוס בידי קבוצות חמושות.
נותרת המגבלה שכבר הצביע עליה אתר זה בהקשר של המלחמה באמהרה: אתיופיה לא אשררה את חוקת רומא, ובית הדין הפלילי הבינלאומי יכול לפעול רק בעקבות הפניה של מועצת הביטחון. ולבסוף, הסכם פרטוריה אינו אמנה שיש לה שופט: זוהי התחייבות מדינית בתיווך האיחוד האפריקאי, שקיומה היה תלוי ברצון הצדדים ובלחץ של מי שקידמו אותה.
השלכות — מבחן הסימטריה
מבחן הסימטריה אינו דורש כאן כל מאמץ, כי המקור עצמו מיישם אותו: משרד הנציב העליון מייחס הפרות לצבא הפדרלי (התקיפות על בתי ספר, המרגמה על קובו, הגיוס השרירותי) ול-TPLF (הגיוס הכפוי של ילדים). אף אחד מהצדדים אינו יכול להציג את עצמו כקורבן היחיד, ואף אחת משתי המטרות הפוליטיות שעל הפרק, אחדות המדינה או האוטונומיה של טיגראי, אינה הופכת לחוקית תקיפה של בית ספר או גיוס של ילד.
שיפוטו של אתר זה הוא שקריסת פרטוריה חושפת את אותה בעיה שאנו רואים בהקשרים אחרים: הסכם ללא ערבים ונורמה ללא מי שיאכוף אותה מחזיקים מעמד רק כל עוד הם נוחים לכולם. כשאתיופיה יצאה מתשומת הלב הבינלאומית, איש לא פיקח על הפירוק מנשק, על החזרה ועל הגבולות השנויים במחלוקת. את מחיר ההזנחה הזאת משלמים היום שוב אזרחי הצפון, אותם אנשים כמו לפני ארבע שנים.
כתבות נוספות: אתיופיה, המלחמה שאיש אינו מספר עליה: מדריך להבנה
מקורות: משרד נציב האו״ם העליון לזכויות אדם, הצהרת פולקר טורק (25/9/2026) · דובר מזכ״ל האו״ם, תדרוך מ-25/9/2026 · UN News (25/9/2026; 2/11/2022) · International Crisis Group (25/9/2026) · אל-ג׳זירה (24/9/2026) · ארגון ההגירה הבינלאומי, נתוני העקורים בטיגראי · The National (16/1/2023)