ניתוח

לוב: הסכם להצביע תוך שנתיים, בזמן שהמיליציות יורות זו בזו סביב בית הזיקוק

14 באוקטובר 2026 — לוב

הרקע

מאז 2014 יש בלוב שני מרכזי כוח. במערב, ממשלת האחדות הלאומית של עבד אל-חמיד דבייבה, המוכרת על ידי האו״ם, ולצדה המועצה העליונה של המדינה. במזרח, בית הנבחרים בבנגזי והצבא הלאומי הלובי של הגנרל ח'ליפה חפטר, השולט ברוב שדות הנפט ומסופי הנפט. הבחירות שתוכננו לדצמבר 2021 נדחו ללא מועד ומעולם לא נקבע להן מועד חדש (Security Council Report, אוקטובר 2026).

השנה הניבה התיווך של האו״ם שתי תוצאות: באפריל, התקציב המאוחד הראשון מזה יותר מעשר שנים, ובאוגוסט, הסכם בחירות (אל-ג'זירה, 8/7/2026). בשטח, לעומת זאת, האלימות לא נפסקה.

מי הם הצדדים

לכך מצטרפות המיליציות של זאוויה, הפועלות רשמית בשירות ממשלת טריפולי: הסוכנות למאבק באיומי ביטחון של מוחמד בחרון (כפופה ללשכת ראש הממשלה), חטיבת הרגלים ה-103 של עות'מאן אל-להב (משרד ההגנה), יחידת הביטחון המשפטי של מוהנד א-סוויסי (משרד המשפטים) ומשמר מתקני הנפט של מוחמד כשלאף (ACLED; Libya Crimes Watch).

ויש השחקנים מבחוץ. האו״ם מתווך באמצעות משלחתו, בראשות השליחה האנה טטה. ארצות הברית עובדת על תוכנית משלה באמצעות מסעד בולוס ומזכיר המדינה מרקו רוביו. טורקיה, תומכת ותיקה של טריפולי, הרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי שלה גם לסדאם חפטר; קטאר וצרפת אירחו את חפטר או נפגשו איתו (אל-ג'זירה, 1/9/2026). רוסיה ואיחוד האמירויות הערביות מתועדות זה שנים לצד חפטר. איטליה אירחה ברומא, באפריל, את הישיבה הראשונה של שולחן המשא ומתן המצומצם שכתב אחר כך את ההסכם (Security Council Report).

העובדות

הסכם טריפולי. ב-30 באוגוסט חתמו שמונה נציגים, שניים מטעם ממשלת טריפולי, שניים מטעם הפיקוד של חפטר, שניים מטעם בית הנבחרים ושניים מטעם המועצה העליונה של המדינה, על טקסט בן שבעה סעיפים (UNSMIL, נוסח ההסכם). ההסכם מרכיב מחדש את הנהגת ועדת הבחירות, משנה את חוקי הבחירות וקובע בחירות לנשיאות ולפרלמנט תוך 24 חודשים, ״תחת רשות מבצעת אחת״. הכללים החדשים מתירים לאנשי צבא להתמודד לנשיאות, עם ערובות לנייטרליות, וכן לבעלי אזרחות כפולה, בתנאי שיוותרו על האזרחות האחרת לפני ההשבעה. לפי אל-ג'זירה, שני בני משפחת חפטר מחזיקים ככל הנראה באזרחות אמריקנית: הכלל נראה כאילו נכתב גם עבורם. אם שני בתי המחוקקים לא יאשרו את ההסכם תוך חודש, יבקשו הצדדים את אישור מועצת הביטחון. ב-8 בספטמבר בירכה המועצה על ההסכם כ״צעד חשוב״ לקראת בחירות חופשיות (Italpress, 9/9/2026).

מי מאשר ומי לא. ב-14 בספטמבר אישר בית הנבחרים של עקילה סאלח את ההסכם בבנגזי. מוחמד תכאלה, העומד בראש המועצה העליונה של המדינה, ומוחמד אל-מנפי, העומד בראש המועצה הנשיאותית, מתנגדים לו: לטענתם מוסדות מרכזיים הודרו מהמשא ומתן, שנוהל בפועל בידי ממשלת דבייבה והפיקוד של חפטר (Libyan Express, 21/9/2026). ב-22 בספטמבר דחו המועצה העליונה ומפלגות אחדות את תוצאות המשא ומתן, ודרשו שלא יעקפו את ההכרזה החוקתית ואת סמכויות המוסדות (שינחואה, 22/9/2026). הדחייה באה מן המועצה העליונה אף ששניים מן החותמים חברים בה.

זאוויה. 47 קילומטרים מטריפולי נמצא בית הזיקוק הפעיל הגדול ביותר בלוב. ב-2026 ספר ארגון המעקב ACLED בעיר יותר מ-30 עימותים מזוינים, הקשורים לשליטה בשטח ולהברחת דלק (ACLED, 12/8/2026). ב-8 במאי גבו קרבות בין קבוצות יריבות לפחות 13 הרוגים, ובהם אזרחים (UNSMIL, תדריך מ-18/6/2026). ב-4 באוגוסט נהרגו בעימותים חדשים בזאוויה ובסורמאן שלושה אזרחים ונפצעו ארבעה, ובהם שני ילדים ומהגר. לפי ארגון Libya Crimes Watch, הקבוצות המעורבות כפופות רשמית למשרד ההגנה, למשרד המשפטים וללשכת ראש הממשלה של ממשלת טריפולי (Libya Crimes Watch).

הכטב״מים. בין 8 ל-11 באוגוסט פגעו בזאוויה לפחות חמש תקיפות כטב״מים: מכל נפטה, מתקן התפלה, מכל ובו כ-4.5 מיליון ליטר בנזין, ואחר כך שני מכלי סולר של בית הזיקוק. ב-12 באוגוסט נפגעה תחנת משנה של חשמל, והחשמל נפסק בדרום העיר. איש לא לקח אחריות על התקיפות (ACLED; The New Arab, 7/9/2026). ב-6 בספטמבר הודיעה ממשלת דבייבה על מעצרם של חמישה אנשים, לובים וזרים, בלי לזהות אותם ובלי להציג ראיות. ב-3 באוקטובר דיווח ה״גרדיאן״ כי לפי מקורות באותה ממשלה, שלושה מן העצורים שייכים לחטיבה של הצבא הלאומי הלובי ופעלו בשביל סדאם חפטר. ההאשמות לא אומתו באופן עצמאי ולא דווחה תגובה ממחנה חפטר (The New Arab, 4/10/2026).

הנפט. ב-21 בספטמבר סגרה קבוצה חמושה שסתום בצינור המוביל נפט גולמי משדה שרארה לזאוויה, והתפוקה ירדה. ב-26 בספטמבר הזהירה משלחת האו״ם כי מי שתוקף או משבש את תשתיות האנרגיה עלול להיות נתון לצעדים של מועצת הביטחון לפי החלטה 2213 משנת 2015 (Libya Herald, 26/9/2026).

התוכנית האמריקנית. במקביל עובד שליחו של דונלד טראמפ לאפריקה, מסעד בולוס, על הסכם לאיחוד המוסדות. לפי פרטים שדלפו ולא אושרו, סדאם חפטר יהיה נשיא ודבייבה יישאר ראש ממשלה. ארצות הברית תעודד את החברות שלה להשקיע בשדות הנפט (אל-ג'זירה, 8/7/2026). ב-22 בספטמבר דחה בולוס את הטענה שהוא מבקש למסור את המדינה לשתי משפחות: ״זו תהיה שותפות מוחלטת״ (Semafor, 22/9/2026). רוסיה וסין, במועצה, מתעקשות לעומת זאת על תהליך בהובלה לובית.

פרשנות משפטית

ההסכם. זוהי הבנה מדינית בין הצדדים בלוב, לא אמנה. כוחו תלוי באישור שני בתי המחוקקים, ושם בדיוק הוא נתקע. סעיף 5 קובע כי בהיעדר אישור יש לפנות למועצת הביטחון: אישור מבחוץ כשהמוסדות בפנים אינם מגיעים להסכמה.

מי אחראי לעימותים. בזאוויה אין ממשלה הנלחמת באויביה, אלא קבוצות חמושות הנושאות את סמלי משרדיה של אותה ממשלה. לפי כללי אחריות המדינה שגיבשה הוועדה למשפט בין-לאומי של האו״ם (סעיף 4), התנהגותם של אורגני המדינה מיוחסת למדינה. ממשלת טריפולי אינה יכולה להציג את העימותים האלה כמעשיהן של מיליציות זרות לה. המשפט ההומניטרי הבין-לאומי, גם המנהגי, מגן על אזרחים ועל נכסים החיוניים להישרדותם, כמו מתקן התפלה. משלחת האו״ם דרשה חקירות מהירות ואמינות של הפגיעה באזרחים.

בית הדין הפלילי הבין-לאומי. במאי 2025 קיבלה לוב את סמכות בית הדין על פשעים שבוצעו בין 2011 ל-2027. ביולי השנה אישר בית הדין 17 אישומים נגד ח'אלד אל-הישרי, לשעבר מבכירי כלא מיתיגה בטריפולי, בגין עינויים, אונס והריגת עצירים: זהו התיק הלובי הראשון שמגיע למשפט. שמונה מבוקשים עדיין נמלטים, במזרח ובמערב (Human Rights Watch, 16/7/2026). בין המבוקשים היה אוסאמה אל-מסרי, שנעצר באיטליה בינואר 2025 והוחזר ללוב כעבור יומיים. אמברגו הנשק מ-2011 עדיין בתוקף ושני הצדדים מפרים אותו, כפי שתיעדנו ביולי.

מבחן הסימטריה

• טריפולי. את ההרוגים בזאוויה גרמו קבוצות הפועלות רשמית בשירות הממשלה המוכרת על ידי האו״ם. אותה ממשלה מאשימה ״גורמים חיצוניים״ בלי ראיות פומביות.
• בנגזי. ההאשמה נגד סדאם חפטר מגיעה ממקורות של יריבו ולא הוכחה. מחנה חפטר שולט ברוב הנפט ויהיה בין הנהנים מן התוכנית האמריקנית.
• הגורמים מבחוץ. וושינגטון מנהלת משא ומתן על חלוקה בין משפחות ועיניה נשואות לשדות הנפט. רוסיה וסין דורשות תהליך בהובלה לובית, אבל בבסיסי חפטר תועד נשק סיני וטורקי, לצד תמיכה רוסית ואמירתית (דיווחנו על כך ביולי). איטליה החזירה לביתו מבוקש של בית הדין.

מה עבד. התקציב המאוחד של אפריל, הראשון מזה יותר מעשר שנים; ההסכמה על ועדת הבחירות; המשפט הראשון של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בנוגע לכלא בלוב.

השיפוט שלנו

סעיף זה מבטא את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו לעיל.

ללוב יש היום שתי דרכים לצאת מן הפילוג, והן מובילות לכיוונים שונים. הסכם טריפולי מכוון אל הקלפי: לא מושלם, שנוי במחלוקת, אבל בנוי על כללים כתובים ועם מועד אחרון. התוכנית האמריקנית מכוונת אל ברית בין מי שכבר שולטים, והנפט הוא הדבק. השנייה עשויה להגיע מהר יותר; הראשונה היא היחידה שמחזירה את הבחירה ללובים.

אבל אף אחת משתי הדרכים אינה אומרת מה לעשות עם הנשק. בזאוויה נלחמות קבוצות שהמדינה משלמת להן, ואיש אינו נותן דין וחשבון על הכטב״מים. כל עוד הרובים נשארים בידי מי שמחזיק בהם, בחירות עלולות להיות עוד משא ומתן בין מיליציות עם תאריך בלוח השנה. חידוש המנדט של האו״ם הוא הרגע לומר זאת: משלחת מדינית בלי תוכנית לפירוק נשק יכולה ללוות הסכם, לא להבטיח אותו.

מה לעקוב

• חידוש המנדט של משלחת האו״ם עד 31 באוקטובר והתדריך של האנה טטה במועצת הביטחון.
• האישור או הדחייה הרשמיים של המועצה העליונה של המדינה, ופנייה אפשרית למועצת הביטחון.
• החקירה של תקיפות הכטב״מים והראיות שממשלת טריפולי הבטיחה.
• גורל תוכנית בולוס אחרי ההאשמות נגד סדאם חפטר.
• מועד פתיחת משפטו של אל-הישרי.

מקורות: Security Council Report, אוקטובר 2026 · אל-ג'זירה, 8/7/2026 · ACLED · Libya Crimes Watch · אל-ג'זירה, 1/9/2026 · UNSMIL, נוסח ההסכם · Italpress, 9/9/2026 · Libyan Express, 21/9/2026 · שינחואה, 22/9/2026 · UNSMIL, תדריך מ-18/6/2026 · The New Arab, 7/9/2026 · The New Arab, 4/10/2026 · Libya Herald, 26/9/2026 · Semafor, 22/9/2026 · Human Rights Watch, 16/7/2026

כתבות נוספות: האם מלחמות העולם הן ״מוסלמיות״? מה אומרים הנתונים ומהן הסיבות · כטבמ״ים טורקיים וסיניים עבור חפטר: לוב נותרת זירת הפרה של אמברגו הנשק של האו״ם, כעת בשני צידי החזית

כל החדשות והמניפסטים →