אקטואליה

טראמפ מאיים על מתקני המים והחשמל של איראן. זו לא תהיה הפעם הראשונה — וזה יהיה פשע מלחמה.

יולי 2026

העובדות

ב-8 ביולי 2026 קורסת הפסקת האש שהושגה בין ארה"ב לאיראן ב-17 ביוני — תזכיר הבנות שהבטיח מעבר חופשי וללא היטלים במיצר הורמוז למשך 60 יום, והותיר לאיראן ולעומאן להגדיר יחד את "הניהול העתידי של השירותים הימיים" מעבר לתקופה זו — סעיף שמשאיר את אפשרות ההיטלים העתידיים פתוחה ושנויה במחלוקת. בתוך חלון הפטור מהיטלים הזה, ב-6-7 ביולי תקף משמרות המהפכה (IRGC) שלוש אוניות מסחריות במים עומאניים — מיכלית הגז הטבעי הנוזלי הקטארית אל-רקייאת, המיכלית הסעודית ודיאן, וה-Cyprus Prosperity — בשל אי-ציות למסלול שאיראן טוענת לזכות לאשר באופן חד-צדדי. חבר הפרלמנט עלאא א-דין בורוג'רדי הודיע על חקיקה שתסדיר את הניהול האיראני של המיצר, והצהיר כי כל הסדר ללא תיאום עם טהראן "נדון לכישלון" — אסטרטגיה מוצהרת, לא מעשה בודד. ההתקפות התרחשו ביום החמישי לטקסי ההלוויה של המנהיג העליון ח'אמנהאי — שהתאפיינו בתהלוכות עם קריאות מפורשות לנקמה בטראמפ, ובנוכחות שנתפסה פנימית כמאכזבת; הפגנת נחישות במיצר משרתת גם פונקציה של לכידות פנימית עבור מנהיגות מוחלשת. גורם אמריקאי דיבר על "הפרה חמורה" של התזכיר; ריאד דיברה על "התקפה על ביטחון השיט הבינלאומי". ארה"ב הגיבה בתקיפות על יותר מ-80 יעדים, כולל תקיפה על אי חארג; איראן תקפה מתקנים אמריקאים בבחריין ובכווית. באנקרה, טראמפ אישר את התקיפה על חארג ("אולי נשתלט על השליטה באי"), איים על מתקני ההתפלה ("נחסל אותם אם יהיה צורך") ועל הסגר הימי, כינה את ההנהגה האיראנית "פסולת", ועל שביתת הנשק אמר: "מבחינתי, אני חושב שזה נגמר".

פרשנות משפטית

תקיפה מכוונת של מתקני התפלה ורשתות חשמל אזרחיות משמעה תקיפת נכסים חיוניים להישרדות האוכלוסייה, המוגנים לפי סעיף 54 לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה: דיני המלחמה מתירים תקיפת תשתיות דו-שימושיות רק כאשר היתרון הצבאי עולה בבירור על הנזק האזרחי — רף גבוה מאוד. זו אינה הפעם הראשונה שטראמפ משמיע איום זהה זה: בסוף מרץ 2026 דיבר על "השמדה מוחלטת" של תחנות כוח, בארות נפט ומתקני התפלה איראניים, רק כדי לסגת כאשר נראה שהמשא ומתן מתקדם. כשנשאלה אז על סיכון פשע המלחמה, השיבה דוברת הבית הלבן קרולין לביט כי הממשל "תמיד יפעל בגבולות החוק", אך אישרה כי טראמפ ימשיך "ללא הפסקה" — מבלי להסביר כיצד תקיפת מתקני התפלה תשרת מטרה זו.

השלכות — מבחן הסימטריה

העיקרון שעל הפרק כאן — תשתית אזרחית חיונית להישרדות האוכלוסייה אין לתקוף, יהיה מי שיהיה שמאיים לעשות זאת — הוא אותו עיקרון שאתר זה מיישם על כל גורם אחר במלחמה המכוון לרשתות מים או חשמל אזרחיות. הוא אינו משתנה בשל היותו נשיא המעצמה המובילה את הברית האטלנטית. אך יש להשלים את הסימטריה: התקיפה האיראנית על האוניות לא הייתה אקראית, אלא ענישה על אי-ציות ל"מסלול בטוח" שאיראן טוענת לזכות לכפות עליו באופן חד-צדדי, בתוך חלון המעבר החופשי והפטור מהיטלים שהסכם יוני הבטיח למשך 60 יום. תקיפת ספינות מסחר של מדינות שלישיות (קטאר, ערב הסעודית) כדי לאכוף זאת אינה יישום של ההסכם הנוכחי: היא הפרה שלו. אף אחד מהצדדים אינו יוצא נקי מפרשה זו, ואף אחד אינו ראוי להיות מוצג כמי שעומד מול עוול הצד השני: איראן פועלת כאן למען האינטרס האסטרטגי שלה עצמה — שליטה במיצר שדרכו עובר חמישית מנפט העולם — באמצעים הפוגעים באזרחי מדינות שלישיות, לא מתוך עיקרון של התנגדות.

הסלמה, 13 ביולי 2026

חמישה ימים לאחר האיום על מתקני ההתפלה, המשבר מגיע לסף פורמלי חדש. ב-13 ביולי 2026 הודיע טראמפ ב-Truth Social על חידוש הסגר הימי — "THE IRANIAN BLOCKADE", תוך שהדגיש כי הוא יעצור רק אוניות ולקוחות איראניים — בתוקף מהשעה 20:00 לפי זמן גריניץ' ביום שלישי ה-14, כפי שאישר המפקדה המרכזית האמריקאית (CENTCOM). באותה הודעה, הכריזו ארה"ב על עצמן כ"שומר מיצר הורמוז" והודיעו על היטל של 20% על ערך המטען עבור כל אונייה של מדינה שלישית שחוצה את המיצר, בטענה שמדובר בהחזר עלויות אבטחה.

ההודעה מגיעה בעקבות חילופי תקיפות נוספים בסוף השבוע של 11-12 ביולי, שמכרסמים עוד יותר את הפסקת האש מ-17 ביוני — זו עצמה שאסרה במפורש היטלים על המעבר במיצר. לפי חברת הניתוח Kpler, המעברים בפועל צנחו ביותר ממחצית לעומת השבוע הקודם; מחיר נפט ברנט עלה מעל 82 דולר לחבית.

הארגון הימי הבינלאומי (IMO) הצהיר כי תמיד עמד באופן עקבי בהתנגדותו להטלת אגרות על מעבר במיצרים המשמשים לשיט בינלאומי, וטען כי אין כל בסיס משפטי להיטלים חובה על מעבר גרידא — עיקרון המעוגן באמנת האו"ם בדבר משפט הים (UNCLOS), חלק III בנוגע למעבר חולף, ובסעיף V להסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT) בנוגע לחופש המעבר. שר החוץ האיראני עראקצ'י השיב בטענה כי "איראן הייתה תמיד שומרת המיצר ותישאר כך לנצח" — תוך שהוא מערער לא על עקרון ההיטל, אלא על האחוז ("20% זה כמובן יותר מדי"). חודש קודם לכן, מזכיר המדינה האמריקאי רוביו הצהיר כי אף מדינה אינה רשאית להטיל מס על נתיב מים בינלאומי, וכינה זאת משפט בינלאומי מבוסס.

מבחן הסימטריה — עדכון

ההוקעה תקפה לגבי שני הגורמים. הפסקת האש מיוני אסרה במפורש על טהראן את אותה התנהגות שעראקצ'י טוען לה כעת במילים; וושינגטון הכחישה זאת במילים באמצעות רוביו ומיישמת זאת בפועל חמישה שבועות לאחר מכן. אף אחד מהצדדים אינו יכול להיות מוצג כמי שמגן על עיקרון: שניהם מאשרים אותו כשזה נוח, ונוטשים אותו כשזה נוח יותר.

מאמר דעה קשור: זה לא המיצר. זו הדוגמה. — מאמרו של N3R1-70 על שחיקת הערכים הבינלאומיים שפרשה זו חושפת.

מקורות (עדכון 13/7): CNBC · אל ג'זירה · CBS News · NPR · CNN Business · MS NOW

מקורות: The Week · Washington Examiner · The Hill · CBC News · Al Jazeera · NPR · CNN

כל החדשות והמניפסטים →