אקטואליה

האיטי: האו״ם מאריך בשישה חודשים את הכוח נגד הכנופיות. אבל מי מפקח על מי שיורה?

1 באוקטובר 2026 — האיטי (פורט-או-פרנס, ארטיבוניט)

זה שנה שיש להאיטי כוח מזוין בינלאומי שאינו חובש קסדה כחולה. שמו Gang Suppression Force, ״הכוח לדיכוי הכנופיות״. מועצת הביטחון של האו״ם הסמיכה אותו, אך אינה מפקדת עליו. תפקידו להילחם בכנופיות שמחזיקות את הבירה כבת ערובה, והוא רשאי לעשות זאת גם לבדו, בלי משטרת האיטי. המנדט שלו עמד לפוג ב-30 בספטמבר: יום קודם לכן האריכה אותו המועצה, אבל רק בשישה חודשים, עד 31 במרץ 2027, בעוד שהכוח ביקש שנתיים. בהחלטה החדשה אין מנגנון פיקוח חיצוני; יש בה דווקא קריאה למדינות להעניק לחייליו חסינויות וזכויות יתר. האתר הזה כתב עליו ביוני, כשהכוח עמד לצאת לפעולה. כאן אנו בוחנים את שנתו הראשונה ושאלה שנותרה פתוחה: אם חייל של הכוח הזה הורג אזרח, מי חוקר?

מי בשטח

בהאיטי נושאים היום נשק לפחות חמישה גורמים שונים, וכל אחד מהם כפוף לסמכות אחרת. כדי להבין מי מפקח על מי, צריך קודם להבחין ביניהם.

הכנופיות. החזקה שבהן היא ויו אנסנם (Viv Ansanm, ״לחיות יחד״), קואליציה של קבוצות חמושות השולטת ברוב פורט-או-פרנס. בין מנהיגיה ג׳ימי שריזייה, המכונה ״ברביקיו״. במאי 2025 הכריזה עליה ארצות הברית כארגון טרור. הכנופיות מתקיימות מחטיפות, מסחיטה ומשליטה בדרכים, ומגייסות ילדים רבים.

מדינת האיטי. להאיטי אין נשיא נבחר מאז 2021, כשנרצח ז׳ובנל מואיז, ומאז אין לה גם פרלמנט נבחר. מאז 7 בפברואר 2026, עם תום המנדט של המועצה הנשיאותית למעבר, הסמכות המבצעת היחידה היא ראש הממשלה אליקס דידייה פיס-אמה, שלא נבחר ונתמך בידי ארצות הברית. המדינה נלחמת בכנופיות באמצעות המשטרה הלאומית וצבא קטן שהוקם מחדש רק לפני כמה שנים.

כוח המשימה ו-Vectus Global. כאן הדברים נעשים פחות ברורים. מאז מרץ 2025 פועל ״כוח משימה״ מיוחד נגד הכנופיות, שהקימה ממשלת האיטי, יחד עם חברה צבאית פרטית אמריקאית, Vectus Global. ייסד אותה אריק פרינס, איש הצבא לשעבר שעמד בשנות ה-2000 בראש בלקווטר, חברת הקבלנים שביצעה ב-2007 את הטבח בכיכר ניסור בבגדד שבעיראק; הקבלנים שהורשעו בטבח זה קיבלו לימים חנינה מדונלד טראמפ. בפועל Vectus מספקת לממשלה את מה שחסר למשטרת האיטי: רחפנים חמושים, מסוקים, צלפים, מומחי מודיעין ותקשורת, עם צוות מתוכנן של כמאתיים איש מארצות הברית, מאירופה ומאל סלבדור. Vectus עובדת בשביל הממשלה בפורט-או-פרנס, לא בשביל האו״ם: היא אינה חלק מהכוח הבינלאומי ושום החלטה של מועצת הביטחון אינה מסמיכה אותה. כדי לייצא את השירותים האלה להאיטי היא זקוקה לרישיון של מחלקת המדינה האמריקאית, והיא קיבלה אותו.

באוגוסט 2025 דיבר פרינס על חוזה לעשר שנים. הפרטים אינם פומביים: מה שידוע מגיע מהעיתונות (וול סטריט ג׳ורנל, מיאמי הראלד, לה נובליסט), כפי שליקט אותו ה-Global Initiative against Transnational Organized Crime, מרכז מחקר על פשיעה מאורגנת. לפי הדיווחים האלה יש שני הסכמים. הראשון, לשנה, עוסק בביטחון: מדריכים, תיאום תקיפות רחפנים, השתתפות ישירה בלחימה, מסוקים וסירות. השני, לעשר שנים, אמור להפקיד בידי Vectus את מודרניזציית המכס, כלומר את גביית המכסים בגבול עם הרפובליקה הדומיניקנית, שלפני התפשטות הכנופיות היוו יותר ממחצית הכנסות המס של המדינה. על חלק זה אמורה Vectus לקבל אחוזים: 20% מהגידול בהכנסות המכס בשלוש השנים הראשונות, אחר כך 15%, ועוד עמלה קבועה של 3% על היקף היבוא. ממשלת האיטי מעולם לא אישרה את ההסכם השני הזה. אם הדיווחים מדויקים, חברה פרטית זרה מנהלת מלחמה בכנופיות בשם המדינה, ומקבלת גם נתח מהמסים שהיא עוזרת לגבות. אנשיה אינם חיילים האיטיים ואינם כוחות שלום: מי ישפוט אותם אם יטעו תלוי בדין ההאיטי ובדין האמריקאי, ועד כה איש לא העמיד זאת במבחן.

הכוח הבינלאומי (GSF). הוא נולד ב-30 בספטמבר 2025 בהחלטה 2793, שהתקבלה ב-12 קולות בעד ו-3 נמנעים: סין, רוסיה ופקיסטן. הוא החליף את המשימה בהובלת קניה, שמעולם לא קיבלה די חיילים ומימון; קניה עזבה את המדינה באפריל 2026. הוא יכול למנות עד 5,550 איש. ב-8 ביולי היו בו 1,083 אנשי צבא ו-16 אזרחים, לפי דוח מזכ״ל האו״ם, ובסוף ספטמבר כ-1,500, פחות משליש מהתקן המתוכנן. היחידות מגיעות מצ׳אד, מג׳מייקה, ממונגוליה ומסרי לנקה. הפעילות החלה ב-1 ביוני 2026, והיכולת המלאה צפויה בין אוקטובר לדצמבר. את מפקד הכוח ואת נציגו המיוחד אינו בוחר האו״ם, אלא ״קבוצת שותפים קבועה״ שבה חברות ארצות הברית, קנדה, איי בהאמה, אל סלבדור, גואטמלה, ג׳מייקה וקניה. ארצות הברית הייתה הכוח המניע העיקרי שלו.

האו״ם. הוא נוכח בשטח בשתי דרכים, ושתיהן אינן חמושות. BINUH הוא המשרד המדיני: הוא מלווה את תהליך המעבר ומתעד הפרות זכויות אדם, וממנו מגיעים כמעט כל הנתונים במאמר זה. UNSOH הוא משרד התמיכה הלוגיסטית שהוקם יחד עם הכוח ומספק לו אמצעים ושירותים. מעל כולם ניצבת מועצת הביטחון, שבה ארצות הברית ופנמה מנסחות את ההחלטות על האיטי.

עובדות

באוגוסט היו חיילי סרי לנקה של הכוח הראשונים שפעלו מחוץ לבירה, במחוז ארטיבוניט. המאזן המבצעי עדיין מוגבל: ב-21 ביוני, למשל, עצר הכוח 14 חשודים בחברות בכנופיות, ו-13 מהם שוחררו מחוסר ראיות.

ב-28 בספטמבר תקפה יחידה מסרי לנקה בארטיבוניט את מחסומי הגבייה הבלתי חוקיים של כנופיה בשם קוקוראט סאן ראס והרגה שלושה מחבריה בלי לספוג אבדות, לפי סוכנויות הידיעות רויטרס ו-AP. כעבור שעות ספורות חזרו החיילים לבסיסם בגונאייב. כנקמה תקפה הכנופיה את התושבים: לפחות אחד-עשר הרוגים ובתים שרופים, לפי ראש העירייה המקומי. האירוע מראה מגבלה נוספת של כוח שעדיין קטן מדי: הוא מסוגל להכות, אבל אינו מצליח להישאר כדי להגן על מי שגר במקום.

איש לא ביקש לסגור אותו. ממשלת האיטי ביקשה להאריך אותו, וב-26 בספטמבר עשו כך גם 32 מדינות החברות בארגון המדינות האמריקאיות בהצהרה משותפת. הכוח עצמו הציג תוכנית עד ספטמבר 2028 וביקש הארכה עד אז. הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות ולפרלמנט, יחד עם משאל עם חוקתי, נקבע ל-13 בדצמבר 2026.

בינתיים האלימות לא פסקה. בין אפריל ליוני 2026 ספר משרד האו״ם בהאיטי (BINUH) 1,408 הרוגים ו-656 פצועים. יותר ממחצית הקורבנות נפגעו מידי הכנופיות, שבאותה תקופה ביצעו 796 מעשי אלימות מינית, כמעט כולם אונס קבוצתי. לעומת זאת, כ-40% מהקורבנות נפגעו במהלך פעולות של כוחות הביטחון: 584 בני אדם נהרגו, ול-33 מהם, ובהם שבעה ילדים, לא היה כל קשר לכנופיות. באותו רבעון הרגו או פצעו תקיפות של רחפני נפץ תשעה אזרחים, שישה מהם ילדים. מספר העקורים מתקרב למיליון וחצי.

ברחפנים האלה אינו משתמש הכוח הבינלאומי, אלא כוח המשימה של הממשלה יחד עם Vectus Global. ארגון Human Rights Watch ספר 141 מבצעי רחפנים בין מרץ 2025 לינואר 2026, עם 1,243 הרוגים, ובהם 17 ילדים. על הקורבנות של מבצעים אלה, כותב האו״ם בדוח אוגוסט, הרשויות לא פתחו שום חקירה.

ההארכה

ב-29 בספטמבר קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 2829 באותה תוצאת הצבעה כמו לפני שנה: 12 בעד, אף לא אחד נגד, וסין, רוסיה ופקיסטן נמנעו. הכוח נשאר מוסמך עד 31 במרץ 2027, כפי שהודיע משרד התמיכה של האו״ם. לפי Caribbean National Weekly, המזכ״ל יצטרך לדווח אחת לשישה חודשים על ההתקדמות ביחס ליעדים שנקבעו, והנוסח חוזר ומדגיש שהפעולות חייבות לכבד את המשפט הבינלאומי, כולל זכויות האדם. לפי סוכנות הידיעות AP, ההחלטה מביעה גם ״דאגה חמורה״ מגיוס הכפייה של ילדים בידי הכנופיות.

לשאלה שמאמר זה מציב חשוב בעיקר חידוש אחד, שעליו דיווחו סוכנות הידיעות הסינית שינחואה ו-Caribbean National Weekly: המועצה רושמת לפניה הסכם מ-27 ביולי על מעמדו המשפטי של הכוח, ומעודדת את המדינות להעניק לחבריו את החסינויות וזכויות היתר הנחוצות. בעת הפרסום לא עלה בידינו לעיין בנוסח המלא של החלטה 2829. לעומת זאת, לפי שינחואה, מאושרת סמכות שהייתה לכוח כבר מ-2025 ומופיעה בהחלטה 2793: לנקוט, באופן חריג וכדי להציל חיים, ״צעדים זמניים דחופים״ כדי לסייע למשטרה לשמור על הסדר, כולל מעצר והחזקה במעצר. החלטת 2025 דרשה שהצעדים האלה יהיו מוגבלים ומידתיים ושידווח עליהם למועצה, ושילדים שנעצרו לא יוחזקו יחד עם מבוגרים.

שגריר ארצות הברית מייק וולץ, שהגיש את הנוסח יחד עם פנמה, הגן על המיזם לפני המועצה: ״אנחנו מנסים לעשות משהו שונה באמת״ מהמשימות שקדמו לו, כך מדווחת אל-ג׳זירה. ממשלת האיטי דיברה על ״צעד חשוב קדימה״, לפי AP. סין ורוסיה, מדווחות אל-ג׳זירה ו-Caribbean National Weekly, הביעו ספקנות לגבי יעילות המשימה, וסין הזכירה שהמשבר הוא גם משבר של משילות, לא רק של ביטחון. המקורות שנבדקו אינם מסבירים מדוע ההארכה הייתה לשישה חודשים ולא לשנתיים.

חלל הפיקוח

על הנייר הכללים קיימים, והם מפורטים. בסעיף 18 מבקשת החלטה 2793 מהמדינות המשתתפות בכוח להקים ״מנגנון ציות איתן״ כדי ״למנוע, לחקור, לטפל ולדווח בפומבי״ על הפרות זכויות אדם, כולל ניצול מיני. היא מבקשת גם מנגנון פיקוח, יועצים ייעודיים להגנת ילדים ונשים, ערוצי תלונה בטוחים, חקירות מהירות, העמדת האחראים לדין והחזרת יחידות לארצן כשיש ראיות אמינות להתעללות. הבעיה היא מי אמור לעשות זאת: לא האו״ם מפקח, אלא אותן מדינות ששולחות את החיילים. ההחלטה דורשת שההפרות יפורסמו, אבל כעבור שנה לא מצאנו לא עקבות פומביים של המנגנון הזה ולא דוח אחד על פעילותו. גם Security Council Report, העוקב אחר עבודת המועצה, מביא את הביקורת שלפיה לכוח חסרים מנגנוני פיקוח ואחריותיות הולמים.

המקרה של סרי לנקה מראה מדוע השאלה חשובה. היא מעמידה היום את היחידה הגדולה ביותר, עם 900 חיילים ו-189 שוטרים צבאיים-למחצה. ב-2007 הוחזרו מהאיטי יותר ממאה חיילי שלום מסרי לנקה לאחר האשמות אמינות בניצול מיני של קטינים, ואין תיעוד שמישהו הועמד אי פעם לדין. לפי תחקיר של PassBlue מ-8 בספטמבר, בחירת החיילים לכוח החדש נשענה בחלקה על מידע שסיפקו רשויות סרי לנקה עצמן ועל הצהרות עצמיות; שגרירות ארצות הברית פסלה לפחות מועמד אחד. גם במשימה הקודמת היו ארבע האשמות בניצול מיני שאומתו בהמשך, בשלוש מהן הקורבנות קטינים, כפי שהזכירו ביוני שבעה סנאטורים אמריקאים כששאלו את ממשלתם אילו מנגנוני אחריותיות עצמאיים קיימים.

לאו״ם יש כלי אחד משלו, והוא עקיף. שמו מדיניות בדיקת הנאותות בתחום זכויות האדם: היא אוסרת על האו״ם לתמוך בכוחות שאינם של האו״ם המבצעים הפרות חמורות, וההחלטה מחילה אותה על כל התמיכה שמשרד התמיכה מעניק לכוח, למשטרה ולצבא האיטי. לפי דוח המזכ״ל מיולי, בסוף מאי הציג המשרד להנהגת הכוח הערכת סיכונים ראשונית, עם צעדים לצמצומם. זה כלי רציני, אבל יש לו גבול: הוא מאפשר לאו״ם להשעות את תמיכתו, לא לחקור הריגה או להעניש את מי שביצע אותה. במילים אחרות, המועצה יכולה להחליט אם להמשיך לספק דלק ולוגיסטיקה, אבל אין לה כלי משלה לשפוט את הכוח שהסמיכה להילחם.

ההארכה אינה משנה את התמונה הזאת, ואף מבליטה אותה. חסינויות לחיילים של כוח זר הן נוהג רגיל: בדרך כלל משמעותן שאת החיילים שופטים לא בתי המשפט של המדינה שבה הם פועלים, אלא אלה של המדינה ששלחה אותם. בדיוק משום כך הפיקוח של המדינות השולחות הופך לערובה היחידה. לפי החלטה 2829 הכוח שומר על סמכויותיו, כולל מעצר והחזקה במעצר, ומקבל הגנות משפטיות נוספות; אבל הוא אינו מקבל גוף חיצוני שיבדוק כיצד הוא משתמש בהן.

קריאה משפטית

הקושי הראשון הוא איזה משפט חל. רוב ארגוני זכויות האדם, ובהם Human Rights Watch, רואים בפעולות נגד הכנופיות פעילות שיטור. במקרה כזה חל המשפט הבינלאומי של זכויות האדם, המתיר שימוש בכוח קטלני רק כשהוא בלתי נמנע לחלוטין כדי להגן על חיים. כוח שהוקם כדי ״לנטרל״ את הכנופיות, עם מנדט התקפי, דוחף לעומת זאת אל כללי המלחמה, כלומר אל המשפט ההומניטרי, המתירים לתקוף לוחמים גם כשאינם מהווים איום מיידי. נוסח החלטה 2793 אינו מכריע בעניין. הוא מסמיך את הכוח לנקוט ״כל האמצעים הנחוצים״, הנוסחה שבה המועצה מתירה שימוש בכוח מזוין, אבל אינו מזכיר כלל את המשפט ההומניטרי: הוא מזכיר רק את זכויות האדם, ועם הסייג ״ככל שהדבר חל״. כללי הפתיחה באש, כלומר מתי מותר לירות, נכתבים בידי הנציג המיוחד של הכוח, המפקד וממשלת האיטי, והם אינם פומביים. העמימות הזאת אינה פרט שולי: ממנה נגזר אם הריגה חוקית או לא.

הקושי השני הוא האחריות. כשכוח מוסמך בידי מועצת הביטחון אך אינו מבצע של האו״ם, האחראיות להפרה הן המדינות ששלחו את החיילים, ועליהן מוטל לשפוט אותם. ההיסטוריה של האיטי מראה עד כמה בקלות שרשרת האחריות הזאת נתקעת. ב-2007 היו ההתעללויות בקטינים. ב-2010 הביאו חיילי שלום למדינה את הכולרה, שהרגה יותר מ-9,000 בני אדם; רק בדצמבר 2016 ביקש מזכ״ל האו״ם באן קי-מון סליחה מתושבי האיטי, והאו״ם הודה שהיה לו ״תפקיד״ בלי לקבל על עצמו אחריות משפטית מלאה. המועצה עצמה יודעת זאת: בסעיף 19 מבקשת החלטה 2793 ממדינות הכוח לנהל פסולת ושפכים כדי למנוע מחלות המועברות במים. לגבי הכנופיות הכלל זהה: רצח, אונס וגיוס ילדים הם פשעים לפי המשפט הבינלאומי, ומדינת האיטי מחויבת להעמיד את מבצעיהם לדין.

השלכות — מבחן הסימטריה

אמת המידה חייבת להיות אחת. היא חלה על הכנופיות, האחראיות לרוב הקורבנות. היא חלה על משטרת האיטי, שהאו״ם מייחס לה 14 הוצאות להורג או ניסיונות להוצאה להורג באותו רבעון. היא חלה על כוח המשימה של הרחפנים ועל החברה הפרטית הפועלת לצדו, שבקורבנותיהם איש אינו חוקר. והיא חלה על הכוח הבינלאומי, שהמאזן המבצעי שלו עדיין מוגבל היום, אך הוא צפוי לגדול פי שלושה עד סוף השנה ורשאי לעצור ולהחזיק במעצר. ההארכה לשישה חודשים מציעה לפחות מועד קרוב: במרץ תצטרך המועצה להצביע שוב, ותוכל לדרוש דין וחשבון על האופן שבו השתמש הכוח בסמכויותיו.

הערכת האתר הזה היא שההארכה בוחנת משהו רחב יותר מהאיטי. זהו מודל חדש: המועצה מסמיכה את הכוח, אינה מפקדת עליו, ומאצילה את הפיקוח למי שמפעיל אותו. אם הוא יעבוד בלי פיקוח אמין, הוא יהפוך לתקדים למשברים אחרים. תושבי האיטי דורשים ביטחון ויש להם זכות לכך. אבל ביטחון שאיש אינו נותן עליו דין וחשבון אינו משיב את שלטון החוק: הוא בא במקומו.

מקורות: מועצת הביטחון של האו״ם, החלטה S/RES/2793 (30/9/2025), סעיפים 1-5, 12, 17-19 · UNSOH, הודעה על החלטה 2829 (29/9/2026) · מזכ״ל האו״ם, דוח S/2026/574 (14/7/2026) · BINUH, דוח רבעוני על זכויות האדם אפריל-יוני 2026 (25/8/2026) · UN News (25/8/2026) · Security Council Report, תחזית ספטמבר 2026 ו-What's In Blue (ספטמבר 2025) · Human Rights Watch (10/3/2026) · Global Initiative against Transnational Organized Crime (8/9/2025) · אל-ג׳זירה (15/8/2025; 29/9/2026) · רויטרס (29/9/2026) · AP (30/9/2026) · שינחואה (30/9/2026) · Caribbean National Weekly (30/9/2026) · PassBlue (8/9/2026) · הסנאטור טים קיין, הודעה (5/6/2026) · ארגון המדינות האמריקאיות, הצהרה משותפת (26/9/2026) · Haitian Times (22/7/2026) · CSIS (פברואר 2026) · מחלקת המדינה האמריקאית (2/5/2025) · VOA (1/12/2016)

כל החדשות והמניפסטים →