ניתוח

קמרון, שנה אחרי הבחירות: המפגינים מול בית הדין הצבאי, היורים מול אף אחד

20 באוקטובר 2026 — יאונדה / במנדה

הרקע

ביולי סיפרנו על התלונה שהגיש בפריז מנהיג האופוזיציה עיסא צ׳ירומה בקארי נגד הנשיא פול ביה (קמרון: הדיכוי הבחירתי מגיע לבית משפט בפריז). עברה שנה מאז הבחירות, והכתבה הזאת בודקת מה קרה אחר כך: מי נשפט, מי לא, והמלחמה שנמשכת באזורים דוברי האנגלית.

ב-12 באוקטובר 2025 בחרה קמרון נשיא. ב-27 באוקטובר הכריזה המועצה החוקתית על פול ביה, בן 92, כמנצח עם 53.66%, מול 35.19% לצ׳ירומה; הצביעו פחות ממחצית בעלי זכות הבחירה (Hespress). צ׳ירומה הכריז על עצמו כמנצח ועזב את המדינה. ההפגנות שבאו אחר כך דוכאו.

העובדות

ההפגנות וההרוגים. ב-30 באוקטובר 2025 הביע משרד האו"ם לזכויות אדם דאגה מהדיווחים על אנשים שנהרגו בהפגנות. הוא קרא לכוחות הביטחון שלא להשתמש בכוח קטלני ודרש חקירות מהירות ונטולות פניות של כל האלימות שקשורה לבחירות (OHCHR, דרך GlobalSecurity). לפי Human Rights Watch, כוחות הביטחון השתמשו בגז מדמיע ובתחמושת חיה; ההרוגים היו בין 48 ל-55, ועורכי דין העריכו עד 2,000 עצורים. הארגון מזכיר גם שחלק מההפגנות הפכו אלימות, עם מחסומים ובניינים שנבזזו (JURIST).

מספרים שאינם מתיישבים. הממשלה מדברת על 16 הרוגים ויותר מ-800 עצורים. קואליציה של כשלושים ארגונים קמרוניים בהובלת הארגון Un Monde Avenir הציגה במאי 2026 לנציבות האפריקאית לזכויות אדם ועמים מאזן של 706 הרוגים, 40 הוצאות להורג בלי משפט ו-1,494 מעצרים שרירותיים. השיטה לא פורסמה, והארגון עצמו מודה שלא הצליח להיכנס לבתי החולים (Camer.be, דרך allAfrica). הפער בין 16 ל-706 עצום, וזה בדיוק מה שחקירה עצמאית צריכה לברר.

מי נשפט. ב-8 באוקטובר 2026 שפט בית הדין הצבאי ביאונדה 66 אנשים שנעצרו אחרי הבחירות והרשיע את כולם בהפצת ידיעות כוזבות, מרד, התקהלות ואי-נשיאת תעודת זהות. העונשים נעים בין שישה חודשים על תנאי לחמישה-עשר חודשי מאסר; האחרונים אמורים להשתחרר בפברואר. כמאה עצורים נוספים שמייצג אותו צוות הגנה ממתינים למשפט (RFI, דרך allAfrica).

מי לא נשפט. על ההרוגים בהפגנות לא ידוע על שום משפט. אניסה אקאנה, בן 74, מנהיג מפלגת האופוזיציה מנידם, מת ב-1 בדצמבר 2025 במרכז הרפואי של הז׳נדרמריה ביאונדה, שם הוחזק מאז 24 באוקטובר בלי שהובא בפני שופט. משפחתו טוענת שמכשיר החמצן שנזקק לו נלקח ממנו. משרד ההגנה טוען שסבל ממחלות כרוניות וטופל כראוי. הממשלה הכריזה על חקירה; המשפחה ביקשה ועדה עצמאית ועד ינואר לא קיבלה תשובה (Camer.be).

התלונה בפריז. שתי התלונות שהגיש צ׳ירומה ביוני לבית המשפט בפריז, מכוח סמכות שיפוט אוניברסלית, לא זכו לתגובה פומבית. באוגוסט שלח ארגון של יוצאי התפוצה מזכר לתביעה וביקש לבחון אותן; לא ידוע על פתיחת חקירה (Camer.be, דרך allAfrica).

המלחמה באזורים דוברי האנגלית. מאז 2016 נלחם הצבא בצפון-מערב ובדרום-מערב בקבוצות חמושות הדורשות עצמאות לשני האזורים דוברי האנגלית, שהן מכנות אמבזוניה. יותר מ-6,500 בני אדם נהרגו, לפחות 334 אלף עקורים בתוך המדינה, ויותר מ-76 אלף ברחו לניגריה (Global Centre for the Responsibility to Protect). ב-14 בינואר 2026, בגידאדו שבמחוז דונגה-מנטונג, הרגו לוחמים שהרשויות זיהו כבדלנים 14 אזרחים מקהילת הרועים מבורורו, כמעט כולם נשים וילדים, לדברי מושל האזור (Journal du Cameroun). מ-7 בספטמבר 2026 הטילו הבדלנים סגר של שבוע כדי למנוע את פתיחת שנת הלימודים, ואיימו להרוג כל מי שייצא מביתו (IANS/שינחואה, דרך NewKerala).

תשומת הלב. ביוני 2026 כללה מועצת הפליטים הנורווגית שוב את קמרון בין עשרת משברי העקירה המוזנחים ביותר בעולם; בשנה הקודמת דורגה ראשונה (Euronews). מאז 2019 הקדישה מועצת הביטחון של האו"ם לקמרון ישיבה אחת בלבד, בלתי רשמית, על המצב ההומניטרי.

פרשנות משפטית

אזרחים מול שופטים צבאיים. קמרון צד לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, המבטיחה משפט הוגן בפני בית דין עצמאי ונטול פניות (סעיף 14). ועדת האו"ם המפקחת על האמנה כתבה שמשפטים של אזרחים בבתי דין צבאיים חייבים להיות חריג, המותר רק כשהמדינה מוכיחה שבתי המשפט הרגילים אינם יכולים לטפל בהם. הכתב המיוחד של האו"ם לעצמאות השופטים הרחיק לכת: ככלל, שיפוט צבאי על אזרחים אינו מתיישב עם צדק הוגן ועצמאי (האו"ם, A/HRC/14/26/Add.1). במפגין שמואשם בהפצת ידיעות כוזבות או באי-נשיאת תעודת זהות אין שום דבר צבאי.

למה דווקא בית דין צבאי. בקמרון החוק פותח את הדרך. חוק השיפוט הצבאי משנת 2017 (חוק מס׳ 2017/012) קובע בסעיף 8 שבית הדין הצבאי "הוא לבדו המוסמך" לעבירות טרור ולעבירות "הנוגעות לביטחון המדינה", ול"כל העבירות הקשורות" בהן (חוק מס׳ 2017/012, UNODC). הנוסח האחרון הוא המפתח: אישום בהפצת ידיעות כוזבות או בהתקהלות, אם הוא קשור לאישום נגד ביטחון המדינה, מגיע לשופטים צבאיים. סעיף 4 מתיר גם לבית הדין הצבאי ביאונדה לשפוט בכל המדינה במקרה של "איום חמור על הסדר הציבורי". אחרי הבחירות אמרו עורכי דין ל-Human Rights Watch שהעצורים הואשמו גם ב"עוינות כלפי המולדת", "התקוממות" ו"מרד", עבירות שבחלק מהמקרים העונש עליהן מוות (HRW, ‏12.11.2025). בינואר נשפטו 142 נאשמים בהליך מזורז באותו בית דין; ההרשעות של אוקטובר באו על אישומים קלים בהרבה. זו לא הפעם הראשונה: ב-2020 נידונו 36 מפגיני אופוזיציה בבית דין צבאי לחמש עד שבע שנות מאסר (אמנסטי אינטרנשיונל, 2025), ולשכת עורכי הדין האמריקאית מזכירה שחוק הטרור מ-2014 משמש להעמדת מגיני זכויות אדם ועיתונאים בפני שופטים צבאיים (ABA, ‏2024).

החובה לחקור. כשסוכני המדינה הורגים בהפגנה, או כשאדם מת במשמורת המדינה, המדינה חייבת לפתוח בחקירה מהירה, עצמאית ויעילה: החובה נובעת מהזכות לחיים (סעיף 6 לאמנה). במקרה של אקאנה החובה מחמירה יותר, משום שהוחזק בלי שופט והמדינה הייתה אחראית לבריאותו. חקירה שהופקדה בידי אותה ז׳נדרמריה שהחזיקה בו אינה עצמאית.

המלחמה. הסכסוך באזורים דוברי האנגלית הוא סכסוך מזוין שאינו בינלאומי: על שני הצדדים חל סעיף 3 המשותף לאמנות ז׳נבה, האוסר להרוג אזרחים, לקחת בני ערובה ולפגוע במי שאינם לוחמים. הטבח בגידאדו והאיומים על כל מי שיוצא מביתו בזמן הסגר נכנסים לאיסורים האלה, וכך גם הרס כפרים שיוחס לצבא בשנים קודמות.

מבחן הסימטריה

• הממשלה העמידה את המפגינים לדין בבית דין צבאי, ולא העמידה לדין איש על ההרוגים בהפגנות ועל מותו של אקאנה.
• חלק מהמפגינים השתמשו באלימות, במחסומים ובביזה: נכון שיישאו באחריות, אבל בפני שופט רגיל ובאישומים מידתיים.
• מספרי האופוזיציה צריכים להיבחן באותה זהירות כמו מספרי הממשלה. מאזן 706 ההרוגים גבוה בהרבה מזה של HRW, והשיטה אינה פומבית.
• הבדלנים הורגים אזרחים, חוטפים וסוגרים בתי ספר באיום נשק. לעניין דוברי האנגלית יש שורשים אמיתיים, אבל הוא אינו מצדיק את הילדים שנהרגו בגידאדו ולא את אלה שנשארו בלי בית ספר.

השיפוט שלנו

סעיף זה מבטא את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו לעיל.

שנה אחרי הבחירות, הצדק בקמרון פעל בכיוון אחד בלבד. המפגינים נשפטו בידי אנשי צבא, על אישומים כמו ידיעות כוזבות והתקהלות. מי שירו בהם לא נשפטו, ככל הידוע, בידי איש. ומותו במעצר של מנהיג אופוזיציה בן 74 הופקד בידי חקירה של מי שהחזיקו בו.

קמרון אינה עולה לכותרות משום שהיא נראית כאילו אינה משתנה לעולם: אותו נשיא כבר ארבעים וארבע שנים, אותה מלחמה כבר עשר, אותם סגרים בכל ספטמבר. אבל הקיפאון אינו ניטרלי. היכן שאין משפטים, המספרים נשארים רחוקים זה מזה, מ-16 עד 706, כל אחד מאמין למספרים שלו ואיש אינו יכול להפריך איש. והיכן שמועצת הביטחון אינה מתכנסת, מלחמה שגבתה אלפי הרוגים ממשיכה שלא להתקיים בעיני שאר העולם.

מה לעקוב

• המשפטים האחרים בבית הדין הצבאי והערעורים של 66 המורשעים.
• תוצאות החקירה על מותו של אניסה אקאנה.
• החלטה של התביעה בפריז על התלונות של צ׳ירומה.
• חזרת הלימודים באזורים דוברי האנגלית והתקפות חדשות על אזרחים.

מקורות: Hespress · OHCHR, דרך GlobalSecurity · JURIST · Camer.be, דרך allAfrica · RFI, דרך allAfrica · Camer.be · Camer.be, דרך allAfrica · Global Centre for the Responsibility to Protect · Journal du Cameroun · IANS/שינחואה, דרך NewKerala · Euronews · האו"ם, A/HRC/14/26/Add.1 · חוק מס׳ 2017/012, UNODC · HRW, ‏12.11.2025 · אמנסטי אינטרנשיונל, 2025 · ABA, ‏2024

כתבות נוספות: קמרון: הדיכוי הבחירתי מגיע לבית משפט בפריז, ומשבר האנגלופונים חוגג עשור

כל החדשות והמניפסטים →