ניתוח

אנטומיה של ראיון: התוכנית האמריקאית, זלנסקי ותבוסה שמוצגת כבלתי נמנעת

28 בספטמבר 2026 — אוקראינה / ארצות הברית / רוסיה

סדרה: אנטומיה · 2 מתוך 2

העובדות

ב־28 בספטמבר פרסם העיתון המקוון האיטלקי Il Sussidiario ראיון של פאולו רוסטי עם ג'יאנאנדריאה גאיאני, עורך Analisi Difesa, ואנו ממליצים לקרוא אותו במלואו לפני כתבה זו. התזה חד־משמעית: ארצות הברית החזירה לשולחן תוכנית שלום הכוללת ויתור על השטחים שרוסיה תובעת, רצועה מפורזת, נייטרליות של אוקראינה ובחירות בתוך מאה יום. זלנסקי דוחה אותה מחשש שיפסיד בבחירות; אירופה מחזיקה את המלחמה בחיים ב"הפצצה של פייק ניוז"; ולפני קייב עומדת הברירה בין קבלת תבוסה, "לא מפלה", לבין הסיכון שהחזית תקרוס והמדינה האוקראינית תחדל להתקיים. קבלת התוכנית, הוא מסכם, תאפשר לשקם את אוקראינה "על חשבוננו": חשבון שניסינו לערוך בכתבה הקודמת.

לפני ימים ספורים החלנו את רף ההוכחה על אזעקה בכיוון ההפוך: ההודעה על מתקפת כטב"מים רוסית נגד איטליה, צרפת או ספרד, ומאמר המערכת שהפך אותה להוכחה לקנוניה של בעלות הברית. כאן אנו עושים אותו דבר בכיוון השני. לא כדי לקבוע מי צודק במלחמה, אלא כדי להפריד בין מה שמתועד למה שלא.

התזה המרכזית: האם החזית עומדת לקרוס?

זו הטענה החמורה ביותר בראיון, וזו שעליה נשען כל השאר: אם קייב לא תנהל משא ומתן, החזית עלולה לקרוס לפתע והרוסים "לשטוף" את המדינה.

הנתונים הזמינים מתארים דינמיקה אחרת. לפי הניטור של הארגון האוקראיני DeepState, כפי שמביא אותו פרויקט Russia Matters של אוניברסיטת הרווארד, בין ספטמבר 2025 לספטמבר 2026 רוסיה הרוויחה בסך הכול כ־2,170 קמ"ר, פחות מ־0.4% משטח אוקראינה. בארבעת השבועות שעד 22 בספטמבר הרווח הנקי היה כ־96 קמ"ר לפי DeepState, ואילו המכון לחקר המלחמה (ISW) רושם מאזן אפסי כמעט. מוסקבה שולטת כיום בכ־19% מאוקראינה, כולל קרים והחלקים בדונבאס שנכבשו לפני 2022.

זו התקדמות איטית ויקרה, לא חזית שמתפוררת. אין בכך כדי לשלול קריסה: מלחמות התשה עלולות להישבר לפתע כשהיחידות מתרוקנות, ולכן נתוני הגיוס שבהמשך חשובים. אבל מי שטוען שהקריסה קרובה צריך לומר על אילו נתונים הוא נשען. הראיון אינו עושה זאת.

הטענות, אחת אחת

התוכנית עם בחירות בתוך מאה יום. היא קיימת, אבל אינה חדשה. תוכנית 28 הנקודות של ממשל טראמפ, שפורסמה בנובמבר 2025, אכן קבעה בחירות באוקראינה בתוך מאה יום, איסור חוקתי להצטרף לנאט"ו ואזור חיץ נייטרלי בחלק של דונייצק שבשליטת קייב כיום, שיימסר בפועל לרוסיה. הטענה שהתוכנית "הוחזרה לשולחן" עם ביקורו של ראש ה־CIA ראטקליף במוסקבה ב־25 באוגוסט היא פרשנות: כלי התקשורת האמריקאיים הגדולים מסרו גרסאות שונות על מטרת הנסיעה. והרצועה "בשמירת האו"ם" אינה מופיעה בנוסח התוכנית שפרסמה CBS.

הפסגה במוסקבה שזלנסקי דחה. ב־25 בספטמבר כתבה בלומברג שטראמפ, בפגישה ב־22 בספטמבר בניו יורק, הציע לזלנסקי לנסוע למוסקבה ולפגוש את פוטין, וזלנסקי סירב. לשכת נשיא אוקראינה הכחישה. הראיון מציין זאת, אך משמיט נתון: לפי Axios, לאחר ביקור ראטקליף הציעו האמריקאים שוב פסגה משולשת, רעיון שזלנסקי קיבל בעבר ופוטין דחה.

הפרלמנט והנשיא "נפלו". הכהונה הרגילה של הרדה הסתיימה ב־2023 וזו של הנשיא במאי 2024, והבחירות מושעות בשל החוק הצבאי. אבל לומר שהם "נפלו" אינו תואם את הדין האוקראיני: החוקה מאריכה במפורש את סמכויות הפרלמנט עד הישיבה הראשונה של הפרלמנט החדש (סעיף 83) וקובעת שהנשיא נשאר בתפקידו עד השבעת מחליפו (סעיף 108). אפשר להתווכח אם נכון להצביע בזמן מלחמה; אי אפשר לומר שהמוסדות פקעו.

זלוז'ני היה מנצח את זלנסקי. תלוי בסקר. לפי Sociopolis (16-21 בספטמבר 2026), בסיבוב הראשון השניים שווים, 19% כל אחד, אבל בסיבוב השני זלוז'ני היה מנצח עם 62% מהקולות הכשרים. לפי המכון הרפובליקני הבינלאומי (סוף מאי-תחילת יוני 2026), לעומת זאת, זלנסקי הוביל הן בסיבוב הראשון (32% מול 16%) והן בשני (42% מול 39%). הטענה נתמכת בסקר עדכני אחד, לא בתמונה עקבית.

ה"פייק ניוז" על כטב"מים מהים התיכון. בנקודה אחת הראיון צודק, ותיעדנו זאת: האזעקה על מתקפה רוסית בכטב"מים שישוגרו מספינות נשענה על מקורות אנונימיים והוכחשה ברומא ובפריז. אבל מאזעקה אחת שלא אומתה לא נובע שכל האיום הרוסי הוא "שטף של המצאות". המתקפה בכטב"ם נפץ על נמל התעופה של לייפציג ב־4 באוגוסט, שממשלת גרמניה ייחסה רשמית לרוסיה, היא עובדה שקבעה התביעה הפדרלית, גם אם חלק ניכר מהראיות נותר חסוי.

חשבונות החשמל בבלטיות עלו ב־60%-70%. הנתונים אינם תומכים בכך. לאחר הניתוק מרשת החשמל הרוסית ב־8-9 בפברואר 2025 עלו המחירים הסיטונאיים לכמה ימים, אך הרגולטורים ייחסו זאת בעיקר לתקלה בכבל EstLink 2 לפינלנד, לייצור נמוך מאנרגיה מתחדשת ולמחיר הגז. עלות הניתוק למשק בית אסטוני הוערכה על ידי השידור הציבורי ERR בכ־15 אירו בשנה.

טוסק ו־27,000 חיילים בחודש. הנתון קיים, אבל מובא באופן לא מדויק. טוסק לא אמר אותו בפגישה סגורה אלא בנאום פומבי בסיים ב־17 בספטמבר, תוך הסתמכות על מקורות אוקראיניים. ומדובר ב־27,000 הרוגים ופצועים בחודש, לא בחיילים שאבדו לצמיתות. זהו שיא חמור, אבל שונה ממה שהראיון רומז.

השתמטות "מוחלטת" ומחצית המגויסים עורקים. הבעיה אמיתית וגדולה: לפי שר ההגנה פדורוב, בינואר כ־200,000 חיילים נעדרו ללא רשות, ובאוקטובר 2025 נרשמו יותר מ־21,000 מקרים בחודש אחד. אבל לא מצאנו שום מקור לטענה שמחצית המגויסים עורקים לפני שהם מגיעים ליחידות, וגם לא להשתמטות "מוחלטת". התביעה הכללית הפסיקה לפרסם את הנתונים בנובמבר 2025, מה שהופך כל נתון מדויק לבלתי ניתן לאימות.

"הדוח של הניו יורק טיימס" על אוקראינה שמוכרת הכול. לא מצאנו אותו. מה שמתועד שונה: ב־2026 פתחה קייב מנגנון מבוקר לייצוא נשק, בעיקר כטב"מים, למדינות שותפות, עם רשימות שחורות והיתרים פרטניים. זו החלטה מדינית שנויה במחלוקת, לא מכירת חיסול של כל מה ש"לא יצוק בבטון לקרקע".

אספקת הפטריוט מתעכבת בשנתיים-שלוש. תואם במהותו את הנתונים הזמינים. לאחר המלחמה באיראן, שהחלה בפברואר 2026, הזהירה ארצות הברית כמה בעלות ברית מפני עיכובים, במקרים מסוימים עד חמש שנים, במערכות ובהן מיירטי פטריוט, כדי לחדש את המלאים שלה.

פטריוט עם הצלחה של פחות מ־5%. זו טעות מתודולוגית. הנתון הידוע, שפרסם הפייננשל טיימס, הוא הירידה בשיעור הטילים הבליסטיים שאוקראינה יירטה מ־37% ל־6% בתוך חודש אחד ב־2025, לאחר שדרוגים בטילים הרוסיים. השיעור הזה מודד כמה מהטילים הנכנסים מופלים, לא כמה מהמיירטים ששוגרו פוגעים במטרה: כשחסרים מיירטים, טילים רבים כלל אינם מיורטים. החישוב בראיון, שלפיו מכל מאה פטריוט ששוגרו רק חמישה פוגעים והשאר כסף מבוזבז, מערבב שני גדלים שונים.

לפוטין "אין סיבה" לתקוף את אירופה. פוטין אכן אמר זאת, ב־25 בספטמבר. זוהי הצהרה של צד במלחמה, ויש להתייחס אליה ככזו: לא הוכחה לכוונות טובות ולא הוכחה להפך.

הדעות הפוליטיות. השיפוט על אירופה "בשתי מהירויות", העמדות המיוחסות למרין לה פן ול־AfD, הרעיון שהמלחמה שוחקת בעיקר את אירופה: אלה הערכות פוליטיות לגיטימיות, לא עובדות לאימות, ואיננו מתייחסים אליהן ככאלה.

החשבון שהראיון אינו עורך

לפני הפלישה מנתה הלשכה לסטטיסטיקה של אוקראינה 41.1 מיליון תושבים, ללא קרים. כיום ההערכות נעות בין 29 מיליון לפי המכון לדמוגרפיה של האקדמיה למדעים לבין 22-25 מיליון לפי שר המדיניות החברתית אוליוטין. הפער בין שני המספרים מלמד עד כמה הנתונים אינם ודאיים במדינה במלחמה, ללא מפקד אוכלוסין מאז 2001; אבל בשני המקרים הירידה היא של רבע או יותר.

לפני המלחמה היו כ־9.3 מיליון גברים בני 25 עד 59 לפי הבנק העולמי. מודל שפרסם הארגון האוקראיני Intention בספטמבר 2025, על בסיס ניתוח של Texty, מעריך שאחרי ניכוי החיילים בשירות, השוהים בחו"ל, הפטורים ובעלי הזכות לדחייה, עתודת הגיוס עומדת על 2.8 עד 4.9 מיליון גברים. המחברים עצמם מזהירים שנתוני המוצא אינם ודאיים.

בקצב השיא שציין טוסק, 27,000 הרוגים ופצועים בחודש, מדובר בכ־324,000 בשנה. אם מחלקים את העתודה בקצב הזה, היא הייתה מספיקה לתקופה של 8 עד 15 שנים. אבל החישוב מטעה. החזית אינה קורסת כשהעתודה אוזלת: היא קורסת כשהאבדות בכל חודש עולות על מספר הגברים שמצליחים לגייס. וכאן המספרים קרובים. זלנסקי אמר בפברואר שאוקראינה מגייסת 30-34 אלף איש בחודש; באוגוסט אמר ראש לשכתו, קירילו בודאנוב, שנדרשים לפחות 30,000. עם 27,000 הרוגים ופצועים בחודש, המצטרפים החדשים בקושי ממלאים את האבדות, ולא מאפשרים לבנות מחדש עתודות או להעניק מנוחה למי שנלחמים מאז 2022. בשאלון מקוון של יוזמת Lobby X, שמצוטט באותו מחקר ומולא בידי מתנדבים ולא בידי מדגם מייצג, רק 23% מהמשתתפים אמרו שהם מוכנים לשרת בתנאים הנוכחיים.

ויש גם המחיר שנשאר אחרי המלחמה. הגברים בני 25 עד 60 שהמלחמה מכלה הם אלה שיידרשו לשיקום. משרד הכלכלה האוקראיני העריך כבר ב־2024 שלהתאוששות יחסרו 4.5 מיליון עובדים. באירופה חיים כ־5.2 מיליון פליטים אוקראינים: לפי תחזיות האו"ם, בשלום שביר עד 3 מיליון יישארו באיחוד, וגם בניצחון מלא 1.67 מיליון לא ישובו. להרוגים יש להוסיף את הפצועים, 400,000 לפי קייב, שחלקם יישארו נכים. קייב כבר דנה בפתיחת המדינה להגירת עבודה.

גם רוסיה משלמת מחיר דמוגרפי עצום. ה־CSIS מעריך את האבדות הרוסיות ביותר מ־1.4 מיליון הרוגים ופצועים; לפי ניתוח של קרן קרנגי, כ־650,000 איש, רובם צעירים משכילים, עזבו את המדינה אחרי הפלישה, והפריון ירד ל־1.4 ילדים לאישה. אבל רוסיה יוצאת מאוכלוסייה של כ־144 מיליון, פי חמישה מאוכלוסיית אוקראינה כיום, ומעתודה של גברים בגיל שירות שהוערכה בתחילת 2024 בפי 3.7 מזו של אוקראינה. היא מגייסת יותר: לפי זלנסקי, כ־10,000 איש בחודש יותר מאוקראינה. והיא נעזרת בזרים: צפון קוריאה אישרה באפריל 2025 ששלחה חיילים לאזור קורסק, ולפי המודיעין האוקראיני מוסקבה מתכננת לגייס כ־18,500 זרים ב־2026, בעיקר מקרב מהגרים ממרכז אסיה ומאפריקה.

פרשנות משפטית

בלב הראיון עומדת הצעה: על אוקראינה לקבל ויתור על שטחים תמורת הישרדותה כמדינה. זו הערכה פוליטית לגיטימית. אבל המשפט הבינלאומי מציב לה גבולות שהראיון אינו מזכיר.

מגילת האומות המאוחדות אוסרת שימוש בכוח נגד השלמות הטריטוריאלית של מדינה (סעיף 2(4)), ומאיסור זה נגזרת החובה של כל המדינות שלא להכיר כחוקית ברכישת שטח בכוח: זהו הבסיס לאי־ההכרה בהתנהלות רוסיה שאתר זה מצדד בה. העצרת הכללית קבעה זאת במונחים כלליים ב־1970, ולגבי ארבעת המחוזות האוקראיניים שרוסיה סיפחה — בהחלטה ES-11/4 מ־12 באוקטובר 2022, שהתקבלה ברוב של 143 קולות בעד מול 5 נגד. אמנת וינה בדבר דיני אמנות מוסיפה שאמנה שנכרתה תחת איום בכוח או שימוש בכוח בניגוד למגילה בטלה (סעיף 52).

הסכם שלום יכול להקפיא קו חזית, לקבוע הפסקת אש, לדחות את שאלות השטח: מלחמות רבות הסתיימו כך. תוכנית 28 הנקודות הלכה רחוק יותר, וביקשה מארצות הברית ומאחרות להכיר בשטחים אלה כרוסיים "דה פקטו". ההבחנה חשובה: חובת אי־ההכרה אוסרת להתייחס לכיבוש כחוקי, ואילו ההכרה בשאלה מי שולט בשטח היא אזור אפור שמשפטנים חלוקים בו. אבל הכרה, ולו רק בפועל, שניתנת כתמורה לתוקפנות, מתקרבת מאוד למה שהחובה הזאת נועדה למנוע.

באשר לבחירות בזמן מלחמה, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות מגינה על זכות ההצבעה (סעיף 25), אך מתירה למדינות להשעות את מימושה בשעת חירום ציבורית המאיימת על קיום האומה (סעיף 4); זכות ההצבעה אינה נמנית עם הזכויות שאסור להשעותן. לכן הדחייה האוקראינית עולה בקנה אחד עם החוקה ועם המשפט הבינלאומי. היא נשארת החלטה מדינית שאפשר לבקר, לא אי־חוקיות.

מבחן הסימטריה

בכתבה הקודמת ביקשנו ממי שהכריזו על מתקפה רוסית להציג את הראיות, וממי שהסיקו ממנה קנוניה של בעלות הברית לעשות אותו דבר. כאן השאלה זהה. כשהראיון מביא עובדה שניתן לאמת, כמו התוכנית עם בחירות בתוך מאה יום או עיכובי הפטריוט, הוא עושה זאת באופן נכון במהותו. כשעובדה סותרת את התזה שלו, כמו ההכחשה של קייב בעניין מוסקבה או נכונותו של זלנסקי לפסגה משולשת, הוא ממתן אותה או משמיט אותה. כשהיא משרתת את חיזוק התזה, כמו 27,000 החיילים, חשבונות החשמל הבלטיים או ה־5% של הפטריוט, הוא מגדיל אותה מעבר למה שהמקור אומר.

זה אותו דפוס שביקרנו באזעקת הכטב"מים, רק הפוך: שם התקבלו כפשוטם מקורות אנונימיים שאישרו את האיום הרוסי; כאן מתקבלת כפשוטה מילתו של פוטין וכל סימן הפוך נדחה כשקרי.

אותה אמת מידה חלה עלינו. רבים מהמקורות שבהם השתמשנו כאן אוקראיניים, כולל הערכות של המודיעין בקייב, וציינו אותם ככאלה. היכן שהיו, העדפנו מקורות עצמאיים או מהמדינות הנוגעות בדבר: השידור הציבורי האסטוני על מחירי האנרגיה, מכון מחקר אמריקאי לנתוני החזית, מכונים בינלאומיים לדמוגרפיה.

שיפוט מערכתי

בתוך הראיון יש גרעין שראוי להתייחס אליו ברצינות: הזמן אינו פועל לטובת קייב. עמדת המיקוח של אוקראינה נחלשת, האבדות בשיא, להגנה האווירית חסרים מיירטים, והעיכובים האמריקאיים לא ייפתרו לפני החורף. ויש טיעון חזק מכל אלה שהראיון משתמש בהם, ושאינו משתמש בו: כל חודש של מלחמה לוקח מאוקראינה חייל היום ועובד מחר, במדינה שאיבדה אוכלוסייה עוד קודם. עבור מוסקבה המלחמה היא הקזת דם; עבור קייב היא עלולה להפוך לשטף דם. מי שתומך בסיוע לקייב צריך להתמודד עם הנתונים האלה במקום להתעלם מהם.

אבל טיעון שזקוק לנתונים מנופחים כדי לעמוד נחלש בדיוק במקום שבו הוא רוצה להיות החזק ביותר. ומעל לכול, הצגת הוויתור על שטחים כדרך המציאותית היחידה מסתירה את מחירו המשפטי: לתגמל תוקפנות בהכרה בכיבושיה אינו מסיים מלחמה, אלא הופך את הבאה לכדאית יותר. שלום במשא ומתן הוא הכרחי; השאלה היא אם עליו לעבור דרך הפרת הכללים שאמורים להגן על כולנו. על כך, ראיון שמציג את עצמו כריאליזם אינו אומר דבר.

כתבות נוספות: אנטומיה של אזעקה: רחפנים רוסיים, מקור אנונימי ושני סיפורים בלי ראיות · מי משלם על המלחמה? החוב של אוקראינה, הנכסים הרוסיים המוקפאים וכלל שאירופה תיאלץ לכופף · לאי-הכרה בהתנהלות הפדרציה הרוסית

מקורות: Il Sussidiario — Gaiani (28/9/2026) · Russia Matters — War Report Card, DeepState/ISW (23/9/2026) · CBS News — 28-point plan (11/2025) · Kyiv Post — Bloomberg report denied (25/9/2026) · Axios — Ratcliffe (29/8/2026) · CFR — Ratcliffe's trip (8/2026) · Verfassungsblog — Art. 83, 108 · Interfax-Ukraine — Sociopolis (9/2026) · LIGA.net — IRI/Rating (6/2026) · Generalbundesanwalt (6/8/2026) · VoxUkraine — Baltic prices · ERR (2025) · EUobserver — Tusk (9/2026) · Ukranews — Tusk in the Sejm (9/2026) · Kyiv Independent — AWOL (2026) · Euronews — arms exports (1/7/2026) · Kyiv Post — US delivery delays (9/2026) · National Interest — FT data on interceptions · RTÉ — Putin (25/9/2026) · Meduza — Putin (26/9/2026) · OPORA — population 2022 · PRM — Libanova, Uliutin (5/2026) · Russia Matters — military-age men (1/2024) · Intention / Texty (3/9/2025) · RBC-Ukraine — Zelensky (27/2/2026) · Kyiv Independent — Budanov (28/8/2026) · Kyiv Post — 4.5 million workers · UA.NEWS — UN refugee projections · Mezha — labour migration · Politics Today — CSIS · Carnegie Endowment (26/9/2025) · Radio Free Asia — North Korea (28/4/2025) · Ukrainska Pravda — foreign recruits (28/4/2026) · UN — A/RES/ES-11/4 (12/10/2022)

הערת אימות: נוסח הראיון אינו מובא במלואו מטעמי זכויות יוצרים; הציטוטים קצרים, לצורך ביקורת, ונבדקו מול הנוסח המקורי. נתוני החזית נכונים ל־22 בספטמבר 2026. החישוב של משך העתודה הוא של אתר זה, על סמך הנתונים המצוינים.

כל החדשות והמניפסטים →