חדשות
ישראל אפשרה ועודדה מימון קטארי לחמאס במשך שנים — חודש לפני ה-7 באוקטובר ביקשה עוד
15 ביולי 2026 — ישראל/עזה
המנגנון: איך זה עבד, פיזית
משנת 2018 ועד ה-7 באוקטובר 2023, קטאר העבירה כספי מזומן לעזה — פיזית, במזוודות, דרך מעבר ארז הישראלי — בשיא סביב 30-35 מיליון דולר בחודש. המשלוח הראשון, 15 מיליון דולר, הגיע בנובמבר 2018. לפי מקורות ישראליים, קטאר עצמה ביקשה מנתניהו להעלות את בקשות המימון שלו על הכתב — בצפותה שאולי בעתיד יכחיש שאישר אותן. הוא לא עשה זאת: ישיבת הקבינט הביטחוני הישראלי שאישרה את המנגנון, באוגוסט 2018, מתועדת, כמו גם התמיכה החוצה-ארגונית שנשמרה לאורך השנים על ידי צה"ל, המודיעין הצבאי, השב"כ, המוסד והמועצה לביטחון לאומי.
ההיגיון האסטרטגי: למה, לא רק איך
נתניהו הצדיק בפומבי את המהלך כצורך הומניטרי — "למנוע אסון בעזה". אך הצהרתו שלו ממרץ 2019 בישיבת מפלגה חושפת חישוב שונה: שמירה על עזה תחת חמאס ועל הגדה המערבית תחת הרשות הפלסטינית בראשות פת"ח תמנע כל תנועה לאומית פלסטינית מאוחדת — ולכן כל אפשרות ממשית למדינה פלסטינית. האלוף במיל' שלמה ברום סיכם את ההיגיון כך: "דרך יעילה אחת למנוע פתרון שתי המדינות היא להפריד בין רצועת עזה לגדה המערבית." לבחירה הייתה מקור מדויק: לאחר מלחמת עזה של 2014, נתניהו דחה הצעה סעודית לשקם את הרצועה על ידי הסרת חמאס והחלפתו ברשות הפלסטינית — הסכם שהיה מנרמל את היחסים עם ריאד — ובחר במקום זאת בערוץ המימון הקטארי, חרף אזהרות חוזרות ונשנות של המוסד.
איך הכסף הגיע לנשק: מנגנון ההחלפה
בין השנים 2012 ל-2018 קטאר הזרימה כ-1.1 מיליארד דולר לעזה, המיועדים רשמית למשכורות ממשלתיות, דלק וסיוע הומניטרי. איש אינו טוען שהכספים הללו הועברו ישירות לזרוע הצבאית של חמאס — אך, כפי שהסביר ל-New York Times אנליסט בכיר בדימוס של ה-CIA, "כסף הוא בר-החלפה: כל מה שחמאס לא נאלץ לשלם מהתקציב שלו שחרר את הכספים שלו עצמו לדברים אחרים." זהו אותו עיקרון שלפיו מימון ההוצאות האזרחיות של ארגון מאפשר לו להסיט את משאביו שלו לעבר מה שהמימון החיצוני הזה אינו מכסה — במקרה זה, לפי חקירת שב"כ שפורסמה במרץ, רשת המנהרות והארסנל ששימשו ב-7 באוקטובר 2023.
הניסיון לטשטש את האחריות
ביוני 2022 הגדיר ראש המוסד יוסי כהן בפומבי את הערוץ הקטארי "ברכה". חודש לפני ה-7 באוקטובר, בספטמבר 2023, נפגשו פקידים ישראלים עם שליח קטאר לעזה, מוחמד אל-עמאדי, כדי לבקש לא הפחתה אלא הגדלה של ההעברות. לאחר המתקפה, נתניהו חסם את הקמת ועדת חקירה ממלכתית לכשלים המדיניים-ביטחוניים שאפשרו אותה, והדיח את ראש השב"כ רונן בר, שביקש את הקמת אותה ועדה — הדחה שבית המשפט העליון של ישראל קבע שהייתה "בלתי הוגנת ובלתי חוקית".
פרשנות משפטית
אירוע זה אינו מהווה הפרה מבודדת יחידה של אמנה ספציפית, אלא נכנס תחת החובה הכללית של מדינות למנוע מימון ארגוני טרור, המעוגנת בהחלטה 1373 של מועצת הביטחון של האו"ם (2001). כאן החובה לא הופרה מרשלנות, אלא הושעתה במודע לטובת חישוב פוליטי מוצהר — לפי הודאתו הישירה של ראש ממשלת ישראל עצמו, לא לפי שחזור חיצוני.
השלכות — מבחן הסימטריה
אתר זה כבר גינה, ללא יוצא מן הכלל, מימון גורמים חמושים לא-מדינתיים כאשר מימון זה התהפך נגד החסויות עצמן או נגד אזרחים של צד שלישי. בתימן: 73 עובדי האו״ם עדיין עצורים באופן שרירותי בידי החות'ים, בעוד אל-חודיידה מדממת שוב תיעדנו כיצד איראן, באמצעות החות'ים, תומכת בפרוקסי הפועל כעת לפי אג'נדה עצמאית משלו — תקיפות על שיט מסחרי, טילים נגד ישראל — הרחק מעבר למנדט המקורי של טהראן. במאלי: הצבא ושכירי החרב הרוסים של Africa Corps מסדרים גופה בצורת צלב קרס לאחר הריגת ארבעה אזרחים הראינו כיצד רוסיה משתמשת בגורם פרה-צבאי — קבוצת וגנר לשעבר — המבצע הפרות שיטתיות מבלי שמוסקבה תישא באחריות ישירה עליהן.
אותו סטנדרט חל כאן. העובדה שקורבנותיה הסופיים של ה-7 באוקטובר היו אזרחים ישראלים אינה מזכה את ישראל מכך שבחרה, במודע ולטובת חישוב פוליטי מוצהר, להזין כלכלית את הארגון שביצע לאחר מכן את הטבח — ולא מכך שניסתה בהמשך לחסום את בירור אחריותה הפוליטית שלה בעניין. הערת יושר מתודולוגית: ההיסטוריה של חסות אמריקאית על פרוקסי שהתהפכו לאחר מכן נגד חסויותיהם שלהם (החל מהמוג'אהדין האפגניים) ראויה ליחס דומה — כתבה בפני עצמה, עם עובדות המאומתות אחת אחת, שטרם פורסמה באתר זה.
מקורות: טיימס אוף ישראל · טיימס אוף ישראל · CNN · סיאטל טיימס · הארץ · ג'רוזלם פוסט · TIME · +972 Magazine