ניתוח
האו״ם אומר שאין ביטחון בחזרה לאפגניסטן. פקיסטן ממשיכה להחזיר אותם — אפילו כשעכשיו שתי המדינות מכריזות מלחמה זו בזו.
9 בספטמבר 2026 — פקיסטן / אפגניסטן
בזקסן-אנהלט זכתה הקיצונית הימנית זה עתה בניצחון מכריע בבחירות האזוריות — 44% מהקולות ב-6 בספטמבר, כפול מ-2021 — בהבטחה ל"כוח משימה לגירושים". ברומא, הממשלה מציעה לאיחוד האירופי לשכפל במקומות אחרים את מודל מרכזי המהגרים באלבניה: בין המדינות המועמדות — אוגנדה. אלה חדשות שקוראי אתר זה כבר נתקלו בהן, קרוב לוודאי. במרחק אחד עשר אלף קילומטרים, לאותה הלוגיקה — להעביר את הבעיה במקום לפתור אותה — יש כבר פנים: פניה של זיינב.
זיינב, בת 47, אלמנה ובעבר מורה. ב-4 במרץ 2026 היא גורשה מפקיסטן לאפגניסטן יחד עם בנה — שנעצר על אף שהיו בידיו מסמכים תקפים. היא השאירה מאחור את החיסכון שצברה כדי לטפל בכליה שלו בקוויטה. בגבול, היא מספרת, נשמעו יריות ופיצוצים.
פרשתה, אם לשישה ילדים, הופרדה משניים מהם — בני 8 ו-10 — במהלך מעצר בינואר 2026. "רצתי אחרי הילדים שלי, אבל לא נתנו לי", היא מספרת. היא חיה כעת באוהל במרחק 12 קילומטרים מגבול טורקהם, בלי קשר ישיר עם הילדים: אמרו לה שאולי הם מוחזקים במשמורת. עומר נולד וגדל בפקיסטן; גורש לפני שבעה חודשים עם חמשת ילדיו, וגילה שבאפגניסטן אי אפשר להמשיך בלימודים מעבר לכיתה שישית. רביעה, בת 27, עבדה כתופרת: גורשה לפני חמישה חודשים, ואינה יכולה להרשות לעצמה תחליף חלב לבנה שנולד לא מכבר.
אלה ארבעה מתוך מאות אלפי בני אדם שפקיסטן החזירה לאפגניסטן רק בשנת 2026: 146,000, בקצב שעלה מאז אפריל — חלק מזרם שעולה על 5.4 מיליון בני אדם שגורשו מפקיסטן ומאיראן מאז אוקטובר 2023, אז הכריזה איסלאמאבאד על הגירוש ההמוני בטענה לקשר בין פליטים אפגנים לפיגועי התאבדות. יוזמת זכויות אדם (Human Rights Watch) מתעדת, רק בשלב האחרון, מעצרים בלי צו, החרמת טלפונים וכספים, דרישות שוחד לשחרור, ילדים שגורשו בלי הוריהם, ולפחות 9 עיתונאים אפגנים שהוחזרו בכוח מתחילת השנה. בנובמבר 2025 נעצרו למעלה מ-1,000 בני אדם בפעולה אחת במחנה סורחאב, בבלוצ'יסטן.
ב-27 בפברואר 2026 הכריז שר ההגנה הפקיסטני על מלחמה גלויה בטליבאן, בהאשמתם כי הם מעניקים מחסה לתחריכ-א-טליבאן הפקיסטני (TTP) ולאל-קאעדה, בעקבות פיגוע התאבדות במסגד שיעי באיסלאמאבאד ותקיפות אוויריות פקיסטניות בשטח אפגניסטן. כאן משתנה הטון של הסיפור בלי שמישהו מכריז על כך: ההצדקה שבה הכול התחיל ב-2023 — פליטים כאיום ביטחוני — לא חודשה. האויב הרשמי של 2026 הוא ארגון חמוש, לא עוד אוכלוסייה. אך הגירושים ממשיכים בכל זאת, באותו הקצב, כעת בתוך מלחמה מוצהרת בין שתי המדינות ולא לצידה.
המשפט
מספטמבר 2025 עידכנה נציבות האו״ם לפליטים (UNHCR) את הערכת ההגנה שלה לאפגניסטן (Guidance Note on Afghanistan — Update II, המחליפה את הגרסה מ-2023): היא שומרת על המלצה נגד החזרה ומזהה קבוצות בסיכון ספציפי לרדיפה בעת החזרה — בין המיעוטים האתניים בלוצ'ים, האזארה, טג'יקים, טורקמנים, אוזבקים, ובין הקבוצות הדתיות אחמדים, בהאים, נוצרים, הינדים, איסמאעילים, סלפים, שיעים, סיקים, סופים.
מבחן הסימטריה
אותו עיקרון שנכתב באתר זה בנוגע לטורקיה וגרמניה מול סוריה חל כאן, ללא שינוי: הקריטריון אינו משתנה כשמחליפים את השחקנים, משתנה רק צורת ההפרה. בברלין זהו יעד ממשלתי המוצהר בפומבי — להחזיר 80% מהסורים בתוך שלוש שנים. באיסלאמאבאד זהו אוטומט מנהלי הממשיך תחת הצדקה שהשתנתה בינתיים. בשני המקרים לאדם המגורש אין קול בהחלטה, ובשניהם הערכת הביטחון שנעשתה על ידי סוכנות האו״ם המוסמכת אינה נחשבת מחייבת בעיני מי שמחזיר. את אותה השאלה ניתן להפנות לרומא ולבריסל בדיוק כמו לאיסלאמאבאד — נכתוב על כך בנפרד. אין בכך כדי להשוות בין חומרת שני ההקשרים — למלחמה המוצהרת בין פקיסטן לאפגניסטן אין מקביל במקרה הסורי — אך המהות המשפטית של ההפרה זהה.
מקורות: יוזמת זכויות אדם — Human Rights Watch (21 באפריל 2026) · OHCHR (אוגוסט 2025) · OHCHR (מרץ 2026) · UNHCR, Guidance Note on Afghanistan — Update II (ספטמבר 2025) · Zan Times (6 באפריל 2026) · KabulNow (יולי 2026) · CSIS · אמנסטי אינטרנשיונל (דצמבר 2025) · Axios (6 בספטמבר 2026) · יורוניוז (3 באוגוסט 2026)