חדשות

ראש עיר, צו מעצר, שאלה שאף אחד לא באמת רוצה לשאול

20 ביולי 2026

העובדות

ב-18 ביולי 2026 אישר ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדני, בראיון לפודקאסט "The Interview" של הניו יורק טיימס, כי מחלקת המשפט של העירייה בוחנת באופן פעיל אם וכיצד לאכוף את צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, במקרה שיבקר בניו יורק בספטמבר לרגל האסיפה הכללית של האו"ם. הצו מקורו בנובמבר 2024, אז הוציא אותו בית הדין נגד נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, בקביעה כי קיימת עילה סבירה לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בעזה, ובכלל זה שימוש ברעב ככלי מלחמה. ארצות הברית מעולם לא אשררה את אמנת רומא, האמנה המכוננת של בית הדין, ולכן אינה מחויבת מבחינה משפטית לשתף פעולה עם צוויו — נקודה שהעלה שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ, שכינה את מהלכו של ממדני "תיאטרון פוליטי גרידא", תוך שהוא מציין גם את חסינות ראש המדינה ואת ההגנות שמעניק הסכם המטה של האו"ם לפקידים זרים המבקרים בעיר. משרדו של נתניהו הגיב ב-19 ביולי וכינה את בית הדין הפלילי הבינלאומי גוף שיפוטי חסר סמכות על אמריקאים או ישראלים. ממדני מצדו הבהיר כי בכוונתו לפעול בתוך הגבולות המשפטיים הקיימים, ולא לחוקק חוקים משלו כדי לעקוף אותם.

מבחן הסימטריה

העיקרון העומד על הפרק — האם רשות עירונית רשאית לאכוף צו של בית הדין הפלילי הבינלאומי כאשר מדינתה שלה לא אשררה את אמנת רומא — אינו תלוי בזהות מי שנגדו מופנה הצו. אותו היגיון היה חל גם אילו איים ראש עיר לעצור פקיד אמריקאי המבוקש בצו של בית הדין, וזו אינה השערה תיאורטית: בית הדין חקר גם אנשי צוות אמריקאים באפגניסטן, מה שהוביל להטלת סנקציות אמריקאיות בתגובה. הבעיה האמיתית אינה זהות הצדדים, אלא מבנהו של בית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו: טריבונל שסמכותו נשענת על הצטרפות מרצון של מדינות — ניתן לאכיפה היכן שקיים רצון פוליטי לכך, ומשולל השפעה בכל מקום אחר.

מקורות: CNN · Fox News · Newsweek · Al Jazeera · Forward · NBC New York

כל החדשות והמניפסטים →