תימן

1/4 · מילון מונחים · 11 באוקטובר 2026

החות׳ים (אנסאר אללה): מי הם, מאין באו, מה הם רוצים

כשמאמר באתר הזה מדבר על “החות׳ים”, הוא מניח שהקורא יודע מי הם. לעיתים קרובות זה לא כך: בחדשות הם מופיעים כ“מורדים פרו־איראנים” או כ“טרוריסטים”, שתי תוויות שאומרות מעט על ההיסטוריה שלהם ועל מה שהם דורשים. הערך הזה מרכז את העובדות העיקריות. הוא מתעדכן: כל שינוי נרשם בתחתית, עם תאריך ומקור.

מי הם

החות׳ים הם תנועה פוליטית, דתית וחמושה מצפון תימן. השם הרשמי הוא אנסאר אללה, “תומכי האל”. השם “חות׳י” בא מהמשפחה שייסדה את התנועה ומנהיגה אותה. מאז 2014 הם שולטים בבירה צנעא ובחלק גדול מצפון־מערב המדינה, כולל נמל חודיידה שעל הים האדום, ומושלים שם כרשות בפועל. הממשלה המוכרת על ידי האו״ם יושבת בעדן, בדרום.

מאין באו

החות׳ים צמחו מתוך הזיידיה, זרם באסלאם השיעי שקיים בתימן מאז המאה התשיעית ושונה מהשיעה הנהוגה באיראן. מדינות בהנהגת אימאמים זיידים שלטו בצפון תימן, בצורות שונות, עד 1962, כשהמהפכה הרפובליקנית הפילה את האימאם האחרון (Sana'a Center).

בתחילת שנות ה־90, במחוז צעדה, הקימה קבוצת אנשי דת תנועת התחדשות זיידית שכללה שיעורים, מחנות קיץ והקלטות של דרשות. הדמות המרכזית בה הייתה חוסיין בדר א־דין אל־חות׳י. התנועה הציגה את עצמה כקולו של מיעוט מדוכא וכתגובה לשתי תופעות: שקיעת מעמדה של הזיידיה אחרי המהפכה, והתפשטות הסלפיה הווהאבית שהגיעה מערב הסעודית בצפון (Sana'a Center). ב־2004 ניסתה ממשלת הנשיא עלי עבדאללה סאלח לעצור את חוסיין אל־חות׳י; כך פרצה הראשונה מבין שש מלחמות במחוז צעדה, שנמשכו עד 2010. חוסיין נהרג בחודשי הלחימה הראשונים, ב־2004. מאז מנהיג את התנועה אחיו, עבד אל־מלכ אל־חות׳י.

ב־2011 השתתפו החות׳ים במרד נגד סאלח בשם אנסאר אללה. ב־21 בספטמבר 2014, בברית עם סאלח עצמו, נכנסו לצנעא. ב־26 במרץ 2015 התערבה נגדם קואליציה בהובלת ערב הסעודית (Sana'a Center). בדצמבר 2017 הרגו את סאלח, שהיה בתהליך של מעבר צד.

במה הם מאמינים

הסיסמה שלהם, “א־צרח׳ה” (“הזעקה”), נאמרה לראשונה, לפי החות׳ים, בידי חוסיין אל־חות׳י ב־2002: “אללה הוא הגדול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם”. היא מחקה את הסיסמאות של המהפכה האיראנית ושל חזבאללה (Sana'a Center). יש לצטט אותה במלואה משום שהיא כוללת השמצה המופנית במפורש כלפי יהודים, ולא רק כלפי ארצות הברית וישראל.

בלב תורתם הפוליטית עומדת ה“וילאיה”: הזכות האלוהית להנהיג את הקהילה בפוליטיקה ובדת, השמורה לצאצאי משפחת אל־חות׳י. באזורים שבשליטתם, עבד אל־מלכ אל־חות׳י הוא הסמכות העליונה על מנגנוני הכלכלה, המשפט והביטחון. לפי Sana'a Center, רק מיעוט מקרב התימנים מקבל את תפיסת השלטון הזאת (Sana'a Center).

היחסים עם איראן

החות׳ים הם חלק מ“ציר ההתנגדות”, רשת בעלות הבריתה של טהרן שכוללת את חזבאללה. כבר ב־2021 דיווח צוות מומחים של האו״ם על ראיות הולכות ומצטברות למשלוחי נשק ורכיבים לחות׳ים מצד אנשים או גופים באיראן, בניגוד להחלטות מועצת הביטחון (פוקס ניוז, המצטט את הדוח). הדוח מדבר על גורמים באיראן, לא ישירות על ממשלת איראן.

אבל ברית אינה תלות. לחות׳ים יש בסיס חברתי, היסטוריה ותורה משלהם, שנולדו בתימן עשרות שנים לפני התמיכה האיראנית. ב־2026 הם הציגו את חידוש המלחמה עם ערב הסעודית כהמשך המלחמה בתימן, לא כחזית של המלחמה באיראן (AP, באמצעות Al-Ahram).

מה הם דורשים

הדרישות שלהם השתנו עם הזמן. בזמן הפסקת האש של 2022 והמשא ומתן עם ריאד דרשו בעיקר תשלום משכורות המגזר הציבורי באזורים שבשליטתם, פתיחת הנמלים ונמל התעופה בצנעא, והכנסות הנפט והגז (AFP, באמצעות Naharnet). חלק גדול מהדרישות האלה נכלל בהתחייבויות שהכריז עליהן שליח האו״ם בסוף 2023 ל“מפת דרכים” לשלום, שנתקעה לאחר מכן (UN News). לפי International Crisis Group, ב־2026 עבר השיח לריבונות של תימן על המרחב האווירי, הנמלים והמים הטריטוריאליים (AP, באמצעות Al-Ahram). ב־19 באוגוסט 2026 הודיעו לערב הסעודית שהמוצא היחיד הוא להסיר את המצור, ליישם את הצעדים שכבר סוכמו, לשלם את המשכורות, להוציא את הכוחות הזרים ולהשאיר את משאבי הטבע לתימנים (Shafaq News).

הפרות מתועדות

החות׳ים הם צד לסכסוך שבו כל הגורמים הפרו את המשפט הבינלאומי, והאתר הזה מתעד זאת לגבי כולם. לגבי החות׳ים, ההפרות המתועדות כוללות:

• מעצר שרירותי של עשרות עובדי האו״ם מאז 2024 (סיפרנו על כך כאן);
• גיוס ילדים כלוחמים (כאן);
• המצור על העיר תעז, שהחל ב־2016 (AFP, באמצעות Naharnet);
• מאז 2023, התקיפות על ספינות סוחר בים האדום, שהחות׳ים מציגים כסולידריות עם עזה;
• ב־2026, התקיפות בטילים ובכטב״מים על נמלי תעופה אזרחיים בערב הסעודית.

באותו סכסוך החות׳ים והאוכלוסייה באזורים שבשליטתם הם גם יעד להפרות של אחרים, מהתקיפות האוויריות של הקואליציה הסעודית ועד התקיפות האמריקניות ב־2025. אנחנו עוסקים בהן בכתבות הייעודיות.

איך הם נקראים

שום תווית אינה ניטרלית. “מורדים” מדגישה שהם קמו נגד ממשלה מוכרת; “רשות בפועל” מתארת את השליטה הממשית שהם מפעילים על מיליוני בני אדם; “טרוריסטים” חוזרת על ההגדרות של ממשלות מסוימות. האתר הזה משתמש בדרך כלל ב“חות׳ים”, וכשהוא מדבר על הממשל שלהם, ב“רשויות החות׳יות בפועל”.

ההגדרות האמריקניות השתנו עם הממשלים. בינואר 2021 הגדיר אותם ממשל טראמפ הראשון ארגון טרור זר; חודש לאחר מכן ביטל ממשל ביידן את ההגדרה, מחשש שתפגע בסיוע ההומניטרי. בפברואר 2024 הגדיר אותם אותו ממשל ביידן שוב, אבל בקטגוריה מצומצמת יותר, אחרי התקיפות בים האדום (Baker McKenzie). ב־4 במרץ 2025 הגדיר אותם משרד החוץ האמריקני שוב ארגון טרור זר (משרד החוץ האמריקני, באמצעות GlobalSecurity).

מבחינת מועצת הביטחון של האו״ם, החלטה 2216 מ־2015 דורשת מהחות׳ים לסגת מהאזורים שכבשו ומטילה עליהם אמברגו נשק (האו״ם).

יומן שינויים

• 11 באוקטובר 2026: גרסה ראשונה.

מקורות: Sana'a Center · פוקס ניוז, המצטט את הדוח · AP, באמצעות Al-Ahram · AFP, באמצעות Naharnet · UN News · Shafaq News · Baker McKenzie · משרד החוץ האמריקני, באמצעות GlobalSecurity · האו״ם

2/4 · ניתוח · 11 באוקטובר 2026

נמל תעופה מול נמל תעופה: איך חזרה המלחמה בין החות׳ים לערב הסעודית, ומה רוצים הצדדים

בערב יום שבת, 10 באוקטובר, פונה טרמינל 3 בנמל התעופה המלך חאלד בריאד בין אמבולנסים ומסוקים. למחרת פרסמה רשות התעופה האזרחית הסעודית את המספרים: 12 הרוגים, ארבעה סעודים ושמונה זרים ובהם אמריקני, ו־309 פצועים, חלקם קשה (ANSA). מהדורות החדשות גינו את התקיפה, כפי שראוי. כמעט איש לא הסביר מדוע תנועה חמושה תימנית משגרת טילים על בירת ערב הסעודית, או מה היא דורשת כדי להפסיק. אנחנו מנסים לעשות זאת.

העובדות

זו התקיפה השלישית על נמלי תעופה סעודיים בתוך שבוע. ב־6 וב־7 באוקטובר הרגו תקיפות על ריאד ועל אבהא גבר סודני, אישה מרוקאית ואישה אלג׳ירית ופצעו 36 בני אדם; ב־8 באוקטובר נהרגו בריאד שלושה סעודים, ובהם קברניט של חברת התעופה סעודיה (Khaleej Times). דובר הצבא של החות׳ים, יחיא סריע, נטל אחריות על התקיפות האלה והזהיר את חברות התעופה שכל מטוס במרחב האווירי הסעודי הוא מטרה, מלבד מטוסים בדרכם למכה ולמדינה (Al Jazeera).

לגבי 10 באוקטובר, החות׳ים נטלו אחריות על תקיפות של “אתרים רגישים” בריאד ושל מתקני ארמקו בינבע, בלי לציין את נמל התעופה, כתגובה לניסיונות סעודיים לתקוף את צנעא (AFP, באמצעות TNND). סוג הטיל וטרמינל 3 כנקודת הפגיעה מקורם במקורות אנונימיים שציטטו AFP והוול סטריט ג׳ורנל (ANSA): הם אינם מאושרים רשמית.

איך הגענו לכאן

החות׳ים (מי הם, במילון המונחים שלנו) הם תנועה חמושה שקמה בשנות ה־90 בצפון תימן. מאז 2014 הם שולטים בבירה, ומאז המלחמה לא הסתיימה (Council on Foreign Relations).

הניצוץ של 13 ביולי. באותו יום פוגעת תקיפה במסלול של נמל התעופה בצנעא ומונעת נחיתה של מטוס איראני ועליו משלחת חות׳ית בכירה; אחרי תיווך עומאני המטוס נוחת בחודיידה (AP, באמצעות Al-Ahram). מי תקף שנוי במחלוקת. AP מדברת על תקיפה סעודית והחות׳ים מאשימים את ריאד; משרד הביטחון של ממשלת תימן, בעדן, אומר לעומת זאת שכוחותיו שלו עשו זאת. ערב הסעודית לא הגיבה (Al-Monitor). הממשלה טוענת שהטיסה הובילה כוח אדם וציוד דו־שימושי: האשמה שלא אומתה באופן עצמאי, וטהרן לא השיבה עליה (The National). משם הסחרור: טילים על נמל התעופה באבהא, המצור הימי שהכריזו החות׳ים ב־20 ביולי (כאן), מתקפות לעבר תעז ובאב אל־מנדב, ואחר כך נמלי התעופה. בתחילת אוקטובר עקר השלב החדש הזה יותר מ־200,000 בני אדם מבתיהם, לפי הארגון הבינלאומי להגירה (Al Jazeera).

למה זה נוגע לכולם: שני מצרים

לפני המלחמה עם איראן, שהחלה ב־28 בפברואר, עברו בהורמוז כ־125 ספינות סוחר גדולות ביום; ביום שלישי, 6 באוקטובר, לפי נתוני Kpler, עברו שבע ספינות סוחר, המספר הנמוך ביותר מאז יולי (רויטרס, באמצעות AAP; הכתבה שלנו על המצר כאן). הנפט מצא יציאות אחרות: 6.7 מיליון חביות ביום יוצאות מחוף מפרץ עומאן ומהים האדום, יותר מפי שניים מלפני המלחמה (רויטרס, באמצעות AAP). עבור ערב הסעודית היציאה היא ינבע, על הים האדום. לפי נתוני Kpler, בין מרץ ליולי 2026 יצאו מינבע בממוצע 3.8 מיליון חביות ביום, בערך פי חמישה מהרמה הקודמת; באוגוסט, עם חידוש התקיפות החות׳יות, 1.5 מיליון (AFP, באמצעות Al-Ahram). בספטמבר עצרה תקיפה את היצוא מינבע לשבוע. התנועה הכללית בים האדום, לעומת זאת, מחזיקה מעמד: 280 ספינות בשבוע בבאב אל־מנדב בחודש שהסתיים ב־27 בספטמבר, לעומת 316 ביוני (Lloyd's List Intelligence). החות׳ים מכחישים שהם רוצים לסגור את המצר; לפי המכון לחקר המלחמה, היעד שלהם הוא היכולת הסעודית לייצא נפט (AFP, באמצעות Al-Ahram).

הסיכון, אפוא, אינו מצור מלא היום. הסיכון הוא ששתי היציאות של נפט המפרץ יישארו מאוימות בו בזמן.

מה רוצים הצדדים

אנחנו מביאים את העמדות המוצהרות, לא מניעים שמיוחסים להם.

קריאה משפטית ומבחן הסימטריה

נמלי תעופה הם אובייקטים אזרחיים, בריאד כמו בצנעא. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב מדינות וקבוצות חמושות להבחין תמיד בין מטרות צבאיות לאובייקטים אזרחיים (הצלב האדום הבינלאומי, כלל 7). נמל תעופה אזרחי מאבד את הגנתו רק אם הוא משמש למטרות צבאיות, וגם אז אסור שתקיפה תגרום לאזרחים נזק מופרז ביחס ליתרון הצפוי. קשה להצדיק לפי אמת המידה הזאת טיל על טרמינל, עם 12 הרוגים ו־309 פצועים; כך גם לגבי האיום על כל מטוס אזרחי בשמי ערב הסעודית. אבל הכלל חל גם על המסלול בצנעא. ממשלת תימן אומרת שהטיסה הובילה ציוד צבאי: אילו הוכח הדבר, האמברגו שבהחלטה 2216 היה נותן לפעולה בסיס. אבל אין ראיה פומבית, והאשמה שלא הוכחה אינה הופכת נמל תעופה אזרחי למטרה.

המצור. המצור שהכריזו החות׳ים והמצור שהחות׳ים מייחסים לריאד כפופים לאותם כללים: מצור אסור אם הוא מרעיב אזרחים או אם הנזק לאזרחים מופרז ביחס ליתרון הצבאי. בשני המקרים חסר אימות עצמאי.

הגינויים. התקיפות באוקטובר גונו בידי האו״ם וממשלות רבות (Aviation Week), ובהן קטר, עומאן, מצרים (Al Jazeera) ואיחוד האמירויות (Khaleej Times); אחרי 10 באוקטובר דיבר שליח האו״ם הנס גרונדברג על הסלמה חמורה (ANSA). ערב הסעודית וממשלת תימן ביקשו ממועצת הביטחון לפעול (Al Jazeera). את התקיפה על המסלול בצנעא לא גינה איש במפורש בישיבת מועצת הביטחון ב־14 ביולי: האו״ם הזהיר שצעדים חד־צדדיים אינם מקרבים את השלום, וארצות הברית האשימה את איראן (The National). ואותה אמת מידה חלה על המלחמה כולה: יותר מ־25,000 תקיפות אוויריות של הקואליציה מאז 2015, עם כמעט 19,000 אזרחים הרוגים לפי Council on Foreign Relations; המצור החות׳י על העיר תעז, שהחל ב־2016 (AFP, באמצעות Naharnet).

עמדת המערכת

סעיף זה מבטא את עמדת האתר. הוא נפרד מהעובדות שהוצגו לעיל.

גינוי של טיל על נמל תעופה הוא חובה, ואנחנו חוזרים עליו. אבל גינוי בלי הקשר גורם למלחמה להיראות כהתפרצות של טירוף. למלחמה הזאת יש היסטוריה ארוכה ודרישות מדויקות, שרבות מהן כבר נכתבו במפת הדרכים של האו״ם מ־2023: משכורות, נמלים, נמל התעופה, נפט. הצדדים אמרו לה כן, ובאוגוסט ביקשו החות׳ים ליישם את הצעדים שכבר סוכמו. אחר כך עזה, אחר כך המלחמה עם איראן, אחר כך מסלול שנפגע כדי לעצור טיסה.

יש כאן גם לקח על זיכרון סלקטיבי. לפגוע במסלול בצנעא ולפגוע בטרמינל בריאד הם מעשים מאותו סוג, גם אם השלכותיהם שונות מאוד: שימוש בנמל תעופה אזרחי כדי להעניש את היריב. כתב אל־ג׳זירה בצנעא סיכם כך את ההיגיון שהחות׳ים מצהירים עליו: “נמל תעופה תמורת נמל תעופה”. מי שמגנה את האחד ושותק על השני אינו מגן על החוק: הוא בוחר צד.

נשארת שאלה על וושינגטון. טראמפ אמר לא לריאד במשך חודשים, מחשש לחזית חדשה ולמחיר הנפט, לפי המקורות. בחירות האמצע בנובמבר עשויות להיות סיבה נוספת, אבל שום מקור שקראנו אינו מתעד זאת: אנחנו מציינים זאת רק כהשערה. אחרי 10 באוקטובר הזהירות הזאת עשויה להיגמר. אם ארצות הברית תיכנס למלחמה הזאת, כדאי לזכור שכבר קיים מסמך ששני הצדדים אמרו לו כן.

מה כדאי לעקוב

• החלטת טראמפ על התערבות לצד ערב הסעודית.
• נטילת אחריות מפורשת של החות׳ים על 10 באוקטובר והדוח הסעודי הרשמי על טרמינל 3.
• היצוא מינבע והתנועה בבאב אל־מנדב.
• הקרבות סביב תעז ומוחא ומספר העקורים.
• היוזמות של שליח האו״ם ושל עומאן לחידוש המשא ומתן.

מקורות: ANSA · Khaleej Times · Al Jazeera · AFP, באמצעות TNND · Council on Foreign Relations · האו״ם · Al Jazeera · DAWN · UN News · AP, באמצעות Al-Ahram · Al-Monitor · The National · רויטרס, באמצעות AAP · AFP, באמצעות Al-Ahram · Lloyd's List Intelligence · Shafaq News · Axios · Al Jazeera · הצלב האדום הבינלאומי, כלל 7 · Aviation Week · Khaleej Times · AFP, באמצעות Naharnet

3/4 · אקטואליה · 13 ביולי 2026

תימן: 73 עובדי האו״ם עדיין עצורים באופן שרירותי בידי החות'ים, בעוד אל-חודיידה מדממת שוב

העובדות

ב-5 ביולי 2026 תקפו לוחמי חות'ים עמדות של כוחות ממשלת תימן באזור אל-חודיידה (אזור חייס), על חוף הים האדום, באמצעות מרגמות, כטב״מים ואש צלפים: 16 חיילים נהרגו ו-22 נפצעו, לפי מקורות רפואיים וצבאיים שצוטטו על ידי אל-ג'זירה — העימותים האלימים ביותר מזה שנים לאורך קו חזית שקפא מאז 2022. באותו יום הותקפה ספינת מסחר מול חופי אל-חודיידה, ואיש לא לקח על עצמו אחריות. במקביל, ולאורך זמן ארוך יותר: נכון ל-12 ביוני 2026, 73 עובדי האו״ם — כולם אזרחי תימן — נותרו עצורים באופן שרירותי בידי הרשויות החות'יות בפועל, כחלק ממבצע מעצרים שהחל במאי 2024 ומעולם לא הסתיים; עובד של תוכנית המזון העולמית מת במעצר חות'י ב-11 בפברואר 2025. ב-29 בינואר 2026 הודיעה תוכנית המזון העולמית על סיום החוזים של כל 365 עובדיה בצפון תימן הנשלט בידי החות'ים — שם מרוכזים 70% מהצרכים ההומניטריים של המדינה — תוך ציון מפורש של הסביבה התפעולית שהפכה לבלתי בטוחה בשל המעצרים השרירותיים. ב-27 בינואר 2026 הצביע מועצת הביטחון של האו״ם על הארכה אחרונה, עד 31 במרץ, של המשימה לתמיכה בהסכם אל-חודיידה (UNMHA), שלאחר מכן פורקה: ארצות הברית דחפה לסגירתה בטענה שההפרעה החות'ית הפכה אותה לחסרת אפקטיביות; סין ורוסיה הצביעו בעד המשך קיומה. ברקע, 21.6 מיליון בני אדם עדיין זקוקים לסיוע (11 מיליון ילדים), 4.5 מיליון עקורים, וקריאת הסיוע ההומניטרי של האו״ם לשנת 2026, בסך 2.16 מיליארד דולר, מומנה ב-2025 רק ב-29%.

פרשנות משפטית

המעצר השרירותי של עובדי האו״ם — לעיתים קרובות ללא צו, עם מקרים של היעלמות כפויה הנמשכת חודשים ומקרה מוות אחד במעצר שמעולם לא הובהר — מפר את סעיף 9 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (איש לא ייעצר או ייעצר באופן שרירותי), אמנה שתימן צד לה מאז 1987, וכן את החסינויות המוכרות לעובדי האו״ם בעת מילוי תפקידם הרשמי. ההפרעה השיטתית לגישה הומניטרית — שכבר הכריחה את תוכנית המזון העולמית להשעות פעילות במחוז צעדה — נכנסת לעומת זאת לתחום אמנות ז'נבה והפרוטוקול הנוסף השני שלהן, האוסרים על הפרעה לסיוע הומניטרי לאזרחים בסכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים. שתי ההפרות שונות זו מזו אך מחזקות זו את זו: עוצרים את מי שאמור להבטיח את הגישה לסיוע, ובכך מחמירים דווקא את המשבר שאותה גישה אמורה להקל.

השלכות — מבחן הסימטריה

העיקרון — אין עוצרים באופן שרירותי אנשי סיוע הומניטרי, אין מפריעים לגישה לסיוע — חל על החות'ים בדיוק כפי שהיה חל על כל גורם אחר שהאתר הזה כבר עסק בו. אך לתימן אין אשם יחיד, וזה מה שהופך אותה למקרה מבחן קלאסי לסימטריה: הקואליציה בראשות סעודיה ביצעה, מאז 2015, למעלה מ-25,000 תקיפות אוויריות וגרמה לכמעט 19,000 קורבנות אזרחיים לפי מועצת היחסים החוץ (CFR); איחוד האמירויות הערביות מואשם על ידי ריאד בכך שחימש את ניסיון הפרישה של המועצה המעברית הדרומית בין דצמבר 2025 לינואר 2026, שנהדף לאחר מכן על ידי כוחות פרו-סעודיים; ארצות הברית ובריטניה תוקפות ישירות מטרות חות'יות מאז 2024. החלת הקריטריון רק על החות'ים משום שהם הגורם הבולט ביותר כרגע — תוך שתיקה לגבי הקואליציה, האמירויות והתקיפות האנגלו-אמריקאיות — לא הייתה עומדת במבחן.

נספח: מבצע "Rough Rider" והתקיפה בסעדה (מרץ-אפריל 2025)

אירוע קודם, מתועד אך טרם נסקר באתר זה, ראוי להיבנות כאן מחדש משום שהוא שופך אור ישיר על עקרון הסימטריה המיושם למעלה. בין 15 במרץ ל-6 במאי 2025 ניהלו ארצות הברית מסע תקיפות אוויריות וימיות נגד תימן, שכונה "Operation Rough Rider", בתגובה להתקפות החות'ים על השיט המסחרי בים סוף: לפי הערכות הארגון העצמאי Airwars, התקיפות האמריקאיות הרגו לפחות 224 אזרחים.

ב-28 באפריל 2025 פגעה תקיפה אווירית אמריקאית במתקן מעצר למהגרים בסעדה, בצפון-מערב תימן, והרגה ופצעה עשרות מהגרים אפריקאים שהוחזקו שם בידי הרשויות ההות'יות. חקירה של אמנסטי אינטרנשיונל הגיעה למסקנה שהתקיפה מהווה תקיפה חסרת הבחנה, שיש לחקור כפשע מלחמה אפשרי. בתשובה לשאלת אמנסטי, אמרה המפקדה המרכזית האמריקאית (CENTCOM) כי היא "בוחנת את כל הדיווחים על פגיעה באזרחים" מאותה תקופה; עד סוף 2025 תוצאות אותה בחינה עדיין לא פורסמו.

באותו פרק זמן חידשו החות'ים תקיפות טילים וכטב"מים נגד ישראל — טיל פצע 4 אנשים ליד המסוף הראשי בנמל התעופה בן גוריון (4 במאי 2025), כטב"ם פצע למעלה מ-20 אנשים ליד מלון באילת (24 בספטמבר 2025) — לצד תקיפות על השיט המסחרי בים סוף, שהטביעו שתי אוניות (בבעלות יוונית, בדגל ליברי) והרגו לפחות שלושה אנשי צוות.

מקורות (נספח): אמנסטי אינטרנשיונל

מקורות: יוזמת זכויות אדם (HRW) · חדשות האו״ם · הצהרת מזכ״ל האו״ם · אל-ג'זירה · דו״ח מועצת הביטחון · שירות המחקר של הקונגרס · עוקב הסכסוכים הגלובלי של CFR · מכון קהיר לזכויות אדם · הטקסט הרשמי של האמנה (OHCHR)

4/4 · אקטואליה · 10 בספטמבר 2026

תימן: המלחמה מתלקחת שוב ומזינה את גיוס הילדים, בעוד האו״ם מזהיר מפני סכנת רעב

העובדות

מאז השבוע שעבר נהרגו למעלה מ-100 לוחמים משני הצדדים בקרבות בין כוחות החות'ים לכוחות ממשלתיים/פרו-סעודיים לאורך חזיתות תעז המערבית ואל-חודיידה הדרומית (חזית כדחה) — ההסלמה העזה ביותר מזה שנים באותה קו חזית שכבר דווחה באתר זה ביולי 2026. באותה תקופה תיעד חזאזי 62 מקרי גיוס ילדים חדשים ברבעון השני של 2026 במחוזות הנשלטים בידי החות'ים, ותיאר אותם כ«רק חלק קטן» מהתופעה האמיתית, שכן רוב המקרים אינם מדווחים. ארגון SAM לזכויות וחירויות, המנטר הפרות זכויות אדם במדינה, תיעד גיוס או שימוש ב-11,310 ילדים ב-19 מחוזות בין 2014 ל-2023, מתוכם 6,269 בני 8 עד 11.

מקרים פרטניים שאספה אל-ג׳זירה מראים תגמול כספי מפורש עבור גיוס: כ-50,000 ריאל תימני (210 דולר) בתשלום חד-פעמי, או משכורת חודשית של כ-45,000 ריאל (80 דולר) — מעט מעל השכר הממוצע המקומי, במדינה שבה למעלה מארבעה מכל חמישה ילדים כפריים חיים בעוני. כוחות פרו-ממשלתיים לכדו חיילי ילדים חות'ים רבים, בהם בחזית א-דאלע; המקורות שנבדקו במחזור זה אינם מראים מקרים דומים של גיוס מצד הממשל (ראו מבחן הסימטריה להלן).

ברקע, ראש ענייני ההומניטריים של האו״ם, טום פלטשר, מסר למועצת הביטחון באמצע אוגוסט 2026 כי 6 מיליון בני אדם חווים רמות מחסור «חירום» הגובלות ברעב. דוח משותף של ACAPS/ארגון המזון והחקלאות/יוניצף/הבנק העולמי/תוכנית המזון העולמית/ארגון הבריאות העולמי מתחילת 2026 מציב את תימן במקום הרביעי בעולם מבחינת חוסר ביטחון תזונתי, כאשר 18.3 מיליון בני אדם צפויים להימצא במצב משבר (שלב 3 ב-IPC) או גרוע מכך. תוכנית הצרכים ההומניטריים והתגובה של האו״ם (HNRP) לשנת 2026, שפרסם OCHA ב-18 במרץ 2026, מעריכה כי 22.3 מיליון בני אדם זקוקים לסיוע ולהגנה במדינה, מתוכם 5.2 מיליון עקורים פנימיים. תימן מופיעה גם ברשימת המעקב לשעת חירום 2026 של הוועדה הבינלאומית להצלה, שפורסמה בדצמבר 2025 — כלומר עוד לפני כל חדשות השבוע הזה.

ב-20 ביולי 2026 הכריזו החות'ים על הסגר ימי נגד ערב הסעודית, והציגו זאת כתגובת «עין תחת עין» למה שהם מכנים מצור סעודי יבשתי, ימי ואווירי הנמשך כ-12 שנה — ההכרזה הגיעה בעקבות תקיפה סעודית בנמל התעופה של צנעא, על רקע החרפת מתיחות אזורית סביב תפקידו של איראן. ערב הסעודית דחתה את טענת המצור למחרת, וטענה כי כ-300 אוניות נושאות מזון, סחורות, דלק וחומרי בנייה חצו לנמלי אל-חודיידה, א-צלִיף ורא'ס עיסא במחצית הראשונה של 2026, והודיעה על אמצעים להגנה על התנועה הימית במיצר באב אל-מנדב. אף אחד מהצדדים לא סיפק עד כה אימות בלתי תלוי לגבי האכיפה בפועל של ההסגר שהכריזו עליו החות'ים.

פרשנות משפטית

גיוס ושימוש בקרב של ילדים מתחת לגיל 15 מהווה פשע מלחמה לפי אמנת רומא, סעיף 8(2)(ב)(26) ו-(ה)(7); הפרוטוקול האופציונלי לאמנת האו״ם בדבר זכויות הילד, שתימן מדינה חברה בה, מרחיב את איסור הגיוס עד גיל 18. יש לציין כי חלק מהמקרים המתועדים נוגעים לבני שבע-עשרה: קבוצת גיל שבה המשפט הבינלאומי אוסר בכל זאת שימוש בקרב, אך לא לפי אותו סף מוחלט הקבוע לילדים מתחת לגיל 15 — הבחנה משפטית שאין להשטיח. גם ממשלת תימן (עם תוכנית פעולה של האו״ם שנחתמה ב-2014) וגם החות'ים (עם הסכם דומה מ-2022) התחייבו לשים קץ לנוהג זה; הראיות שנאספו במחזור זה מראות שההתחייבות החות'ית נותרה ברובה בלתי ממומשת.

השלכות — מבחן הסימטריה

העיקרון — אין גיוס ילדים, מצד אף גורם — יחול באותה מידה על כוחות החות'ים כמו על כוחות ממשלתיים או פרו-סעודיים: אין זה שיפוט השמור לצד אחד בלבד. אך יישומו ביושר כאן משמעו גם לומר מה שהמקורות של מחזור זה אינם מראים: בניגוד למקרה שכבר טופל באתר זה ביולי (שבו הקואליציה הסעודית, איחוד האמירויות וארה״ב/בריטניה נשאו באחריות דומה ומתועדת), המקורות הזמינים לגבי גיוס ילדים ב-2026 מתרכזים כמעט לחלוטין בצד החות'י — כוחות פרו-ממשלתיים נראים כלוכדים ילדים שגויסו בידי החות'ים, ולא כמגייסים אותם בעצמם במחזור זה. תקדים ידוע (גיוס גם בידי הצבא התימני בעת המרד ב-2011 נגד סאלח) מראה שהתופעה מעולם לא הייתה בלעדית לגורם אחד בעבר — אך יישום זה על ההווה ללא מקור מקביל ל-2026 יהיה סימטריה מלאכותית ולא כזו שנמצאה בפועל. לכן אי-הסימטריה מוצהרת ולא מטושטשת. באשר לגישה הומניטרית, לעומת זאת, התמונה נותרת דו-צדדית, כמו במקרה של יולי שכבר פורסם באתר זה: החות'ים מאשימים את ערב הסעודית במצור רב-שנים, ריאד מכחישה זאת וטוענת למעבר מאות אוניות דרך נמלי החות'ים באותה תקופה — אף אחת מהגרסאות לא אומתה באופן בלתי תלוי, ויש לדווח על שתיהן כטענות מנוגדות, לא כעובדה מבוססת לטובת צד זה או אחר.

הערכה

מוצהר ככזה, בנפרד מהעובדות שלעיל: העוני אינו מצדיק גיוס ילדים — הוא נותר פשע ללא קשר למי שמבצע אותו ולמצבם הכלכלי של מי שמסכים לו — אך הוא מסביר מדוע ה«בחירה» הזו ממשיכה להיראות ככזו. תגמול של 80 דולר לחודש, במדינה שבה ארבעה מכל חמישה ילדים כפריים חיים בעוני, אינו תמריץ נייטרלי: הוא ההבדל בין ארוחה לבין אין ארוחה עבור משפחה. העוני אינו עוזר למשפחות לבחור אחרת כאשר החלופה המיידית היא רעב — הוא אינו מזכה את המגייסים, אך הוא מצמצם את מרחב הבחירה האמיתי של מי שמסכים.

מקורות: אל-ג׳זירה — גיוס ילדים ומתקפת תעז/אל-חודיידה · אל-ג׳זירה — דבריו של טום פלטשר במועצת הביטחון · OCHA/ReliefWeb — תוכנית התגובה ההומניטרית לתימן 2026 (18/3/2026) · ארגון SAM לזכויות וחירויות · קבוצת המשבר הבינלאומית — אחמד נאג'י, אנליסט בכיר לתימן · הוועדה הבינלאומית להצלה — רשימת המעקב לשעת חירום 2026 · ACAPS/ארגון המזון והחקלאות/יוניצף/הבנק העולמי/תוכנית המזון העולמית/ארגון הבריאות העולמי — דוח ניטור משותף לתימן · CFR — מעקב הסכסוכים העולמי · אל-אהראם (AP) — הכרזת ההסגר הימי החות'י, 20/7/2026 · ערב ניוז — התגובה הסעודית, 21/7/2026

הערת אימות: המצור הימי מובא כהצהרות סותרות (הוכרז על ידי החות׳ים ב־20/7/2026 ונדחה על ידי ריאד ב־21/7/2026); אין אימות עצמאי לאכיפתו בפועל. למספר הזקוקים לסיוע אנו משתמשים בנתון העדכני ביותר של OCHA (22.3 מיליון, מרץ 2026), המחליף את 21.6 המיליון שצוטטו בכתבה מיולי.