אקטואליה
סודאן: האו״ם מזהיר שמתקפה על אל-אוביד מסכנת פשעים בינלאומיים חדשים
18 ביוני 2026
לא בטוחים איך מועצת הביטחון עובדת, או למה מספיק קול מתנגד אחד כדי לחסום הכול? מדריך מסביר את מנגנון הווטו.
קראו את המדריךהעובדה
ב-18 ביוני 2026 הזהיר הנציב העליון של האו״ם לזכויות אדם, פולקר טירק, כי מתקפה קרֵבה של כוחות התמיכה המהירה (RSF) על אל-אוביד, בירת צפון קורדופן, מסכנת פשעים בינלאומיים חמורים חדשים. העיר, הנתונה בתנאי מצור זה יותר מ-18 חודשים, נפגעה מעשרה ימים רצופים של תקיפות כטב״מים — על מאגרי דלק, תחנות מים וחשמל — שהרגו עשרות אזרחים; כ-500,000 בני אדם, ובהם יותר מ-100,000 עקורים, בסכנה. טירק הזכיר תקדים ישיר: »כבר ראינו את התסריט הזה… איננו יכולים להרשות את חזרת הזוועות הניתנות למניעה שתיעדנו באל-פאשר ובזמזם.« באל-פאשר — מעוז הצבא (SAF) האחרון בדארפור, שנפל לידי ה-RSF ב-26 באוקטובר 2025 לאחר מצור בן 18 חודשים שהביא עמו רעב — קבעה משלחת החקירה של האו״ם, ב-19 בפברואר 2026, כי מסע ה-RSF נגד הקהילות הלא-ערביות זע׳אווה ופור נושא את סימני ההיכר של רצח עם. ב-20 ביוני 2026 דרשה מועצת הביטחון מה-RSF להפסיק את ההסתערות. ה-RSF מכחישים ומכריזים על עצמם כממשלה לגיטימית; סודאן נותרת קרועה במלחמה בין ה-SAF ל-RSF שפרצה באפריל 2023, עם כ-14 מיליון עקורים.
פרשנות משפטית
האזהרה נשענת על חובת המניעה: אמנת מניעת רצח העם מחייבת את המדינות לא רק להעניש אלא למנוע, וטירק הזכיר כי על מדינות בעלות השפעה מוטלת החובה להפעילה עכשיו. המסגרת הפלילית לדארפור קיימת זה מכבר: לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש סמכות מאז הפניית מועצת הביטחון ב-2005 (החלטה 1593); צווי המעצר נגד הנשיא לשעבר אל-בשיר הם משנת 2009-2010 ונותרו בלתי מבוצעים; ורק ב-6 באוקטובר 2025 הגיעה ההרשעה הראשונה בעניין דארפור — זו של מנהיג הג׳נג׳וויד לשעבר עלי קושייב, על פשעים מ-2003-04. לאלה מתווספים פשעי המלחמה שתיעדה משלחת האו״ם — הרעבה כנשק, תקיפות על בתי חולים ואזרחים (אמנת ז׳נבה הרביעית, חוקת רומא). באשר ל»רצח עם« יש לשמור על ההבחנה: זו קביעה של משלחת החקירה של האו״ם והגדרה של ממשלת ארצות הברית (ינואר 2025), לא פסק דין של בית משפט; התביעה ששקלה סודאן נגד איחוד האמירויות בפני בית הדין הבינלאומי לצדק נדחתה מחוסר סמכות.
השלכות
כאן מראה הדין את גבולו כשאינו מיושם. אל-פאשר נפלה תחת התיעוד הבינלאומי הצפוף ביותר — דוחות לוויין, ישיבות מועצת הביטחון, קביעת רצח עם — ובכל זאת, כפי שמציינים אנליסטים, לאזהרות היה משקל נורמטיבי בלא תוצאה מעשית: אותה חקירה עצמה שקבעה רצח עם הפיקה סנקציות נגד שלושה ממפקדי ה-RSF ושום הפסקת לחימה. כעת התסריט חוזר באל-אוביד. העקביות מחייבת לנקוב בשם כולם: ה-RSF, המואשמים ברצח עם, בטבח, באונס וברעב מצור; אך גם ה-SAF, המבצע תקיפות אוויר על שווקים אזרחיים, הוטלו עליו סנקציות על שימוש בנשק כימי, והוא מכשיל סיוע; והמאפשרים החיצוניים — איחוד האמירויות, המואשם בחימוש ה-RSF (דבר שהוא מכחיש), מצרים, ערב הסעודית, קטר, טורקיה ואיראן מאחורי ה-SAF, ורוסיה, שבנובמבר 2024 הטילה וטו על החלטת או״ם בדבר גישה הומניטרית. זהו משבר ההומניטרי והעקירה הגדול בעולם, ומן הפחות נצפים. הדין שנועד למנוע קיים; חסר הרצון ליישמו. הדין חל על הכול, או שאינו חל על איש.
מקורות: Al Jazeera · UN News · OHCHR · HRW