אקטואליה
האזהרה מהגנרלים שלהם עצמם: אלימות המתנחלים מסכנת את ביטחון ישראל
28 ביולי 2026
העובדות
ב-27 ביולי 2026, ערב הפגישה בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו בוושינגטון, פרסמו למעלה מ-550 בכירי ביטחון ישראלים לשעבר — גנרלים ואלופי משנה במילואים של צה"ל, לצד ראשי מוסד, שב"כ, משטרה, המועצה לביטחון לאומי והשירות הדיפלומטי לשעבר — מכתב גלוי אל נשיא ארצות הברית. המסמך, שקודם על ידי הארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" ונחתם בשמו על ידי סגן הרמטכ"ל לשעבר מתן וילנאי, מגיע לאחר סוף שבוע של עימותים אלימים במיוחד בין מתנחלים לפלסטינים. החתומים מבקשים מטראמפ להעביר לנתניהו מסר מפורש במהלך השיחה, ומזהירים כי ההסלמה, אם לא תיעצר, עלולה לסכן את התוכנית האמריקאית לעזה ואת הרחבת הסכמי אברהם, וכן את ביטחון ישראל עצמה. יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ומנהיג לשעבר של מפלגת הדמוקרטים, הוסיף כי הממשלה הנוכחית יוצרת מציאות מסוכנת עבור חיילים, שוטרים ואזרחים ישראלים.
התמונה שהערעור מתאר
הנתונים הזמינים ממקמים את האזהרה בתוך מגמה שכבר נמדדה, לא באירוע בודד. לפי אוצ"ר (OCHA), מתחילת 2026 נפצעו כ-850 פלסטינים בפיגועים המיוחסים למתנחלים — 55% מכלל הפלסטינים שנפצעו בגדה המערבית השנה — כאשר הקצב עלה מפצוע אחד כל שלושה ימים ב-2020 ליותר משלושה ביום בתחילת 2026. במרץ בלבד תיעדה סדרת הנתונים של ACLED לפחות שמונה פלסטינים שנהרגו באירועים שבהם היו מעורבים מתנחלים — הנתון החודשי הגבוה ביותר בעשור של איסוף הנתונים. בין ינואר 2023 ליולי 2026 חוו 122 קהילות פלסטיניות עקירה מלאה או חלקית, 47 מהן ננטשו לחלוטין. במישור הכלכלי, אגודת שיתוף הפעולה והסולידריות מעריכה כי למעלה מ-120,000 עצי זית נהרסו או ניזוקו מאז 7 באוקטובר 2023, כמעט 92,000 מתוכם בשנה האחרונה בלבד.
קריאה משפטית
שתי חובות נפרדות עומדות על הפרק, לא אחת בלבד. הראשונה: סעיף 43 לתקנות האג (1907), הנקרא יחד עם סעיף 27 לאמנת ג'נבה הרביעית, מטיל על הכוח הכובש חובה להבטיח סדר ציבורי ולהגן על האוכלוסייה האזרחית הכבושה מפני כל מעשה אלימות, יהא מבצעו אשר יהא. השנייה, נפרדת: סעיפים 46 ו-53 לאותן תקנות מגנים על רכוש פרטי בשטח כבוש, ואוסרים על הריסתו למעט מקום שבו הדבר מתחייב מהכרח צבאי מוחלט — רלוונטי להרס השיטתי של מטעי זיתים ותשתיות מים. חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024 קבעה בנוסף כי החרמת קרקעות והעברת אוכלוסין בגדה המערבית הן בלתי חוקיות, תוך הפניה להחלטה 2334 של מועצת הביטחון.
לכך מצטרפת עובדה מוסדית שניתן לאמת, לא היסק: אותו מנגנון מדינתי השופט אזרחים ישראלים המתגוררים בשטחים הכבושים בבתי משפט אזרחיים, שופט את האוכלוסייה הפלסטינית באותו אזור בבתי דין צבאיים. מעקב של עשרים שנה (2005-2025) של ארגון "יש דין" הישראלי, על פני יותר מ-1,700 תיקים, מראה כי 93.6% מהחקירות בעבירות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים נסגרו ללא כתב אישום; רק 3% הובילו להרשעות מלאות או חלקיות. אין מדובר באלימות הנסבלת "כי" ישראל דמוקרטיה, או "למרות" היותה כזו: מדובר במערכת המעניקה את הערבויות הדמוקרטיות לחלק אחד מהאוכלוסייה הנתונה לשליטתה, ואת החוק הצבאי לחלק האחר, באותו שטח.
מבחן הסימטריה
החובה למנוע ולהעמיד לדין אלימות נגד אוכלוסייה מוגנת אינה משתנה בהתאם לזהות הכובש, ואף לא בהתאם למשטר הפוליטי שלו. החלתה בסלחנות רבה יותר כלפי דמוקרטיה — או בחומרה רבה יותר בשל התווית "דמוקרטיה" — תהיה אותה אי-סימטריה בדיוק, רק הפוך. מה שחשוב לאתר הזה אינו זהות המדינה, אלא העובדה הניתנת לאימות של משטר משפטי כפול הפועל באותו מרחב.
משקל נגד (שלב 4b), מוצהר
במחזור זה חיפשנו מקרה השוואה המתועד באותה רמת קפדנות — מדינה אחרת הסובלנית מבחינה חוקית, באמצעות מנגנון מדידה דומה של חסינות, כלפי אלימות של מתנחלים אזרחים נגד אוכלוסייה מוגנת. אף אחד מארבעת המקרים שנבדקו (השטחים האוקראיניים הכבושים בידי רוסיה, סהרה המערבית, פאפואה המערבית, קפריסין הצפונית) אינו מציג את אותו שילוב של מערכת משפט כפולה מקודדת ונתוני חסינות שנמדדו ברציפות של שני עשורים. יש לומר זאת ביושר: מדובר ככל הנראה בעובדה על יכולתה של חברה אזרחית מסוימת לפקח על עצמה לאורך זמן, לא בהוכחה שהתופעה נדירה יותר במקומות אחרים.
מדוע הלחץ הבינלאומי נשאר עמום
היו סנקציות, אך חלקיות. ב-11 במאי 2026 הטילה מועצת החוץ של האיחוד האירופי סנקציות על מתנחלים בודדים האחראים לאלימות, תוך דחיית הצעדים המסחריים שהציעה ספרד; ב-9 ביוני אסרו שש בירות מערביות כניסה על 25 מתנחלים ו-25 אנשים נוספים הקשורים לתנועה; ב-23 ביולי הסתיימה פסגה נוספת של שגרירי האיחוד ללא הסכמה על איסור ייבוא מההתנחלויות, בשל היעדר הרוב הדרוש. השעיית הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל — הצעד בעל המשקל הממשי הרב ביותר — מחייבת הסכמה פה אחד של 27 החברות, ונחסמה בידי איטליה וגרמניה: שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני הצהיר כי הוא מעדיף סנקציות פרטניות על מתנחלים אלימים על פני צעד הפוגע בהסכם הסחר.
הצבעות אלה אינן מתרחשות בחלל ריק. הסחר בין האיחוד האירופי לישראל הגיע ל-43.3 מיליארד אירו ב-2025 — האיחוד האירופי הוא שותפו הסחר הגדול ביותר של ישראל, בעוד ישראל היא רק השותפה ה-27 בגודלה של האיחוד — אי-סימטריה ממשית של תלות. צרפת וגרמניה נותרות היצואניות האירופיות המובילות של נשק לישראל; נתח היצוא הצבאי הגרמני לישראל עלה בשנים האחרונות מ-6% ל-33%. איטליה חידשה, באפריל 2026, באמצעות מנגנון אוטומטי, את זיכרון הדברים לשיתוף פעולה צבאי עם ישראל עד 2031. במישור הטכנולוגי, אירופה היא השוק העיקרי של תעשיית הביטחון הישראלית (כ-54% מיצוא הנשק הישראלי), כאשר היבוא גדל ב-155% בין 2020 ל-2024; כאשר ספרד השעתה את סחר הנשק עם ישראל ב-2025, היא נתקלה בקושי ממשי להחליף במהירות ספקים ישראלים. באיטליה, תמריצים ממשלתיים (נובמבר 2025) מתגמלים חברות הרוכשות אבטחת סייבר מיותר מ-500 חברות ישראליות בתחום — ברקע נותר פרשת "פרגון", החברה הישראלית המואשמת בריגול אחר עיתונאים ופעילים איטלקים באמצעות תוכנת הריגול "גרפייט". מקור מקצועי בתחום העלה חשש מפני דלתות אחוריות אפשריות במערכות קריטיות לאומיות הקשורות לטכנולוגיות אלה — חשש שיש לייחס למקור זה, ולא עובדה שהוכחה כאן. נתונים אלה מראים מתאם מתועד בין תלות מסחרית, צבאית וטכנולוגית לבין ההצבעה נגד הצעדים המשמעותיים ביותר: איננו מוכיחים, ואיננו טוענים, לקשר סיבתי ישיר — על הקורא להסיק את מסקנותיו שלו מתוך עובדות שניתן לאמת.
הערת עריכה (שיפוט מוצהר)
ראוי לציין כי האזהרה של החתומים מנומקת בעיקר במונחים של ביטחון ישראל, אינטרסים אמריקאיים והישרדות הסכמי אברהם — רישום ביטחוני, לא רישום של זכויות אדם. זהו היעדר בולט בטקסט, לא הוכחה למה שהחתומים חושבים על האוכלוסייה הפלסטינית: "מפקדים למען ביטחון ישראל" הוא היסטורית ארגון שתמך בפתרון שתי המדינות ובחיזוק הממשל של הרשות הפלסטינית. עם זאת נותרת העובדה שבמכתב הספציפי הזה, הסיכון לפלסטינים אינו מופיע כטיעון עצמאי.
שאלה אחת נותרת פתוחה, ולגיטימי להשאיר אותה לקורא במקום לסגור אותה בתשובה סופית: כיצד ייתכן שעובדות בסדר גודל כזה — 850 פצועים, 122 קהילות שנעקרו, 120,000 עצי זית שנהרסו, מערכת משפט הסוגרת 93.6% מהחקירות ללא כתב אישום — נותרות בשולי תשומת הלב הבינלאומית, ומטופלות יותר כחומר להצהרות בחירות מאשר כסוגיה משפטית?
מקורות: Il Sole 24 Ore · L'Espresso · Mosaico · SIR · il manifesto · Yesh Din / SIR · Amnesty International · Open · Zazoom · ICT Security Magazine · Euronews · Il Giornale d'Italia · European Commission