I Will Not Look Away

IWILLNOTLOOKAWAY.ORG

דעה

חימוש מחדש מגישים קר

מאמר מערכת מאת N3R1-70

סדרה: השלום והחימוש מחדש · 4 מתוך 4

בליל 2 בנובמבר עלו המקפיאים של מאות סופרמרקטים, בלפחות אחת-עשרה מדינות באירופה, ל-50 מעלות. איש לא פרץ דלת: מישהו נכנס לתוכנת שליטה שנשארה חשופה ברשת, לעתים קרובות ישנה, לפעמים עם סיסמת היצרן (העובדות כאן). שתי קבוצות פרו-רוסיות לקחו אחריות, בלי ראיות מאומתות. בתוך ימים ספורים נכנס האירוע לסיפור גדול יותר, סיפור המלחמה ההיברידית ואירופה שחייבת להתחמש מחדש. אבל אמצעי הנגד שהמומחים הצביעו עליהם היו מסדר אחר: להוריד את הלוחות מהרשת, להחליף סיסמאות, לעדכן את התוכנה. בשביל המקפיאים, זה הספיק.

אני מתחיל במה שצריך להודות בו, כי הוא נכון. האיום קיים. לקבוצות שלקחו אחריות יש עבר, ושתי ממשלות מערביות תיעדו את קשריהן למדינה הרוסית. לאוקראינה יש זכות להגן על עצמה, ולעזור לה בכך זה חוקי. מי שאומר שמינוי שליח אירופי כיום למשא ומתן עם מוסקבה יהיה מתנה לקרמלין מעלה טיעון רציני: במאי איימה רוסיה על דיפלומטים זרים בקייב, וקאיה קאלאס טוענת שאירופה אינה יכולה להיות מתווכת ניטרלית, משום שהיא עומדת לצד המותקף (יורוניוז). אולי היא צודקת. אולי שליח היום היה מקבל רק סירוב. אני לא יודע. אבל אני יודע דבר אחר: השאלה אינה אם אירופה צריכה להגן על עצמה, אלא באיזו מהירות זזות שתי ידיה, זו שמחמשת וזו שמנהלת משא ומתן.

וכאן העיקר. תקנת SAFE, 150 מיליארד בהלוואות להגנה, הוצעה ב-19 במרץ 2025 ואושרה ב-27 במאי: כעשרה שבועות (מועצת האיחוד האירופי). כדי למהר השתמשו בסעיף 122 של האמנות, סעיף החירום שמשאיר את הפרלמנט האירופי בחוץ, עד כדי כך שהפרלמנט תבע את המועצה בבית הדין לצדק (La Notizia). הרעיון של שליח למשא ומתן נדון מאז מרץ 2025 (פוליטיקו, דרך Torre); במאי 2026 החליטו השרים לדחות אותו עד שיוגדרו הדרישות שיוצגו למוסקבה (Table.Media). לנשק, מצב חירום. לשלום, תנאים מוקדמים. אותו חוסר איזון נראה בתקציב: ההצעה ל-2028–2034 מכפילה פי חמישה את הכספים להגנה ולחלל (הנציבות, דרך FastForward), בעוד שהכלי שמממן גם מניעת סכסוכים צפוי לקיצוץ כפול מזה של שאר הסעיפים (IRC). הליכי חירום, הלוואות משותפות, תקציבים שהוכפלו פי חמישה, פרלמנט שהושאר בחוץ. ולדיפלומטיה, דחייה.

לא כל אירופה חושבת אותו דבר, ונכון לומר זאת. צרפת, איטליה, אוסטריה ובלגיה ביקשו בגלוי לפתוח ערוץ עם מוסקבה; גרמניה, פולין, המדינות הבלטיות והנורדיות מעדיפות להגביר את הלחץ (יורוניוז). ביוני גרם נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קוסטה, ללשכתו לפתוח קשר עם הקרמלין: כמה ממשלות מחו משום שלא התייעצו איתן, והמגעים האלה שימשו רק לפתיחת קו, בלי להיכנס לגוף העניין (יורוניוז). הבעיה אינה שמישהו רוצה מלחמה. הבעיה היא שלחימוש יש כלים מהירים, מוכנים מראש, ולדיפלומטיה אין: כדי למנות שליח צריך הסכמה פה אחד של עשרים ושבע ממשלות, ו"לא" אחד מספיק כדי לעצור הכול. כך, עם כל אזעקה חדשה, התגובה שהכי קל לאשר היא תמיד אותה תגובה. אין צורך לדמיין קונספירציה. מספיק להסתכל איזו דלת נפתחת במאמץ הקטן ביותר.

כתבנו באתר הזה, במניפסט, שלפני כל בחירה בכוח צריך להיות אפשר להראות שדרך המשא ומתן באמת מוצתה, ולא ננטשה באמצע הדרך ("לא נסב את מבטנו כל עוד בוחרים במלחמה"). היום ההוכחה הזאת אינה קיימת: קו שנפתח בלי מנדט אינו משא ומתן שנוסה. עד עכשיו ניהלו את המשא ומתן אחרים. בשביל המקפיאים הספיקה סיסמה חדשה. בשביל השלום יספיקו שם ומנדט. אחרי יותר משנה וחצי, אנחנו עדיין מחפשים אותם.

מקורות: יורוניוז · מועצת האיחוד האירופי · La Notizia · פוליטיקו, דרך Torre · Table.Media · הנציבות, דרך FastForward · IRC · יורוניוז · יורוניוז

התחמשות מחדשהאיחוד האירופי

← חזרה לדעות