חדשות
ועדת חקירה של האו״ם קובעת כי ילדים פלסטינים הופכו למטרה מכוונת
יוני 2026
העובדה
ב-23 ביוני 2026 פרסמה ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו״ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים, וישראל דו״ח בשם «The essence of childhood has been destroyed« (A/HRC/62/CRP.2). הועדה מסיקה כי קיימות עילות סבירות לקבוע כי ישראל ממשיכה לפגוע במכוון בילדים פלסטינים, באופן המהווה רצח עם ופשעי זוועה אחרים ברצועת עזה ופשעי מלחמה בגדה המערבית. לפי הדו״ח, בין 7 באוקטובר 2023 ל-7 באוקטובר 2025 נהרגו לפחות 20,179 ילדים ו-44,143 נפצעו — כ-30% מהקורבנות — וההריגה נמשכה גם לאחר הפסקת האש באוקטובר 2025. המסמך מתעד גם מעצר, עינויים ואלימות מינית כלפי קטינים, תקיפות על מחלקות פגיות ויולדות, הרעבה שנכפתה דרך המצור, והריסת בתי ספר ובתי יתומים. יש לקרוא תמונה זו לצד מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 (1,200 הרוגים וכ-250 חטופים) ולצד המאזן הכולל של המלחמה, יותר מ-72,000 פלסטינים הרוגים. ישראל דחתה את הדו״ח: המשלחת שלה בז'נבה כינתה אותו «הצגה מכפישה«, טענה כי היא פועלת למזער את הפגיעה בילדים, דחתה בתוקף את האשמה בפגיעה מכוונת והאשימה את הועדה בהתעלמות מטקטיקות חמאס.
פרשנות משפטית
הועדה היא גוף לבירור עובדות של מועצת זכויות האדם של האו״ם, שהוקמה ב-2021 (החלטה S-30/1): אינה בית משפט ופועלת לפי אמת המידה של «עילות סבירות«. כבר בספטמבר 2025 היא קבעה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, בקבעה ארבעה מתוך חמישת המעשים האסורים לפי אמנת מניעת הרצח מ-1948. המכשירים שאליהם מתייחסת הועדה הם אמנת מניעת הרצח, אמנת ג'נבה הרביעית, חוקת רומא ומגילת האו״ם, לצד אמנת זכויות הילד. המסלול המשפטי נשאר נפרד: תביעת הרצח דרום אפריקה נגד ישראל תלויה ועומדת בבית הדין הבינלאומי לצדק — שכבר הכריז ביולי 2024 כי הנוכחות הישראלית בשטחים הכבושים אינה חוקית — בעוד בבית הדין הפלילי הבינלאומי מתנהלת חקירה. קביעה של ועדה אינה פסק-דין: היא מצביעה על אחריות, אינה שופטת אותה.
השלכות
הועדה הפנתה המלצות לא רק לישראל אלא לכל המדינות החברות: להבטיח אחריותיות, להפסיק העברת נשק, ולשקול סנקציות ממוקדות. כאן נמדדת העקביות של המשפט. אותן מדינות שידעו להפעיל כלים מהירים ונוקשים מול תוקפנות אחרות נקראות להחיל גם כאן את אותן הנורמות המחייבות. ישראל לא שיתפה פעולה עם הועדה, והותירה שלוש עשרה בקשות למידע ולגישה ללא מענה מאז 2023. הפער בין מה שהחוק קובע על הנייר לבין מה שאכן נאכף הוא בדיוק מה שמתעדת פלטפורמה זו: החוק חל על הכל, או שאינו חל על איש.
מקורות: נציבות זכויות האדם (הדו״ח) · Al Jazeera · Haaretz · UN News