חדשות

איראן: מלחמת 2026 לקראת סיום, והשאלה הבלתי פתורה של השימוש בכוח

13 ביוני 2026 — המזרח התיכון · האו״ם

העובדה

ב-28 בפברואר 2026 תקפו ארצות הברית וישראל את איראן, פגעו במתקנים גרעיניים וטיליים והכריזו על מטרת חילופי משטר. איראן השיבה נגד ישראל ונגד בסיסים אמריקאיים בכמה ממדינות המפרץ. לאחר הפסקת אש מותנית ב-7 באפריל שהופרה שוב ושוב (חילופי מהלומות חדשים ב-7-8 ביוני), ב-12-13 ביוני 2026 סיכמו וושינגטון וטהראן את נוסח ההסכם לסיום המלחמה, בתיווך פקיסטן.

פרשנות משפטית

הליבה היא איסור השימוש בכוח (סעיף 2(4) למגילת האו״ם) מול חריג ההגנה העצמית (סעיף 51). ארצות הברית הודיעה למועצת הביטחון כי היא פועלת מתוך הגנה עצמית (מכתבים S/2026/161 ו-162); איראן אף היא נסמכה על סעיף 51, וכינתה את המתקפה תוקפנות (מכתב S/2026/106). מזכ״ל האו״ם הצהיר כי המתקפות האמריקאיות-ישראליות הפרו את המגילה, וגינה גם את מתקפות איראן נגד ריבונותן של בחריין, עיראק, ירדן, כווית, קטר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. חלק נרחב מהמשפט הבינלאומי מגדיר מתקפת מנע על תוכנית גרעין, בצירוף מטרה מוצהרת של חילופי משטר, כמלחמת תוקפנות המפרה את סעיף 2(4), ורואה גם בתגובות איראן בלתי חוקיות.

השלכות

אם מדינה חזקה יכולה לפתוח במלחמת מנע ולקרוא לה הגנה עצמית, הנורמה המכוננת של הסדר הבינלאומי — איסור השימוש בכוח — מתרוקנת, ואותו היגיון מכשיר כל תוקפן. זהו עקרון העקביות שבלב המניפסטים שלנו: הכלל חל על כולם או על אף אחד. הסכם המסיים את המלחמה אינו מוחק את התקדים.

מקורות: House of Commons Library · Security Council Report · Just Security / Stanford Law · Britannica

כל החדשות והמניפסטים →