I Will Not Look Away

IWILLNOTLOOKAWAY.ORG

ניתוח

ביטקוין, מי מקפיא ומי בורח: הרזרבות הרוסיות, הסנקציות ואגרת הורמוז

7 בנובמבר 2026 — מוסקבה / בריסל / מצר הורמוז

סדרה: ביטקוין, מקלט מפני מי? · 2 מתוך 4

בקצרה

ב־28 בפברואר 2022, ארבעה ימים אחרי הפלישה לאוקראינה, אסר האיחוד האירופי כל פעולה ברזרבות של הבנק המרכזי של רוסיה. ארצות הברית, בריטניה ושאר בעלות הברית עשו אותו דבר. בתוך ימים ספורים איבדה מוסקבה את הגישה לכ־300 מיליארד דולר, כמעט מחצית מהרזרבות שלה: דולרים, אירו ואגרות חוב ממשלתיות שהופקדו בחו"ל. חלק אחד, לעומת זאת, נותר שלם. הזהב של בנק רוסיה היה במרתפי מוסקבה, ואיש לא יכול היה לגעת בו.

כל בנק מרכזי בעולם ראה את התמונה. וכל אחד מהם שאל את עצמו את אותה שאלה: ואם זה יקרה לנו?

בחלק הראשון ראינו שלביטקוין יש תכונה שאין לא לזהב בכספת זרה ולא לחשבון בנק: ברשת איש אינו יכול להקפיא אותו. כאן נראה מי משתמש בפועל בתכונה הזאת, מי נאבק בה, ואיך.

הקדמה: האמצעי אינו האשם

לפני שמדברים על סנקציות, נשק ואגרות, צריך לומר דבר אחד בבירור. מי שמפר את החוק משתמש במה שנע בקלות ושקשה לתפוס, ותמיד עשה זאת עם הכסף של כולם. בין 2006 ל־2010 הלבינו קרטלים מקסיקניים וקולומביאניים לפחות 881 מיליון דולר דרך הסניף האמריקני של HSBC, שב־2012 שילם 1.9 מיליארד כדי לסגור את התיק. ב־2024 הודה TD Bank בהלבנת הון, על כך שאפשר ליותר מ־670 מיליון דולר של רשתות פשיעה לעבור בחשבונותיו, ושילם יותר מ־3 מיליארד. איש לא הסיק מכך שהדולר אשם.

ובכל זאת, המדינות מתערבות בכלים שמקלים על הפשיעה. ב־2019 הפסיק הבנק המרכזי האירופי להנפיק את שטר 500 האירו, משום שכפי שהסביר, הוא עלול היה "להקל על פעילות בלתי חוקית": מיליון אירו בשטרות האלה שקל מעט יותר משני קילוגרמים. השטר נשאר בתוקף, אך אינו מודפס עוד. זהו אותו היגיון שמוחל היום על המטבעות הקריפטוגרפיים: לא שופטים את האמצעי, מנסים להפוך אותו לפחות נוח למי שמפר את החוק.

מה שלהלן, אם כן, אינו כתב אישום נגד הביטקוין. זוהי מפה של מי שמשתמש בתכונה הזאת, של מי שנאבק בה ושל האופן שבו הם עושים זאת.

1. המדינות בוחרות בזהב, לא בביטקוין

אחרי 2022 קנו הבנקים המרכזיים זהב כפי שלא קנו במשך עשורים. לפי הבנק המרכזי האירופי, בסוף 2025 הפך הזהב לרכיב הראשון ברזרבות העולמיות, לפני אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית: דבר כזה לא קרה מאז אמצע שנות התשעים. בחלקו בזכות המחיר, שעלה מאוד; בחלקו בזכות הרכישות, יותר מאלף טון בשנה שלוש שנים ברציפות.

את הסיבה אמרו הבנקים המרכזיים עצמם. בסקר מ־2023 בקרב 85 קרנות עושר ובנקים מרכזיים, הרוב השיבו שהקפאת הרזרבות הרוסיות הפכה את הזהב לאטרקטיבי יותר. ויותר ויותר בנקים מרכזיים מחזירים אותו הביתה: הודו, למשל, החזירה ב־2024 יותר ממאה טון מבנק אנגליה.

הביטקוין כמעט אינו מופיע במרוץ הזה. הבנקים המרכזיים קונים נכס שהם מכירים מזה מאות שנים, שאפשר לגעת בו ולהחזיק אותו במרתף לאומי. השיעור של מוסקבה, מבחינתם, אינו "השתמשו במשהו שאיש אינו שולט בו", אלא "החזיקו את הרזרבות במקום שבו אתם שולטים בהן".

יש פרט משפטי. הרזרבות הרוסיות באירופה, היום כ־210 מיליארד אירו, כמעט כולן בחברה הבלגית Euroclear, מוקפאות ולא מוחרמות: הן עדיין של רוסיה, אבל מוסקבה אינה יכולה להשתמש בהן. בדצמבר 2025 החליט האיחוד להשאיר אותן חסומות לזמן בלתי מוגבל, אבל לא הצליח להשתמש בהן כדי לממן את אוקראינה, בעיקר בשל התנגדות בלגיה, ולווה 90 מיליארד בשווקים. הבנק המרכזי של רוסיה תבע את האיחוד בבית המשפט הכללי בלוקסמבורג, ובית משפט במוסקבה חייב את Euroclear לפצות אותו. מה מותר לעשות בנכסים של בנק מרכזי זר היא אחת השאלות הפתוחות ביותר במשפט הבינלאומי של היום.

2. מי שנתון לסנקציות בוחר בקריפטו, אבל לא בביטקוין

אם המדינות שחוששות מסנקציות בוחרות בזהב, המדינות שכבר נתונות להן בחרו במטבעות קריפטוגרפיים. לפי חברת האנליזה Chainalysis, ב־2025 גדלו זרימות הקריפטו לגורמים הנתונים לסנקציות כמעט פי שמונה לעומת השנה הקודמת, בעיקר בדחיפת רוסיה, איראן וצפון קוריאה. צריך לומר מיד, עם זאת, שכל התעבורה הבלתי חוקית נשארת מתחת ל־1% מתנועות הקריפטו.

אבל ההפתעה היא אילו מטבעות. לא ביטקוין: ב־84% מהנפח הבלתי חוקי, כותבת Chainalysis, מדובר במטבעות יציבים, המטבעות הדיגיטליים הצמודים לדולר. הביטקוין ירד לכ־7%; ב־2020 המצב היה הפוך. מי שרוצה לברוח ממערכת הדולר, בקיצור, משתמש בדולרים דיגיטליים.

רוסיה ניסתה ללכת רחוק יותר. בינואר 2025 השיקה חברה רוסית את A7A5, מטבע יציב הצמוד לרובל ושתוכנן במיוחד כדי לעקוף את הסנקציות. בתוך פחות משנה הוא הניע יותר מ־100 מיליארד דולר, לפי חברת האנליזה Elliptic. אבל הוא שימש בעיקר גשר אל Tether, כלומר שוב אל הדולר. ואחרי הסנקציות של ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי קרס הנפח שלו: הפלטפורמות שסחרו בו נפגעו אחת אחרי השנייה.

צפון קוריאה הולכת בדרך אחרת: היא גונבת. לפי Chainalysis, ב־2025 גנבו האקרים צפון קוריאנים יותר מ־2 מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים; הגניבה מ־Binance באוקטובר 2026, שה־FBI מייחס לצפון קוריאה, שווה לבדה פי שלושה. לפי ממשלות המערב, הכסף הזה מממן את תוכניות הטילים והגרעין. פיונגיאנג דוחה את ההאשמות.

3. הורמוז: אגרה בקריפטו

המקרה החדש ביותר הוא מצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מהנפט העולמי. מאמצע מרץ 2026, כשהמלחמה נמשכת, החלו משמרות המהפכה לגבות אגרה מהספינות העוברות: עד 2 מיליון דולר לספינה, לתשלום ביואן סיני, בביטקוין או במטבעות יציבים. ב־30 וב־31 במרץ הפך הפרלמנט האיראני אותה לחוק, באמצעות "תוכנית ניהול מצר הורמוז". במאי הגיע גם "ביטוח" ימי, Hormuz Safe, עם פרמיות בביטקוין.

הכותרות דיברו על "אגרה בביטקוין". המציאות צנועה יותר. חברת האנליזה TRM Labs כתבה שלא מצאה בבלוקצ'יין ראיות לתשלומים בהיקף גדול, ולפי שחזורים שונים איראן מעדיפה מטבעות יציבים. הביטקוין, כאן, הוא בעיקר סמל: ההבטחה למערכת תשלום שוושינגטון אינה יכולה לכבות.

מבחינה משפטית, השאלה אינה במה משלמים, אלא אם מותר לגבות. אמנת האומות המאוחדות לדיני הים מבטיחה לכל הספינות "מעבר טרנזיט" במצרים בינלאומיים, אוסרת להפריע לו או להשעות אותו ואינה קובעת שום אגרה על עצם המעבר; אפילו במים הטריטוריאליים מדינת חוף יכולה לבקש רק תשלום עבור שירותים מסוימים שניתנו לספינה. איראן חתמה על האמנה אך לא אשררה אותה, וטוענת שהזכות הזאת חלה רק על מי שאשרר אותה. את מבחן הסימטריה כבר ערכנו באתר הזה: ביולי 2026 גם ארצות הברית, שלא אשררה את האמנה אך מכירה בכללי הטרנזיט שלה, הכריזה על אגרה של 20% על המטען של ספינות ממדינות שלישיות (הידיעה; הדעה). אגרה על עצם המעבר מנוגדת לדיני הים, יהיה מי שיהיה המטיל אותה ויהיה מה שיהיה שהוא מבקש בתמורה: יואן, ביטקוין, דולרים, או ביצים, תרנגולות ועצים. אמצעי התשלום אינו הופך את האגרה ליותר או לפחות בלתי חוקית.

4. מי מקפיא: הנשק החדש הוא המטבע היציב

אם מי שבורח מהסנקציות משתמש במטבעות יציבים, מי שמטיל אותן למד להשתמש בהם בעצמו. לכל מטבע יציב יש מנפיק, והמנפיק יכול להקפיא את האסימונים בכל ארנק בעולם. Tether, הנפוץ ביותר, עושה זאת בקביעות לבקשת הרשויות האמריקניות: בינואר 2026 הוא חסם ביום אחד כ־182 מיליון דולר בארנקים הקשורים למשמרות המהפכה. אחרי הגניבה מ־Binance הקפיאו Tether ו־Circle בתוך שעות חלק מהכספים הגנובים. בארצות הברית, חוק מיולי 2025, GENIUS Act, מחייב את מנפיקי המטבעות היציבים להיות מסוגלים להקפיא כספים ולציית לסנקציות.

התוצאה היא פרדוקס. המטבעות הקריפטוגרפיים היו אמורים לשחרר את הכסף מהמדינות; המטבעות היציבים הכניסו את הדולר, ואת הכוח להקפיא אותו, אל תוך הבלוקצ'יין.

5. והביטקוינים? לוקחים את המפתחות

עם ביטקוין, כפי שראינו, אין למי להורות על הקפאה. אבל מדינה יכולה לעשות דבר אחר: לקחת את המפתחות.

באוקטובר 2025 פתח משרד המשפטים האמריקני בהליך חילוט של 127,271 ביטקוינים, תפיסת הקריפטו הגדולה בתולדותיו. לפי כתב האישום הם היו שייכים לצ'ן ג'י, יו"ר הקבוצה הקמבודית Prince, החשוד בניהול הונאות מקוונות במתחמים שבהם עובדים קורבנות סחר בבני אדם הועבדו בכפייה ובאלימות. צ'ן ג'י והקבוצה דוחים את ההאשמות. בינואר 2026 עצרה אותו קמבודיה והסגירה אותו לסין, שם נעצר רשמית ביולי; בארצות הברית כתב האישום עדיין תלוי ועומד, ותביעת החילוט עדיין פתוחה בברוקלין, שם ביקשו עורכי דינו לדחות אותה. הביטקוינים האלה כבר בחזקת הממשלה. אם החילוט יאושר, הם לא אמורים להימכר: הם יעברו לרזרבה האסטרטגית של ביטקוין שהקים דונלד טראמפ במרץ 2025, שניזונה אך ורק מביטקוינים שנתפסו ועד כה לא קנתה אף אחד. כשמונים גם אותם, ממשלת ארצות הברית מחזיקה כ־328,000 ביטקוינים: היא המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם.

כך גם הנכס ש"איש אינו יכול להקפיא" מגיע בסופו של דבר לכספת של מדינה. לא משום שהרשת מאפשרת זאת, אלא משום שלאנשים יש מפתחות, מחשבים, בתים וחשבונות בנק, והמדינות יודעות היכן לחפש אותם.

המראה

מה הוא בוחרלמה
הבנקים המרכזייםזהב, המוחזק בארץאחרי 2022 הם חוששים שהרזרבות שלהם בחו"ל יוקפאו
המדינות הנתונות לסנקציותמטבעות יציבים, יותר מביטקויןהן צריכות דולרים, גם דיגיטליים, כדי לסחור
מי שמטיל את הסנקציותהקפאת מטבעות יציבים ותפיסת מפתחותברשת הביטקוין הוא אינו יכול להתערב
אנשים במלחמה או תחת משטרגם ביטקויןהנכס היחיד שנישא בזיכרון ושאיש אינו מקפיא ברשת

ההערכה שלנו: מקלט מפני מי?

התשובה כפולה. הביטקוין מגן מפני הכוח להקפיא, והכוח הזה אינו טוב ואינו רע כשלעצמו. משתמש בו איחוד אירופי שחוסם את הרזרבות של מדינה שפלשה לשכנתה, ומשתמשת בו ממשלה סמכותנית שחוסמת את חשבונות מתנגדיה. אותה תכונה משרתת משפחה בורחת ומי שמפר את הכללים, בדיוק כמו המזומן, הזהב וחשבון בבנק שמעלים עין. האשמה, כשהיא קיימת, היא של מי שמפר את הכללים, לא של האמצעי שבו הוא משתמש.

המשפט מציע בעניין הזה אמת מידה אחת: מי שמקפיא, מחרים או גובה תשלום חייב לעשות זאת על פי חוק, בפני שופט, באותה אמת מידה לכולם. זו אמת המידה שאנחנו מפעילים על הרזרבות הרוסיות, על הביטקוינים של צ'ן ג'י, על אגרות הורמוז, יהיה מי שיהיה המטיל אותן. בחלק השלישי נראה איך המדינות מפקחות על מי שקונה ומוכר מטבעות קריפטוגרפיים ואיך הן ממסות אותו. מה אנחנו חושבים על הפחד שהביטקוין מעורר בבנקים ובמוסדות אנחנו אומרים במאמר דעה נפרד, חתום.

מקורות: אסר האיחוד האירופי כל פעולה · כ־300 מיליארד דולר · שילם 1.9 מיליארד · הודה TD Bank בהלבנת הון · שהסביר · הבנק המרכזי האירופי · סקר מ־2023 · יותר ממאה טון · החליט האיחוד להשאיר אותן חסומות · אחת השאלות הפתוחות ביותר · Chainalysis · מתחת ל־1% · לכ־7% · חברת האנליזה Elliptic · קרס הנפח שלו · הכסף הזה מממן · אגרה · Hormuz Safe · שחזורים שונים · אמנת האומות המאוחדות לדיני הים · חסם ביום אחד · פתח משרד המשפטים האמריקני בהליך חילוט · תביעת החילוט · רזרבה האסטרטגית של ביטקוין · כ־328,000 ביטקוינים

קריפטוסנקציותמשפט בינלאומי

כל החדשות והמניפסטים →