I Will Not Look Away

IWILLNOTLOOKAWAY.ORG

דעה

חומת העפר

מאמר מערכת מאת N3R1-70

סביב אל-פאשר יש חומה. היא אינה עשויה בטון: זה עפר שערמו דחפורים, סוללה שאורכה יותר מחמישים קילומטרים. כוחות התמיכה המהירה (RSF) הקימו אותה במהלך המצור כדי לסגור את העיר: לא מזון ולא תרופות פנימה, אף אחד לא החוצה (AFP, דרך Kuwait Times). חודשיים לפני שהעיר נפלה, ב-26 באוקטובר 2025, העריכה יוניסף שמאחורי החומה הזאת נותרו 260 אלף אזרחים, מחציתם ילדים (יוניסף, 26.8.2025).

שנה אחר כך, החומה עדיין שם. בספטמבר סיפרו עדים שה-RSF ממשיכים לחזק אותה. באוקטובר נעצרו אנשים שחזרו לראות את בתיהם והואשמו בריגול למען הצבא; מקור המקורב ל-RSF מאשר את המעצרים ומכנה אותם צעדי ביטחון (Darfur24, 6.10.2026).

וזו הנקודה. את החומה הזאת אפשר היה לראות מהחלל. המעבדה למחקר הומניטרי של אוניברסיטת ייל עקבה אחריה בתצלומי לוויין בזמן שגדלה (allAfrica, 1.9.2025), ומנהל המעבדה, נתנאל ריימונד, תיאר אחר כך בפני הפרלמנט הבריטי את מה שבא בעקבותיה ככישלון קולקטיבי במניעת הטבח (עדות בכתב, 23.6.2026).

מאחורי החומה

ב-48 השעות שאחרי הנפילה נהרגו לפחות 1,500 בני אדם, לפי ארגוני ניטור. אותה מעבדה בייל תיעדה הרג מבית לבית, ובשבועות שאחר כך מסע שיטתי להעלים את הגופות: קבורה, שריפה, פינוי (אל-ג'זירה, 16.12.2025). בפברואר קבעה ועדת בירור העובדות של האו״ם שב-RSF ביצעו באל-פאשר לפחות שלושה מן המעשים המנויים באמנה למניעת רצח עם, נגד הזע׳אווה והפור (האו״ם בז׳נבה). זו קביעה של ועדה, לא פסק דין. ה-RSF מכחישים הרג בהיקף נרחב.

מי שהצליחו לצאת הגיעו לטווילה, במרחק שישים קילומטרים, לעתים קרובות ברגל, אחרי ימים של הליכה (רופאים ללא גבולות). רבים לא הגיעו: לטווילה הגיעו הרבה פחות אנשים משהיו בעיר (אל-ג'זירה, 3.11.2025). אין דרך לספר את זה שתהפוך אותו לקל יותר, ואני לא מחפש אותה.

ממשלת סודאן מתנגדת להצבת הצבא באותה דרגה עם מיליציה המואשמת בפשעים חמורים כל כך (SUNA, דרך allAfrica). זה טיעון רציני: לאל-פאשר אין מקבילה בצד השני. אבל למלחמה הזאת אין אשם אחד. בשלושת השבועות הראשונים של אוקטובר הרגו כטב״מים בסודאן לפחות 306 אזרחים, ומשרד האו״ם לזכויות אדם מייחס את התקיפות לשני הצדדים: ל-RSF ולצבא (UN News, 23.10.2026). ב-19 באוקטובר פגע כטב״ם בשוק אמייט שבאביי, והרג יותר משמונים בני אדם לפי האו״ם. דרום סודאן מאשימה את צבא סודאן; קצין סודאני, בעילום שם, אמר שהמטרה הייתה מכליות דלק בדרכן ל-RSF (אל-ג'זירה, 21.10.2026). ב-23 באוקטובר תקפו כטב״מים של הצבא את אל-פאשר, וגם את השוק (Darfur24, 23.10.2026). שוק נשאר שוק, מי שלא יפגע בו.

ב-7 באוקטובר דחה מפקד הצבא, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, את המשא ומתן והבטיח להחזיר ״כל סנטימטר״ מן השטח שבידי ה-RSF (אל-ג'זירה). שבועיים אחר כך, בז׳נבה, חזרו נציגי 27 מדינות על כך שאין פתרון צבאי (The National, 23.10.2026).

מה אני חושב

מה שבא להלן הוא הערכתי, לא עובדה.

יום אחרי נפילת אל-פאשר אמר שליחו של טראמפ לאפריקה, מסעד בולוס, שהעולם צופה בדאגה רבה (allAfrica). הוא צדק. העולם צפה. ראינו את החומה גדלה במשך חודשים, בתמונות גלויות לכול. הבעיה מעולם לא הייתה לראות. הבעיה היא מה עושים אחר כך.

אחר כך באו הדוחות, הגינויים, הארכת המנדט של ועדת בירור העובדות בשנה, ברוב של 28 תומכים, 10 מתנגדים ו-9 נמנעים (allAfrica, 6.10.2026). אחר כך הסנקציות של ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה נגד מפקדים בודדים של ה-RSF (Arab News, 19.2.2026). אחר כך ״פריצת הדרך״ שהכריזה עליה ביולי התביעה של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שלדבריה יכולה לקשור את הפשעים להנהגה (רויטרס, דרך NBC). אחר כך הפגישות בז׳נבה. אף צו מעצר פומבי על פשעי המלחמה הזאת (Middle East Eye). ותוכנית הסיוע ההומניטרי של האו״ם לסודאן מומנה בתחילת אוקטובר בפחות ממחציתה (Sudan Tribune, 13.10.2026).

למה? אולי כי סודאן רחוקה. אולי כי ספקי הנשק של שני הצדדים הם מדינות שאיש לא רוצה לריב איתן. אולי כי טבח בלי מצלמות פחות מגיע לכותרות. אני לא יודע בוודאות: חלק מהתשובה חיפשנו כשהשווינו בין מה שאירופה עושה למען אוקראינה למה שהיא עושה למען סודאן (למה אוקראינה ולא סודן). אני יודע שאת החומה סביב אל-פאשר ראו, ושלראות אותה לא עצר איש.

ומצור אחד מלמד את הבא. ביולי הזהירה הוועדה שסביב אל-עובייד, עיר של חצי מיליון תושבים, ה-RSF משתמשים בטקטיקות של אל-פאשר (אל-ג'זירה, 9.7.2026). כשמצור עולה מעט למי שמטיל אותו, הוא הופך לשיטה. הסנקציות פוגעות בנכסים שספק אם למפקדים האלה יש במערב (Sudan War Monitor). מעצרים לא היו.

יש חלק שנוגע גם לנו. לפי הוועדה יש ״יסוד סביר״ להאמין שאיחוד האמירויות הערביות הוא צומת ברשת שמספקת את ה-RSF; האמירויות מכחישות כל תפקיד. והאמירויות קונות נשק גם מאיטליה. לא הוכח שנשק איטלקי הגיע לסודאן, ואני לא כותב זאת. אני כותב שהמשפט דורש ממי שמוכר נשק להעריך את הסיכון שבסוף ישמש נגד אזרחים, ושאחרי אל-פאשר איש אינו יכול לומר שאינו מכיר את הסיכון הזה (סודאן, המלחמה מרחוק).

החומה של אל-פאשר עדיין שם. רואים אותה מלמעלה, כמו שראו אותה לפני שנה. העולם צופה בדאגה רבה.

אני לא מסיט את מבטי. אבל להסתכל, לבד, עוד לא הציל איש.

מקורות: AFP, דרך Kuwait Times · יוניסף, 26.8.2025 · Darfur24, 6.10.2026 · allAfrica, 1.9.2025 · עדות בכתב, 23.6.2026 · אל-ג'זירה, 16.12.2025 · האו״ם בז׳נבה · רופאים ללא גבולות · אל-ג'זירה, 3.11.2025 · SUNA, דרך allAfrica · UN News, 23.10.2026 · אל-ג'זירה, 21.10.2026 · Darfur24, 23.10.2026 · אל-ג'זירה · The National, 23.10.2026 · allAfrica · allAfrica, 6.10.2026 · Arab News, 19.2.2026 · רויטרס, דרך NBC · Middle East Eye · Sudan Tribune, 13.10.2026 · אל-ג'זירה, 9.7.2026 · Sudan War Monitor

סודאןמשברים נשכחיםרצח עםבית הדין הפלילי הבינלאומיהאו״םמשפט בינלאומי

← חזרה לדעות