ניתוח

טייוואן: המחיר של איזון שאף אחד לא רוצה לשבור

ספטמבר 2026 — טאיפיי · בייג'ינג · וושינגטון

העובדות

מאז 1949, כשהמפלגה הלאומנית שהובסה במלחמת האזרחים הסינית נסוגה לטייוואן, האי מעולם לא נשלט בידי הרפובליקה העממית של סין. החלטת עצרת האו"ם 2758 משנת 1971, שהעניקה לבייג'ינג את מושב סין באו"ם, אינה מזכירה את טייוואן — ובכל זאת מזכירות האו"ם התייחסה אליה בפועל כ“מחוז של סין”, והחריגה אותה מהאו"ם, מארגון הבריאות העולמי, מהארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית ומאינטרפול. ב-2005 הפכה בייג'ינג את השימוש בכוח במקרה של הכרזת עצמאות רשמית של טייוואן לחוק.

מאז 2022 נמשך מה שכמה חוקרים מכנים “משבר מיצר טייוואן הרביעי”. ב-2026 הלחץ הסיני שינה יותר את צורתו מאשר את עוצמתו: בעת פסגת טראמפ-שי במאי, מספר גיחות האוויר היומיות צנח לממוצע של 3 (לעומת 7.5 בשאר המחצית), אך מיוני משמר החופים הסיני החל לסייר דרך קבע במימי טייוואן המזרחיים לראשונה, ובאוגוסט מספר הספינות הסיניות שזוהו סביב האי הגיע לשיא של 244, כמעט שמונה ביום. באותה תקופה טראמפ דחה את החתימה על עסקת נשק בשווי 14 מיליארד דולר שכבר אושרה בקונגרס, וכינה זאת “קלף מיקוח טוב” מול בייג'ינג: הפיגור באספקת נשק אמריקאי לטייוואן מתקרב כעת ל-30 מיליארד דולר.

פרשנות משפטית

טענת הריבונות של בייג'ינג על טייוואן נותרת עמדה פוליטית, לא עובדה מבוססת במשפט הבינלאומי. החוק הסיני משנת 2005, המאיים בשימוש בכוח במקרה של פרישה, רלוונטי לפי סעיף 2(4) של מגילת האו"ם — אותו סטנדרט שהאתר הזה מיישם במקומות אחרים.

ודווקא ביישום אותו סטנדרט, ללא יוצא מן הכלל, התמונה מסתבכת: האתר הזה כבר תיעד, במאמר להתחמש למען מה, שבאותו פרק זמן ארצות הברית תפסה בכוח את נשיא ונצואלה, הפציצה את איראן תוך הכרזה על החלפת המשטר כמטרה, ואיימה בסיפוח צבאי של גרינלנד, שטח של בעלת ברית בנאט"ו. לשלישייה זו מצטרפת תופעה מאוחרת יותר שמעולם לא נדונה כאן: שינוי שמות חד-צדדי של גיאוגרפיה משותפת — מפרץ מקסיקו שונה ל“מפרץ אמריקה” ב-2025, ואגם אונטריו שונה ל“Lake America” באוגוסט 2026 בעיצומו של סכסוך סחר עם קנדה. טראמפ העיר: “יש לנו מפרץ ואגם, עכשיו אנחנו צריכים אוקיינוס.”

אף אחת משתי המעצמות אינה עומדת בסטנדרט המיושם באופן סימטרי. מכירות הנשק לטייוואן, המוצגות כהגנה טהורה, הן אותן מכירות שטראמפ מתייחס אליהן בגלוי כקלף מיקוח — לא כמחויבות אוטומטית.

השלכות

טייוואן מעולם לא איימה על איש, אינה משנה שמות של גיאוגרפיה זרה, אינה תופסת ראשי מדינות. היא הגורם היחיד בסיפור הזה שאינו שולט לא בקצב הלחץ הסיני ולא בסדרי העדיפויות המשא-ומתניים האמריקאיים — ונותרת מוחרגת רשמית מהמערכת הרב-צדדית שאמורה להעניק לה קול.

מקורות: Al Jazeera · CRS/Congress.gov · CFR Global Conflict Tracker · The Diplomat · Taipei Times · AEI/ISW · CNN · NPR

כל החדשות והמניפסטים →