חדשות

לבנון: מונה חליל נהרגה בביתה במנצורי, תחת צו פינוי

יוני 2026

העובדה

מונה חליל — אקולוגית ימית לבנוניתשנולדה בלאגוס ב-1949 — הקדישה יותר מעשרים וחמש שנים להגנת צבי הים בחוף מנצורי שבדרום לבנון, שם הקימה את ה-Orange House. ב-4 ביוני 2026 תקיפה ישראלית פגעה בביתה, פצעה אותה ואת עוזרתה; לאחר אשפוז עם פציעות קשות, מתה מפצעיה כשבועיים לאחר מכן. היא נשארה בין מעטי התושבים שנותרו חרף צווי הפינוי הישראליים הנרחבים לדרום. הצבא הישראלי מסר כי «לא היתה מטרה» וכי אין בידיו מידע מאומת על תקיפה שבה נפצעה, והוסיף כי תקיפות בוצעו באזור לאחר שהוצאו אזהרות פינוי.

פרשנות משפטית

צו פינוי אינו הופך את הנותרים למטרות לגיטימיות. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב הבחנה ומידתיות (הפרוטוקול הנוסף הראשון, סעיף 51); פגיעה באזרחית בביתה, בהיעדר מטרה צבאית, מפרה את ההגנה על אזרחים ועל מטרות אזרחיות לפי אמנת ז'נבה הרביעית. עקירה כפויה של אוכלוסייה מותרת רק לשם ביטחונה או מטעמי הכרח צבאי מוחלט, וחייבת להיות זמנית (ז'נבה הרביעית, סעיף 49); העברה כפויה כשיטה עשויה להוות פשע מלחמה (חוקת רומא, סעיף 8). צו פינוי שמוציאה מדינה בשטחה של מדינה אחרת נוגע גם בריבונות (סעיף 2(4) למגילת האומות המאוחדות).

השלכות

מותה של מונה חליל הוא מבחן לעיקרון. אם אזהרת פינוי תספיק כדי להשעות את ההגנה על אזרחים ואת ריבונות המדינה, אנו מקבלים שהכוח הוא החוק האמיתי היחיד. כוחות אוניפיל (החלטה 1701) משגיחים על דרום לבנון, אך ללא סמכויות אכיפה: נוכחות בלי יכולת למנוע. האחריות — של המדינה בפני בית הדין הבינלאומי לצדק, של הפרט בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי — קיימת על הנייר. מה שחסר, כמו תמיד, הוא האכיפה. צב אינו עוצר מלחמה. המשפט כן — לו רק מישהו היה אוכף אותו.

מקורות: Al Jazeera · AFP / Asharq Al-Awsat · The New Arab · Naharnet · Ynetnews · النهار · CNN عربية

כל החדשות והמניפסטים →